מבקש עצה...
אני די מבולבל כרגע, רציתי להתחיל השנה כלכלה,התיעצתי אם המון אנשים ובסוף זנחתי את הרעיון. אני הנדסאי אלקטרוניקה ובאופן טיבעי אני אמור להמשיך לתחום זה... כאן מתחילה הבעיה, קשה לי ללכת למקצוע שכבר הבנתי שכל יעודו הוא להרוויח כסף...(אין צורך ליפות את הדברים) למרות שכל הסביבה שלי אומרת שיש לי כישורים ראליים גבוהים, אני הייתי מעדיף לראות את עצמי בתפקיד יותר "משפיע"/מעניין/מהותי, משהוא כמו פוליטיקאי,חוקר,ארכיאולוג, עשיתי המון בירורים על מדעי המדינה,יחבל,ארכיאולוגיה. אבל הבעיה במקצועות אלה הוא שדרוש בעיקר מזל כדי להצליח ובעצם מרבית הסאודנטים עושים הסבת מקצוע בסופם. מצד שני קשה לי ללכת אם הזרם ופשוט ללמוד הנדסה ואחר כך נראה.. החלטה כזאת תחייב אותי לשפר בגרויות בשביל להתקבל לאוניברסיטה. עשיתי פסיכומטרי וקיבלתי ציון די גבוהה (670) אבל עדיין לא מספיק לאף אוניברסיטה בשביל מדמ"ח. אני לא רואה את עצמי באף תחום אחר של הנדסה וגם לא רואה את עצמי הולך למכללה. מצד שני כבר נגמרה לי המוטיבציה לשפר בגרויות ואני פשוט לא מצליח לשבת על החומר וללמוד. זה מצחיק כי שי לי 75 במטמטיקה ציון שלא משקף בכלל את היכולות שלי, יותר משקף את העובדה שעשיתי 38 יחידות וקרסתי תחת העומס בזכות בית הספר המטומטם שבו למדתי... יש לי 93 בפיזיקה מעל 85 בכל מקצועות האלקטרוניקה (כולם 5 יחידות) אבל במטמטיקה 75 ,כל זה רק בגלל העובדה שבבית הספר הייתה מן מנטליות כזאת שעדיף להשקיע במקצועות האלקטרוניקה ולא במטמטיקה, ועכשיו אני פשוט במצב של חוסר מוטיבציה כדי לשבת וללמוד את המטמטיקה הזאת... כל זה בנוסף להיתלבטויות הרגילות של ללמוד מקצוע מעניין או מקצוע פרקטי. ישבתי אם עצמי וניתחתי מה הביא לחוסר המוטיבציה שלי. כשהשתחררתי מהצבא הייה לי המון רצון ללמוד ולכן הצלחתי בפסיכומטרי. לאחר מכן מצאתי עבודה במפעל אלקטרוניקה,אני חושב ששם התחילה הבעיה. המנגנון הטיבעי שיש לי בנוסף ללחץ מהמשפחה ,האיצו בי להצטיין בעבודה. הבעיה הייתה שבאותו מפעל כל מה שהייתי צריך זה פוליטיקה כדי להצליח בעבודה, בנוסף הייתי מוקף באנשים שלא בדיוק העריכו לימודים. זכורים לי הרבה שיחות עם שאר העובדים, שכולם סברו שלא צריך ללמוד כדי להצליח בחיים,ואיפשהוא באופן לא מודע כנראה שהם הצליחו להשפיע עליי מאוד חזק,בכל זאת נתתי להם להתקרב עליי והייה לי חשוב להצליח בעבודה, וזה בעצם מה שהוביל כמה חודשים אחר כך לחוסר מוטיבציה ללימודים שנפל עליי... איזה הקלה,הרבה זמן רציתי להוריד מהלב. יש למישהוא עצות?
אני די מבולבל כרגע, רציתי להתחיל השנה כלכלה,התיעצתי אם המון אנשים ובסוף זנחתי את הרעיון. אני הנדסאי אלקטרוניקה ובאופן טיבעי אני אמור להמשיך לתחום זה... כאן מתחילה הבעיה, קשה לי ללכת למקצוע שכבר הבנתי שכל יעודו הוא להרוויח כסף...(אין צורך ליפות את הדברים) למרות שכל הסביבה שלי אומרת שיש לי כישורים ראליים גבוהים, אני הייתי מעדיף לראות את עצמי בתפקיד יותר "משפיע"/מעניין/מהותי, משהוא כמו פוליטיקאי,חוקר,ארכיאולוג, עשיתי המון בירורים על מדעי המדינה,יחבל,ארכיאולוגיה. אבל הבעיה במקצועות אלה הוא שדרוש בעיקר מזל כדי להצליח ובעצם מרבית הסאודנטים עושים הסבת מקצוע בסופם. מצד שני קשה לי ללכת אם הזרם ופשוט ללמוד הנדסה ואחר כך נראה.. החלטה כזאת תחייב אותי לשפר בגרויות בשביל להתקבל לאוניברסיטה. עשיתי פסיכומטרי וקיבלתי ציון די גבוהה (670) אבל עדיין לא מספיק לאף אוניברסיטה בשביל מדמ"ח. אני לא רואה את עצמי באף תחום אחר של הנדסה וגם לא רואה את עצמי הולך למכללה. מצד שני כבר נגמרה לי המוטיבציה לשפר בגרויות ואני פשוט לא מצליח לשבת על החומר וללמוד. זה מצחיק כי שי לי 75 במטמטיקה ציון שלא משקף בכלל את היכולות שלי, יותר משקף את העובדה שעשיתי 38 יחידות וקרסתי תחת העומס בזכות בית הספר המטומטם שבו למדתי... יש לי 93 בפיזיקה מעל 85 בכל מקצועות האלקטרוניקה (כולם 5 יחידות) אבל במטמטיקה 75 ,כל זה רק בגלל העובדה שבבית הספר הייתה מן מנטליות כזאת שעדיף להשקיע במקצועות האלקטרוניקה ולא במטמטיקה, ועכשיו אני פשוט במצב של חוסר מוטיבציה כדי לשבת וללמוד את המטמטיקה הזאת... כל זה בנוסף להיתלבטויות הרגילות של ללמוד מקצוע מעניין או מקצוע פרקטי. ישבתי אם עצמי וניתחתי מה הביא לחוסר המוטיבציה שלי. כשהשתחררתי מהצבא הייה לי המון רצון ללמוד ולכן הצלחתי בפסיכומטרי. לאחר מכן מצאתי עבודה במפעל אלקטרוניקה,אני חושב ששם התחילה הבעיה. המנגנון הטיבעי שיש לי בנוסף ללחץ מהמשפחה ,האיצו בי להצטיין בעבודה. הבעיה הייתה שבאותו מפעל כל מה שהייתי צריך זה פוליטיקה כדי להצליח בעבודה, בנוסף הייתי מוקף באנשים שלא בדיוק העריכו לימודים. זכורים לי הרבה שיחות עם שאר העובדים, שכולם סברו שלא צריך ללמוד כדי להצליח בחיים,ואיפשהוא באופן לא מודע כנראה שהם הצליחו להשפיע עליי מאוד חזק,בכל זאת נתתי להם להתקרב עליי והייה לי חשוב להצליח בעבודה, וזה בעצם מה שהוביל כמה חודשים אחר כך לחוסר מוטיבציה ללימודים שנפל עליי... איזה הקלה,הרבה זמן רציתי להוריד מהלב. יש למישהוא עצות?