מבקש עצה

DeepBlue19

New member
מבקש עצה

שלום חברים, ראשית הרשו לי להקדים ולומר שיש לכם פורום מצויין ולמרות שמעולם לא השתתפתי בו באופן פעיל, יצא לי לתבונן בדיונים בו מדי פעם והעצות שלכם עזרו לי במיוחד :) שנית, יש לי בעיה שהייתי רוצה לשמוע עליה את דעתכם. אני מניח שלרובכם יש חבר אחד לפחות היכול להחשב כחבר נפש, מישהו שהם ביחסי חברות טובים איתו הרבה שנים אחורה. במיקרה שלי החברות החלה עוד לפני ימי ביה"ס היסודי ונמשכה עד היום, דרך חטיבת הביניים, התיכון ועד לתקופה זו, שבה אני משרת בצבא כבר יותר משנה. בכל אופן, הבעיה היא כזאת... במשך כל הזמן הזה ניראה לי שהיו לו קצת בעיות ביצירת קשרים של חברות עם בנות המין השני. זה לא שמשהו לא בסדר איתו, הוא בנאדם מוכשר מאוד, ניראה דיי טוב, נבון (גאון מחשבים כזה), עם חוש הומור מצויין והנטייה שלו היא בפירוש לכיוון בנות (אם חשבתם אחרת). אבל הוא מאוד ביישן ונחבא לכלים ... תמיד חושב שהוא צריך להוכיח את עצמו וכולם יותר טובים ממנו, ולא בצדק. בכל הזמן שאנחנו מכירים לא היתה לו מערכת יחסים רצינית עם בנות, כלפי חוץ, הוא מתנהג כאילו זה לא מפריע לו, אבל יצא לנו לדבר על זה כמה פעמים (למרות שקיבלתי את הרושם שהוא מרגיש קצת לא בנוח עם זה) ואני יודע שהוא מאוד היה רוצה... יש לי כיום חברה ושמה מורן, אותה אני אוהב מאוד. אנחנו חברים כבר שנתיים (בחודש הבא) ונהנים מאוד ביחד. כשאני מסתכל שנתיים אחורה, אני יודע שהוא מפסיד המון, וקצת מציק לי שכשאני יוצא לבלות בסופ"שים עם החברה הוא נשאר בבית. ויותר גרוע - אם הוא ימשיך בכיוון הזה הוא רק יפסיד יותר... ניסיתי גם פעם להפגיש בינו לבין ידידה, היא אמרה שהוא חמוד מאוד אבל בסוף זה לא הסתדר... מצד אחד אני לא רוצה להתערב בעניינים שלו יותר ממה שצריך (אני לא יודע אם הייתי אוהב את הרעיון אם המצב היה הפוך) וגם לא יודע אם אני יכול לעזור כאן, אבל אני גם לא מאמין במשפט שאומר שהכל מסתדר עם הזמן... מה דעתכם? אני צריך עצה.
 
אם לך לא נוח "להתערב" בעניינים

של החבר שלך - אל תעשה זאת. אבל אולי מורן,חברתך תוכל לארגן מפגשים עם אלו מחברותיה שייראו לה מתאימות, רצוי בצורה "אקראית" בלי שהדבר ייראה כ"שידוך" מתוכנן...
 

ortal_sh

New member
אפשר להבין את האכפתיות שלך......

בכל אופן אתם חברים טובים, אבל לפי דעתי אין לך מה לדאוג, עניין הבישנות יעבור לו באיזה שהוא שלב בחיים , לכל אחד זה עובר , זה עניין של גיל ואופי , אז לו קצת לוקח יותר זמן, אבל זה יעבור . לכן כמו שכבר הציעו על תתערב , על תדבר איתו יותר מידי על זה שלא ירגיש מובך , ואל תכיר לו בנות אחרות , אני בטוחה שביום מן הימים הוא עוד יפתיע אותך , במיוחד העובדה שהוא כן נראה טוב עוד יותר צריכה להרגיע אותך , הוא יסתדר עם הזמן ! אור-טל
 

