מגיע לי WELCOME?

מגיע לי WELCOME?

הי אז כנראה שאני מצטרפת למועדון. לא האמנתי שזה יקרה לי, באמת, לא סתם כקלישאה. גם כשהיה רע, ואלוהים יודע, היה רע, לא חשבתי שזה יסתיים בגירושים. חשבתי שנצעד ביחד לנצח, עד השקיעה, שנשב זקנים על כסאות נדנדה על המרפסת ונצחק על איך פעם היינו צעירים ועשינו טעויות (טוב, הוא עשה), והתגברנו והתחשלנו. לא קרה. ההכרה הזו מחלחלת בי לאיטה, אבל יש גם תחושת הקלה. רע בדיוק כפי שהיה כבר לא יהיה. אולי יהיה רע אחר, ואולי, מה שאני מקווה, שיהיה רק יותר טוב. נראה שמכאן זה רק יכול לעלות, סה"כ כמה נמוך כבר אפשר לרדת, נכון? בקיצור, אם אני רוצה שמישהו/ מישהי יקרא את ההודעה הזו כדאי שאקצר, לא? אז קצת שיתפתי, וגם יש לי שאלה - לדיון הראשון ברבני צריך להביא עד, או שזה רק בשני? אפשר גם עדה (אשה) או שנשים לא נחשבות כברות דעת ע"פ ההלכה? אשמח לקבל תגובות, אבל דיר באלכ רק מעודדות. אין לי אנרגיות למסרים פוגעים כרגע, מה לעשות. סנונית ראשונה.
 
../images/Emo20.gif ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

בדיון הראשון בלי עדים דיון שני עם עדים וגם נשים הן עדות מצויינות
 
תודה על התגובה המהירה

האמת שזו השבת הראשונה שלי לבד, אתם יודעים, הילדים אצלו. דווקא חיכיתי הרבה ללבד הזה, להיות קצת עם עצמי, להתרחק מעט מכל נותני העצות (הטובות, הטובות) ומכל שואלי השאלות ולנוח, אלוהים - לנוח, מכל המתח והלחץ ומיליארד הדברים שיש לעשות. אבל עכשיו כשאני לבד (לא לזמן רב, יוצאת לצהריים עוד מעט) ושומעת שירים רגועים בגלגל"צ אז קצת עצוב לי. הילדים לא מבלגנים את הבית, אף אחד לא מבקש ממני כלום, הכל במקום ומטופל... ובכל זאת, יש לי כבר דמעות בעיניים. את לא מבינה איך זה באמת עד שאת לא שם. אי אפשר להבין. סנונית
 
סנונית את לא שונה

מכולנו... עברנו כולנו את השלב הזה של בכי קורע לב במיוחד בשבתות הראשונות כשמצאנו את עצמנו פתאום בבית ריק מילדים... אז את בחברה טובה ויגיעו ימים שתתני את העצות שלך לחדשות בסטאטוס הזו שיימצאו בדיוק באותה נקודה שאת נמצאת בה היום... זה שלב כזה... כן וזה עובר... לבכות זה לא נורא - זה מנקה מבפנים
אז תרשי לעצמך גם לצרוח אם בא לך.... ויגיעו ימים אחרים מאלו... הם יגיעו לא לדאוג.
 
את מכירה את זה -

שאחרי שהיית בטיול באיטליה למשל וחזרת לארץ פתאום בכל חור את רואה תמונות וכתבות על פיזה למשל, או על ספגטי וכולי? אז זהו, כל שיר עושה לי את זה, כל כתבה בעיתון מדברת עלי, כל זוג מזכיר לי אותנו, כל ילד גורם לי לחשוב על שלי. נפרדנו רק לא מזמן, וברור מעל לכל ספק שזה מה שצריך היה להיות, ובכל זאת, קשה. למה? אני אפילו לא יכולה לומר שאני אוהבת אותו, או מתגעגעת אליו, ובכל זאת, שבת כזו יפה ולא לצאת ביחד לטייל... וחוסר הודאות לגבי מה יהיה בהמשך... כולם אומרים "תכירי מישהו אחר, את תראי" - ואיך זה אפשרי כשאני מרגישה כל כך מחוללת? סנונית
 
כך בדיוק היתה השבת הראשונה שלי

לבד... הייתי אצל הוריי, הסתובבתי כמו לביאה בתוך כלוב...לא מצאתי שקט , לא שלווה , רציתי רק שיחזרו. לאט לאט התחלתי לצאת קצת, לבלות, הכרתי אנשים נחמדים, הצטרפתי לקומונה נחמדה בצפון. אני מדברת עם בנותיי כשהן לא איתי, ומחכה למוצ"ש שתחזורנה... סנונית, את תראי , יהיה בסדר, את תמצאי את עצמך , ותוכלי לנצל את השבתות האלה לדברים טובים. בהצלחה!!!
 
