מגמגם עם וותק

[שלמה43]

מגמגם עם וותק

אני כיום מעל לגיל 40 נשוי + ארבעה ילדים .אני זוכר את עצמי מגמגם בערך מגיל 10 . כשהיו חידונים נושאי פרסים במסיבות בבית הספר , היו פעמים שידעתי את התשובה אך לא העזתי לדבר , הייתי אומר את התשובה לחבר שישב ליידי והוא כמובן היה זוכה בפרס ... מנסינוי בנושא אין טיפול שימגר את הגימגום . כל הטיפולים שאני מכיר הם מסביב ... כיצד לנשום נכון , כיצד לדבר בקצב מסוים וכיוצא בזה .שמתי לב כי עם הזמן והגיל הענין פחות מעסיק אותי. זה לא שאני הפסקתי לגמגם ,פשוט זה פחות מטריד אותי . ברור שאני בורח מנאומים בפני קהל כמו מאש, אך יש סיטואציות שכשהייתי יותר צעיר לא האמנתי שאני אעבור אותם בהצלחה .כמו למשל את ליל הסדר ,.אני זוכר שכשהייתי בגיל הטיפש-עשרה כל פעם שהיה מגיע תורי לקרא בהגדה הייתי נחרד ומוצא תירוצים איך לדלג עלי. והשנה לא תאמינו וגם אני לא האמנתי לעצמי, אני ניהלתי את הסדר בשולחן של כ- 20 איש מבני המשפחה . הכל ענין של ביטחון עצמי וסביבה תומכת . ברור שאם יש לך עבודה קבועה , טוב לך בחברה , יש לך חברה קבועה או שאתה נשוי עם ילדים, זה מוריד מתחים ועוזר להתגבר על הגימגום . ולסיום משהו בהומור : לפני כעשרים שנה אחד מחברי שאל אותי למה אני לא מטפל בעצמי והולך לבית ספר למגמגמים? עניתי לו :וכי מדוע ולמה אלך לביה"ס למגמגמים ,אני לא מגמגם מספיק טוב ?

 

[asa112]

בית הספר למגמגמים - זה היה יפה ...

גם לי היה גיםגום די קשה לפני גיל 30 , ועם הזמן כל העניין היה מעסיק אותי פחות וזה שיפר מאוד את המצב. רק לדעתי זה לא כל כך עוזר לחברים הצעירים שהם בני 20 היום. לא לכולם יש סביבה תומכת ורבים מתקשים להתחיל בקשר ולמצאו חברה קבועה. אני קוראת מה שאנשים צעירים כותבים פה בפורום וראה את עצמי בגיל 20. לי היה קשה מאוד גם עם חיפושים של עבודה וגם להתחבר עם אנשים. מאוד התביישתי שאני מגמגמת. לכן עבדתי יותר מדי זמן במקומות לא טיבים, הייתי בקשר רק עם אנשים שהיה לי נוח איתם, וויתרתי על הרבה הזדמנויות. היום אני יודעת שהייתי צריכה להתגבר בגיל יותר צעיר ולא לוותר בקלות כזאת. וזה אני מאחלת לחברים צעירים בפורום. הדברים באמת משתפרים בעצמם עם הגיל אבל אסור לחקות - צריך להילחם בגיל ציער יותר - לחפש חברים, לצאת לדאיטים, לחפש בן זוג, ללכת לראיונות עבודה , לא לוותר ביגלל שזה קשה ולא ניעם בכלל הגימגום.