voguemaster

New member
דעתי

תשמע ידידי, אני לא כ"כ מסכים עם הדעות שמוצגות כאן. אני לא מציע לך ללחוץ עליו, ובשום פנים ואופן לא לסדר לו בחורות כל שני וחמישי כי הוא לא כ"כ מוכן לזה לפי מה שהבנתי. תראה, הביישנות נובעת כנראה מחוסר ביטחון עצמי, שפוגע ביכולת שלו לדבר עם בנות ולהתקדם למצב שבו הוא יכול לצאת איתן. אפילו אם הוא עושה את זה, יכול מאוד להיות שלא מצליח לו להמשיך הלאה. אני מכיר את זה מניסיון, הייתי כזה גם כן. אתה חייב לעזור לו לבנות קצת ביטחון עצמי, ולשפר את יכולת התקשורת שלו. את הדבר האחרון אפשר לשפר רק בצורה אחת, וזו לדבר עם כמה שיותר בנות, כלומר, להתנסות בזה כמה שיותר. רק כך אפשר להרגיש מספיק נוח עם עצמך כשאתה מדבר עם בנות, ורק אז הביטחון שלו יגדל קצת ויראו אותו כמו שהוא. אני לא לגמרי בטוח עד כמה הוא מתחיל אם בכלל, אבל נשמע לי שזה העניין ו/או פחד מדחייה. תעזור לו בעניין. כמו שאמרתי, צא איתו נניח למועדונים שבהם קל ליצור קשר (כל אלו שמפרסמים את עצמם כמועדוני הכרויות, פנויים פנויות וכו´), ותיצרו קשר עם בנות. רצוי אפילו עם החברה שלך, לאו דווקא רק שניכם. קצת קשה להתערב למישהו בנושא כזה, ואסור ללחוץ יותר מדי, אבל מדי פעם לנסות לשכנע אותו להתחיל, לעודד אותו, כל מיני כאלו. זה הפיתרון הטוב ביותר. ואם יש לו בעיה לדבר עם בנות, הוא פשוט צריך לדבר על כל דבר (ללא רמיזות מיניות בהתחלה כמובן
), ולא חשוב אם לא יילך לו. דוקטורית לפסיכולוגיה שדיברתי איתה על זה בזמנו ברשת (היינו ידידיפ טובים) סיפרה לי שפשוט צריך כמה שיותר לדבר עם בנות, פשוט לשם האימון שבעניין. הוא פשוט יכול להפסיד המון, השנים האלו לא חוזרות. מה שכן חוזר זאת הרגשה מבעסת כשנזכרים. היא לא סתם חוזרת, אלא חוזרת כבומרנג. בסופו של דבר ההבנה תנחת אצלו ואז הוא יתחיל להתאמן. בהתחלה לא יילך לו, אבל אח"כ, כשהוא ירגיש יותר בנוח, הכל יסתדר מעצמו, בשאיפה
אלי
 

kiticat

New member
טוב, תראה.

לדעתי. אין פה בעיה. ובכלל אין בעיה איתו. אתם סך הכל בני 19 (גם הוא, נכון) ובכל אופן, כשהרגע יגיע הוא עוד יפגוש את המישהי הנכונה. וזה לא שהוא היחיד שביישן. יש עוד הרבה כמוהו. המישהי הנכונה בשבילו תהיה מישהו עם אומץ שתגיש היא אליה. אם הוא מסרב, אז אז יש בעיה. אבל כפי שכתבת הוא יצא וקופץ על הזדמנויות. אולי באמת אין לו קליק עם אותה אחת. חוץ מזה, שיכול להיות מאוד שהוא לא מעוניין במערכת יחסים מחייבת או בכלל... חשבת על זה?
 

DeepBlue19

New member
תודה על תגובתכם, ועדיין...

