חלק ב'
שער "חיי מוהר"ן" בכתב יד רבי אלתר טפליקר, ובו חלקים ממגילת סתרים. רבי שמואל הורביץ מספר בספר "אבני"ה ברזל" (לב. כיום, חלק מכוכבי אור) את ששמע מרבי אברהם בן רבי נחמן על מגילת הסתרים וכה לשונו: "מגילת סתרים השני נאמר לאחר פטירת הילד הקדוש רבי שלמה אפרים ז"ל, בעת שקבלה אשתו של רבינו ז"ל לפני הר' נתן והר' נפתלי על רבינו ז"ל. א. שאינו מסתכל על עצמו (היינו שאינו משגיח על בריאותו). ב. מדוע הוא מטלטל בדרכים. ג. על שהניח שיסתלק הילד. ואמר רבינו ז"ל להרב ר' נתן והרב ר' נפתלי: אדרבה! תהיו אתם הדיינים, "איהר איז א שאד דאס קינד?" (לה חבל על הילד?) ונתן קולו בבכי ובדמעות שליש עד שברחו הרב ר' נתן והרב רבי נפתלי מלפניו מפני הבושה וזאת מובא בחיי מוהר"ן וימי מוהרנ"ת. בבוקר היה יארצייט של האר"י, אמר להם רביז"ל אילו לא ברחתם הייתי מספר לכם דברים יפים, כמבואר קצת. אחר כך קרא אותם רבינו ופתח את הדלת של הבית מדרש שהיה אצל בית רבינו ז"ל. ואז היה הרב מברסלב ("רבי אהרן דער רב") בבית המדרש ולא רצה רבינו שיהיה בעת הסיפור. כיוון שפתח רבינו את הדלת, פתח הרב את הדלת השניה ויצא לחוץ, אז הלך רבינו תיכף ומיד וסגר הדלת וספר להם שנית את המגילת סתרים". עד כאן לשונו. מקובל היה מרבנו, שבעת שגלה למוהרנ"ת ורבי נפתלי את מגלת הסתרים, הזהירם שלא יפרסמו את מגלת הסתרים, ורק אחד בדור צריך שידע מזה. על כן לא מסרו מוהרנ"ת לשום אדם בחייו, כי רבי נפתלי היה חי עדין בעת פטירתו (רבי נתן נפטר בשנת תר"ה, ואילו רבי נפתלי בשנת תר"כ), אחר-כך גלה אותו רבי נפתלי לרבי אהרן ליפוועצקר ז"ל, שהיה איש קדוש מאד ונולד מברכתו של רבנו (שיש"ק, ב,רנח). על אותו רבי אהרן ליפאווצקר מסופר כי פעם שאל את רבי נפתלי "הלא אתם יודעים את מגילת סתרים, אם כן, אמור לנו היכן אנו אוחזים עתה [בענין הגאולה]?" השיבו רבי נפתלי "אתה לומד את ספרו של רבינו? מקובלנו שכאשר יתקבל ספרו בעולם אפשר כבר להתכונן לגאולה". לאחר זמן מצא אותו רבי נפתלי ראוי וכאמור, גילה לו את מגילת הסתרים (שיש"ק ג,קפז). רבי אהרן ליפאוועצקי העביר את המגילה לרבי אברהם בן רבי נחמן. רבי אברהם נפל למשכב זמן רב לפני פטירתו ותקופה קצרה לפני פטירתו איבד את כושר הדיבור, על כן אין ידוע האם העביר את מגילת סתרים לאדם אחר או לא. לפני פטירתו של רבי אברהם בן רבי נחמן, בעת שכבר היה חולה מאד, נכנסה צירל, בתו של רבי אהרן ליפאווצקר, שהיה זה שהעביר לו את מגילת הסתרים, אל רבי אברהם ואמרה לו שישתדל למסור למישהו את מגלת הסתרים, כי כך מקובל מרבנו, שאחד בדור צריך לדעת אותה. אולם רבי אברהם היה אז כבר חולה מאד ואבד כבר את כח הדבור, (ולא נודע אם מסרו ולמי מסרו). כאשר נשאל רבי לוי יצחק בנדר, מחשובי חסידי ברסלב ומחשובי תלמידיו של רבי אברהם בן רבי נחמן, על מגילת הסתרים, הוא סיפר כי בהלווית רבי אברהם בר"נ רצה צירל, אותה הזכרנו קודם, ביתו של ר' אהרן, מאדם לאדם ושאלה האם ידוע להם למי העביר רבי אברהם את המגילה. איש לא ידע, ורבי לוי יצחק אמר כי לדעתו לא העביר רבי אברהם את המגילה לאיש. כמה עמודים מספר שכתוב בראשי תיבות ובמילים בלתי ברורות, נמצאים אצל אנ"ש, ומקובל כי זה הוא חלק ממגילת סתרים. גם בספר חיי מוהר"ן בכתב יד, כך אמר רבי אברהם שטרנהארץ, נמצא חלק ממגילת סתרים (ואולם, מהכתוב בספר חיי מוהר"ן, מסתבר כי מגילת סתרים שהיתה בכתב יד, ברמזים, אבדה לאחר פטירת רבי נתן. ימי מוהרנ"ת יא) בתמונה המצורפת ניתן לראות את שער "חיי מוהר"ן בכתב יד", מהעתקת רבי אלתר טפליקר, שכתב גם חלק ממגילת סתרים בראשי תיבות. כתב יד זה קיים, אולם אין בו שיחות הידועות ככאלה המוזכרות במגילת סתרים. עם זאת, ב"שיח שרפי קודש" מופיעות כמה שיחות שמקובל שמקורן באותה "מגילת סתרים", האחת היא כי באחרית הימים לא יוותר מממלכת רוסיה האדירה כי אם "גבעה ועליה עץ" (ג,קח); השניה, כי באחרית הימים "יהיו מלכים שירצו לשבת בשלווה ולא ירצו להשתתף ולהלחם בשום מלחמה, אולם יתפסו אותם בציצית ראשם ויכריחו אותם להשתתף במלחמות" (ג,קיג); השלישית כי פעם, כאשר דיברו עם רבי אברהם בן רבי נחמן, שידע, כאמור, את המגילה, על המשיח, הוא אמר "עדיין איני רואה [אפילו] את סבו של משיח" (ג,תלו). זהו סיפורה של מגילת סתרים; מגילה שהכל בה, אך היא עצמה איננה. המגילה לא תפסה חלק חשוב בחייו של חסיד ברסלב. לא עשו ממנה ענין ולא דיברו ממנה כל כך, משום שאין בה הדרכות בעבודת ה' והיא אינה בעלת חשיבות רוחנית כשאר ספרי רבינו (אם כי וודאי שלכל מילה היוצאת מפי רבינו ישנה חשיבות רוחנית עצומה), שעל כן, מי שזכה וקיבלה, קיבלה, אך היא אינה תופסת מקום במשנת ברסלב כלל. מטרת רבינו לא היתה לגלות סודות, מטרתו ועבודתו התמידיים היו להעביר עוד ועוד שפע רוחני, להשפיע עוד ועוד עבודת ה', זו היתה מטרתו וזו תורתו. (מקורות: חיי מוהר"ן, ימי מוהרנ"ת, אבניה ברזל, שיח שרפי קודש)