מזכיר לי נשכחות

למרות שזו אני שקמתי ועזבתי שהילדים נסעו פעם ראשונה מהארץ לבקר את אבא שלהם..שהיה אז בחו"ל.. נסעו לכל פסח..זוכרת כמה קשה זה היה. חיכיתי אומנם לשקט..ושזה הגיע...לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לאט לאט דווקא לומדים לאהוב את השקט הזה. לומדים לנצל את הזמן הזה לדברים שרצית לעשות ואפ פעם לא היה לך זמן. הגעת למצב של גירושים זה לא היה חלק מהחלום זה שבר ...לכולנן זה קרה. זה לא מנחם שזה קורה לכולם..אך תדעי שיוצאים מהמצב הזה וממשיכים הלאה. שיהיה בהצלחה.
 
תודה על התגובות ../images/Emo140.gif

אשמח לקבל עוד! מצב רוחי התעודד מעט לעת ערב אך בכל זאת, אשמח לשמוע מכן וגם מכם עוד תגובות, נחמד שיש מי שקורא ומקדיש את הזמן לענות. תודה חבר'ה סנונית
 
ברוכה הבאה

קחי אוייר .... לדיון הראשון אם כבר אז תביאי חברה ולא כעדה אלא כתמיכה אם את זקוקה לזה כי לא על הדיון הראשון הם נותנים גט . כמו כל פרוצדורה לצערנו במדינה הזאת ואישה כן נחשבת כשרה לעדות- יש לציין את זה כתקדים תמיד רצוי ועדיף להגיע לרבנות ראשית עם הסכמת 2 הצדדים ועם הסכם ערוך וחתום ע"י בימ'ש כי ככה כל הפרצדורה פשוט מתקצרת מאחל לך
מעודד??
שבוע טוב
 
תודה דניאל, ועוד שאלה -

בדיון השני מקבלים את הגט? והוא אמור לזרוק עלי איזו נעל או משהו? אפשר לזרוק עליו בחזרה מגפיים צבאיות, או נעלי עבודה עם חיפוי פלדה כזה מלפנים? או שאת זה הרב לא יקבל?
מה עושים אם אין לי מושג איפה תעודת הנישואין שלנו? צריך להביא אותה בהמשך, לא? תודה על קבלת הפנים היפה, כיף שאפשר לקבל תמיכה מאנשים שמבינים מה אני עוברת! סנונית
 

ת י א ה

New member
הוא זורק עליך נעל

את זורקת עליו עגבניות (לבישול). העדים זורקים על שניכם טיסנים מנייר. הרבנים זורקים סוכריות טופי למזל ולברכה.
 
באמת?

ממש זורק עלי נעל? ואם הוא פוגע - כולם מריעים? בחיי, טקס משפיל. אני צריכה לזרוק עליו טונה של עגבניות רקובות מעורבות עם רפש פרות!!!!! אולי אכין איזה דלי!
קטע מצחיק זה עם הנעל! סנונית
 

ת י א ה

New member
נראה לך../images/Emo35.gif

שום נעל. תהיי רגועה. מי סיפר לך את השטויות האלה?
 
ככה שמעתי...

שאלתי גם את יערית... מה זה החליצה אם ככה? שמעתי שזה קשור ליריקות ולנעליים...
סנונית
 

יערית

New member
הכי חשוב

זה לכוון עם השפיץ של הנעל או העקב,ככה תמיד יזכור אותך לטובה וידע שאיתך לא מתעסקים
ברוכה הבאה למועדון פרק ב':))
 
תודה, תודה...

את כבר מארגנת לי איזה פרק ב' קטן? למה לא... אז רגע, מה זה החליצה בדיוק?
 

N D R

New member
תגובה מעודדת

מעל לחמישים אחוז מהחברים כאן חושבים שהגרושין עשו להם רק טוב... מצד שני, לא מתחייב על הסטטיסטיקות בהקשר להרכב החברים כאן
 
למעלה