תודה לכל אלו שהגיבו. ובכל זאת הייתי רוצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו, או לפחות לומר את דעתי (שהיא לאו דווקא הדעה הנכונה, אבל בכל זאת דעתי). בנוגע לגישה הסבורה שעדיף לא להתערב, האמת שעד לא מזמן האמנתי גם אני שזאת הגישה הנכונה, בעיקר ביגלל זה שחשבתי שזה רק יגרום לו להרגיש לא בנוח, ואולי זה באמת לא ענייני ודברים יסתדרו לבד ולכן לא התערבתי בעניין (מלבד פעם אחת עליה סיפרתי לכם). היום אני כבר לא בטוח בכך... אני וחברתי נפגשנו לראשונה בטיול לדרום דיי במקרה, ושם הכרנו לראשונה, מאז התפתח ביננו קשר ידידות מופלאה, שמאוחר יותר הפך לחברות. מיקרה זה (והעובדה שהיה לי האומץ לקחת בו חלק), שינה את מהלך חיי ועליו אני מודה למזלי שוב ושוב. אבל מה אם היה המצב שונה והייתי ביישן? יתכן שמעולם לא היינו מדברים ומהלך הדברים היה שונה לגמרי היום. יש גם עניין אחר, לי (ולדעתי גם לרוב האנשים בני ה-19) היו קשרים עם המין השני בעבר, כלומר בימי הלימודים, ידידות טובות, חברה קודמת ... הקשרים האלה מפתחים בך מיומנות, ואולי בטחון עצמי או סתם נסיון. יכול להיות שאני טועה, אבל ניראה לי שמסיבה כלשהי המימד הזה כמעט שלא התקיים אצלו (או התקיים בצורה מועטה מאוד), למרות שזה בפירוש לא כי הוא לא רצה או פחד ממחויבות, ואולי זה משהו שמונע ממנו ליצור קשר גם בהווה? קיים גם מימד הזמן, כמו ש-voguemaster אמר השנים האלה לא חוזרות. אני רק מסתכל שנתיים אחורה על כל הדברים שעברנו (התקופה הקשה של סיום התיכון, הימים לפני הגיוס, המעבר לצבא וקשיי ההסתגלות אליו, הטירונות, השירות בצבא, זמנים עצובים וזמנים שמחים) וחושב כמה אני מאושר שהיתה איתי מישהי לחלוק את הרגעים האלה איתה ולחלוק את הרגעים שלה איתי. אז אולי גיל 19 הוא עדיין מוקדם, אבל אני לא בטוח שכך הדבר וכמו שאמרו חכמינו בתורה - לא טוב היות האדם לבדו. מה גם שאם הוא התקשה ליצור קשר בימי הלימודים אני לא בטוח שהמצב לא יהיה דומה בעתיד, שכן בצבא קשה הדבר שבעתיים (אין הרבה בנות במקום בו הוא משרת וגם התנאים לא מאפשרים הרבה הזדמנויות לצאת ולבלות). ואחר כך? מי יודע.... אולי זאת שרשרת שנמשכת ונמשכת? אנחנו חברים טובים מאז שאני זוכר, ועזרנו אחד לשני בבעיות ותקופות שונות ומשונות, חבל לי לראות אותו עוד 5 או 10 שנים מביט לאחור ומצטער על מה שהפסיד...
 

kiticat

New member
תראה

יש אנשים שפורחים בגיל מאוחר יחסית. יש לי כמה מכרות שהם בנות 19-21, ורק עכשיו הם נכנסו לקשר, ויש גם אחת שמעולם לא היה לה קשר..... מה לעשות שלא כולם מוצאים את עצמם במערכת יחסים. אני עדין לא הייתי במערכת יחסים. אפילו לא אחת.
 

voguemaster

New member
נכון, אבל..

יש אנשים שפורחים מאוחר, אני מסכים איתך. אבל אני לא מסכים לדוגמא עם הדעה שאומרת שאף פעם לא מאוחר מדי. למה לא מאוחר מדי ? לפרוח בגיל 35 או 40 לדוגמא, לא נראה לך מאוחר מדי ? חייב לעבור קו איפשהו, זה בלתי נמנע. אם קיים קו כזה, אדם שלא פרח עלול לגלות שהוא מתקרב מדי לקו הזה. כמו שאמרתי, אני הייתי כזה גם פעם. זה נמשך ונמשך ונמשך, אלא אם כן מתאמצים לשנות את זה. זה נהיה כמו תסביך כזה, פיקסציה כלשהי שלא עוזבת אותך, ואם לא תילחם בה, זה פשוט יהפוך להרגל מבחינתך. לכן לדעתי הוא צריך לעזור לחבר שלו, לפחות לגרום לו למודעות בעניין. חבר שלו הוא זה שיבצע את הלחימה, פה אין ספק... החשש שלו מוצדק לדעתי, ולהתעלם ממנו לחלוטין קצת קשה. אלי
 

kiticat

New member
מצד אחד...

מצד אחד אתה צודק. אבל הוא סך הכל בן 20, נכון? מה הלחץ? בני 20 לא מחפשים מחוביות ברוב המקרים. הם מחפשים את הלילה, את הריגוש, את החד פעמי. החבר מצא אהבה. מה טוב ומה נעים- אני מאחלת לכולנו, כולל עצמי שנמצא אהבה. אבל זה לא קורה לכולם.. מצטערת לומר... וגם אם הוא פורח בגיל 40, סו וואט? שהחבר שלו יכריח אותו למצוא אהבה? אהבה לא מחפשים, אהבה מוצאים...
 

voguemaster

New member
ברור שלא מכריחים

רק אמרתי שכדאי לו מאוד ליצור אצל חבר שלו מודעות לעניין. ואת יודעת משהו, אני לא מדבר על למצוא אהבה בגיל 40, שימי לב. אני דיברתי על פריחה מאוחרת. הכוונה בפריחה פה זה שאותו אדם יתחיל עם יותר בחורות, ייזום יותר, ופשוט את יודעת, ישחה במים האלו. כמו שזה נראה כרגע הוא פשוט לא מזיז את עצמו ולא עושה שום דבר. אולי כרגע זה לא ממש מזיז לו, אבל מובטח שזה יקרה מאוחר יותר. ולהתחיל את הכל בגיל 40 זה באמת כבר יותר מדי.. מובן שחבר שלו רוצה שהוא ימצא אהבה, אבל בראש ובראשונה שיכיר כדי להכיר, ואח"כ לחשוב הלאה. אלי
 
חברים זה לא רק זה...

