מגששת באפילה
שלום לכם, אני רוצה לספר על בנו של בעלי, בן ה-9 , החי איתנו מחצית מהשבוע. אני חווה אותו ב- 3-4 שנים האחרונות כילד חסר שקט פנימי במספר מובנים. זה מתבטא בכך שהוא כל הזמן מקפיץ כדור בבית, בועט בחפצים, מדבר המון, מתקשה להעסיק את עצמו, וגם מכך שהוא מתוח ועצבני ומייצר עימותים עם סובביו במינון גבוה. אני חווה אותו גם כרגיש ופגיע מאוד ובעל דימוי עצמי נמוך. למשל, הוא לוקח מאוד קשה הערות וביקורת מצד אביו, אף על פי שנדמה לי כי הן רכות מאוד ובבחינת הצבת גבולות סבירה ביותר. הוא מגיב בעוצמה גבוהה כל כך ולפעמים נראה לי שהוא עומד "להתפרק". ההרגשה שלי היא שצריך ללכת על ביצים לידו. בעלי ואני חשים שיש לו קושי מיוחד, אבל לא יודעים להגדיר את זה. מצד שני, הוא חברותי, הוא מזמין חברים אלינו ומסוגל לארח אותם יפה כמה שעות (בעיקר סביב משחקי כדור...) וגם בבית הספר הוא מסתדר, עד כמה שידוע לי לא התקבלו הדים לבעיות חריגות שיש לו. אמנם בשנה שעברה היועצת של בית הספר המליצה שהילד ילך לטיפול פסיכולוגי, אך הוריו סירבו, בעיקר האם סירבה, כי היא לא מאמינה בטיפול פסיכולוגי אך גם בעלי חושב שהוא יוכל לעזור לבנו בעצמו ושככל שיגדל הדברים יסתדרו מעצמם... (יש לבעלי סבלנות ויכולת הכלה אין-סוף). נראה שאם יש לילד איזו שהיא בעיה, היא גבולית ולא בולטת ואולי מתבלטת יותר בבית. לי אישית קשה מאוד עם האי-שקט הזה והמתח הפנימי שלו בו הוא שרוי ומדביק את כולנו. נראה לי גם שהילד סובל מהלך הרוח המריר שלו בעצמו, לכן הייתי מאוד רוצה שיקבל טיפול מכל סוג שהוא, שירגיע אותו (לצערי לבעלי יחסים מעורערים עם גרושתו וקשה לו להגיע להבנות איתה בנושא זה). האם זה נשמע כמו Adhd? אם כן, האם יש סיכוי שבית-הספר יעלה על זה ויסב תשומת לב ההורים? היכן מאבחנים Adhd? אם ההורים מסרבים לאבחן/לטפל בבעיה קיימת מהסוג הזה, מתוך הנחה שהוא מתפקד גם ככה, האם זה בסדר, או שזה יכול לגרום לילד נזק? האם אמנם אי שקט כזה מתמתן עם השנים? אשמח לתגובה מקצועית. פניתי מתוך תחושת בטן אישית, בגלל שלבן-דוד שלו יש adhd, אבל יכול להיות שאני לגמרי טועה בכיוון.... תודה, מיליה
שלום לכם, אני רוצה לספר על בנו של בעלי, בן ה-9 , החי איתנו מחצית מהשבוע. אני חווה אותו ב- 3-4 שנים האחרונות כילד חסר שקט פנימי במספר מובנים. זה מתבטא בכך שהוא כל הזמן מקפיץ כדור בבית, בועט בחפצים, מדבר המון, מתקשה להעסיק את עצמו, וגם מכך שהוא מתוח ועצבני ומייצר עימותים עם סובביו במינון גבוה. אני חווה אותו גם כרגיש ופגיע מאוד ובעל דימוי עצמי נמוך. למשל, הוא לוקח מאוד קשה הערות וביקורת מצד אביו, אף על פי שנדמה לי כי הן רכות מאוד ובבחינת הצבת גבולות סבירה ביותר. הוא מגיב בעוצמה גבוהה כל כך ולפעמים נראה לי שהוא עומד "להתפרק". ההרגשה שלי היא שצריך ללכת על ביצים לידו. בעלי ואני חשים שיש לו קושי מיוחד, אבל לא יודעים להגדיר את זה. מצד שני, הוא חברותי, הוא מזמין חברים אלינו ומסוגל לארח אותם יפה כמה שעות (בעיקר סביב משחקי כדור...) וגם בבית הספר הוא מסתדר, עד כמה שידוע לי לא התקבלו הדים לבעיות חריגות שיש לו. אמנם בשנה שעברה היועצת של בית הספר המליצה שהילד ילך לטיפול פסיכולוגי, אך הוריו סירבו, בעיקר האם סירבה, כי היא לא מאמינה בטיפול פסיכולוגי אך גם בעלי חושב שהוא יוכל לעזור לבנו בעצמו ושככל שיגדל הדברים יסתדרו מעצמם... (יש לבעלי סבלנות ויכולת הכלה אין-סוף). נראה שאם יש לילד איזו שהיא בעיה, היא גבולית ולא בולטת ואולי מתבלטת יותר בבית. לי אישית קשה מאוד עם האי-שקט הזה והמתח הפנימי שלו בו הוא שרוי ומדביק את כולנו. נראה לי גם שהילד סובל מהלך הרוח המריר שלו בעצמו, לכן הייתי מאוד רוצה שיקבל טיפול מכל סוג שהוא, שירגיע אותו (לצערי לבעלי יחסים מעורערים עם גרושתו וקשה לו להגיע להבנות איתה בנושא זה). האם זה נשמע כמו Adhd? אם כן, האם יש סיכוי שבית-הספר יעלה על זה ויסב תשומת לב ההורים? היכן מאבחנים Adhd? אם ההורים מסרבים לאבחן/לטפל בבעיה קיימת מהסוג הזה, מתוך הנחה שהוא מתפקד גם ככה, האם זה בסדר, או שזה יכול לגרום לילד נזק? האם אמנם אי שקט כזה מתמתן עם השנים? אשמח לתגובה מקצועית. פניתי מתוך תחושת בטן אישית, בגלל שלבן-דוד שלו יש adhd, אבל יכול להיות שאני לגמרי טועה בכיוון.... תודה, מיליה