אתה צריך להבין (לעניות דעתי...) שחברך לא במצוקה נפשית, חס וחלילה. יש אנשים שאוהבים את ה"לבד". טוב להם ככה. אני לא כ"כ יודע אם הוא מרגיש נוח עם העניין הזה של לבד. תן לו זמן, תן לו את המהירות שלו. אני בטוח שאם הוא בחור אשכולות כמו שתיארת אותו - הבחורה הנכונה תגיע. מצד שני, "לחץ" מצידך יכול להביא אותו למצב שהוא בשביל "לכסות את התחת שלו" הוא יצא עם בחורה שרק תעשה לא נזקים, ואני מכיר סיפורים כלאה, לא מעט, לצערי... בהצלחה לאיש.
 
אחרי קריאת על התגובות לכחול עמוק

אני מבין את הרצון שלך לתת לחברך הזדמנות כמו שהיתה לך (היה לי אומץ ואני מודה על מזלי הטוב כמו שאמרת - לא?) אבל (והרי תמיד יש אבל) אסור לך להתערב. יש פה כמה ענינים, ראשית עניין הגיל - אולי לא מתאים לו עכשיו ליצור קשר עם בחורה (אני יכול להעיד על עצמי שרק בגיל עשרים ומשהו הכרתי את חברתי הראשונה וקצת אחרי זה גם קיימתי יחסי מין לראשונה). גם אני ביליתי ערבים רבים אצל ההורים בבית בצפיה בסרטי שישי או בצ´ט. פשוט לא הייתי מוכן עדיין לקשר. את מי שהיתה חברתי פגשתי במקרה באמצע תל-אביב, תפסתי אומץ (כמו שאתה עשית) ולקחתי ממנה מספר טלפון (זו היתה הפעם הראשונה בחיים שעשיתי את זה ןלמיטב זכרוני גם האחרונה אבל לאמשנה). זה לא שהתעלמתי מבנות או שלא יכולתי לדבר איתן, פשוט לא הייתי בוגר מספיק אז. תן לחבר שלך לבנות את עצמו, בסופו של דבר אתה לעולם לא יכול לדעת מה בדיוק הולך לא בראש. לדעתי רצוי שהוא יגיע להכרה מעצמו שזה מה שהוא רוצה. אין לך מה להלחץ מזה - אל תשכח אלו החיים שלו לא שלך!! אתה יכול לארגן דייטים משותפים עם ידידות של חברתך אבל אני לא ממליץ לך לעשות כן, מנסיוני, זה יכול רק להביך אותו מכיוון שזה לא בא ממנו. אתה כן יכול לעודד אותו לצאת איתכם, אפילו כשהוא לבד, יכול להיות שהוא יכיר מישהי ביציאה כזו גם ללא התערבותך הפעילה בארגון דייט מוכן ואז זה יהיה הרבה יותר כיף לכולם.
 

hila7

New member
אולי...

אני יודעת שזה ירוד ואפילו מגוחך, אבל אתה יכול להמליץ לו על אתר קופידון או הכירות האחרת, שם אני מצאתי את אהבתי... אז אני ממליצה. בנוסף לכך נראה לי באמת רעיון טוב שאמרה כאן אחת לפני, שתעשה פגישת חבר´ה כזו, של החברות של מורן ותגרור אותו איתך בכל אופן אני מאחלת לו בהצלחה ולך כל טוב עם מורן ביי
 

זיפרקסה

New member
נסה להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי

וגם פסיכיאטרי (איך תגרום לו לפנות, זה אני לא יודעת:)), ישנם כדורים מסויימים שעוזרים להפחית את החרדה (קרי ביישנות).. יכול לשנות חיים (עזר להרבה אנשים במצב דומה) וחבל להפסיד זמן יקר.
 

ליאן.

New member
את לא חושבת שהגזמת ?

כבר לשלוח בנאדם לטיפול ולהתחיל ליטול כדורים ?? מי קבע שיש לו בעיה בכלל ?
 
למעלה