מבקש ממכם סליחה

מבקש ממכם סליחה

מבקש ממכם סליחה אבל אני חייב לעשות משהו. אובחני כborder line למי שיודע מה זה . (בורדאר ליין) אני בן 28 ועד לא מזמן נעשתי מודע לעצמי לחיים ולהמון דברים. עברתי כמה דברים בחיים (מן טראומות) אבל את הרוב אני באמת לא זוכר . כרגע אני רוצה להתחיל ללמוד אבל רוצה לעבור איבחון של ליקויי למידה ואיבחון תעסוקתי.התחלתי ממש להתפתח ולהיות מודע לעצמי ולגלות דברים חדשים ואני שמח בכך. בשבוע האחרון חברה שלי גמרה איתי(היא אוהבת אבל יש לה את הסיבות לגמור).תמיד אבל תמיד היה לי את ההרגשה של רייקנות בחיים ושאף אחד לא אוהב אותי ולא מקבל אותי כמו שאני .עכשיו יותר מתמיד אחרי הפרידה אני מרגיש שיש לי ויש לי ממש קצת. אני מרגיש מפוחד שאני יגמור לבד לבית חולים לפסיכיאטר לבד מבלי שלאף אחד לא איכפת ,שאני לא יהיה אמושר בעבודה בחיים ולא אצליח ללמוד .אני מרגיש לבד לבד בעולם גדול אכזר ולא פייר לפעמים .אין לי עם לי לדבר על הדברים האמיתיים שבתוכי ,על ההרגשות שלי באמת.אני לא רוצה למות אני רוצה לחיות אבל מפחד.אף אחד לא אוהב אותי ומקבל אותי.כשהייתה לי את החברה אולי לא הייתי ממש מאושר והתחלתי רק לגלות את הדברים על עצמי ולהתפתח אבל תמיד היא חיכתה לי ואהבה אותי נון סטופ.פתאום הכל נעלם .בעבודה משעממם לי ויש לי יותר זמן לחשוב. אני כרגע מלא בעצב עמוק ,עצוב על העזיבה ורע לי מבפנים. אני מצטער שדווקא פה החלטתי לכתוב אבל אן לי באמת עם מי לדבר לשתף ולבכות אני מרגיש שאני רוצה לבכות בכי אמיתי שייצא כבר ואני צריך חיבוק ממישהוא(עדיף משהיא)חה חה חה .אני רוצה לקום רוצה להמשיך אבל אני רייקני. מצטער שאני כותב את זה פה אבל הנה סוף סוף יוצא לי קצת דמעות. אני צריך עזרה דחוף וחיזוק עוד יותר דחוף. קשה לי עצוב לי ואני לבד. אני ממש לא מרחם על עצמי אבל כותב את מה שאני באמת מרגיש. הלוואי ומשיהוא יעזור לי. מבקש סליחה ואומר לכם תודה שנתתם לי להוציא אפילו קצת ממה שאני מרגיש. תודה לכם..
 
קרלוס מספיק עם הרחמים העצמיים קום ה

התעודד. נראה לי שבמצבך רק "פטיש חמש קילו"... יעיר אותך. מה זה ? אתה אדם מוכשר, בעל מעלות, יודע את האיכויות שלך... מעל הממוצע של בני האדם הרגילים, רגיש מבין ויודע בדיוק מה אתה צריך. רחמים עצמיים, כאב סבל לא יובילו אותך לשום מקום מלבד הריקנות. שים מוסיקה טובה ותתחיל לרקוד. צא לחוף הים, היו ימים מדהימים של שמש. הכנס למים אפילו שקר, זו חוויה מדהימנ ותוריד מעליך את השטויות... עשיתי זאת בעצמי ביום חמישי ושישי, חמש דקות בתוך המים והכל מסתדר. אהבה נמצאת בתוכך לעצמך ולא אצל אף אחד אחר. קח את עצמך, חבק את עצמך, אהוב את עצמך, עשה לעצמך כיף. לכאוב ולסבול זו לא אהבה עצמית, זו שנאה עצמית. אף אחד לא יכול לעזור לך, רק אתה יכול לעזור לעצמך ברגע שתבין את מה שאני אומרת לך. קדימה אסוף את עצמך, התיחס לעצמך כמי שהוא שזקוק לעזרתך ולך תגיש לו עזרה. בהצלחה
 

רוחמה4

New member
שיר לקרלוס צא מהדיכי משעמם וקר שם

יש בעולם הרבה דברים. עצים פרחים ואנשים ומי שפוקח עיניים לראות מגלה כל יום 1000 דברים נפלאים לפחות ורק עם נושיט הידיים ונפשיל שרוולים היופי והאור של כולנו יצא לאור פי שבעתים גם אם לפעמים השמש לא זורחת ובעיה על בעיה צומחת עצמו את העיניים לרגע אחד ותראו שהכל די מיוחד ועם קצת מאמץ נראה לכולם שאנחנו מסגלים אפילו לשנות את העולם
 
למה אתם חושבים ככה ?

אם זה באמת מה שאני מרגיש ,לבד לא מוצלח ובודד .אם הפחד הגדול שלי זה כן להישאר לבד לא מוצלח ולא מסופק אני כן סובל מחרדות וכן לוקח כדורים ומצבי רוח של פעם מתרגש ופעם מיואש כן הובחנתי כבורדאר ליין וזה כן יש את הסימפטומים של רייקנות ועוד כאלה וכאלה.אני כן נלחם א5ני כן בטיפול וכן לוקח כדורים ההרגשה אכן עוזרת לפעמים וכן משתפרת אבל אם אחרי הפרידה אני כן מרגיש את מה שאני מרגיש אז מה ? פשוט לקפוץ למים קרים ? פשוט לפשול שרוולים ? אני לא יודע אם זה עובד ככה אני כן רוצה להצליח ולהיות מסופק ואולי לא להרגיש את הפחד הגדול של להיות לבד כן יש פה היסטוריה ארוכה וכן דורשת טיפול. אז באמת זה רחמים עצמיים ?הרי זה ההרגשה הכנה שלי ואני כן רוצה להתקדם אבל לא יודע איך ? מה לעשות ? איך כן לשנות את ההרגשה . אני לא חושב שפשוט לקפוץ למים קרים כן ישנה את ההרגשה .... לא פייר לשפוט מישהוא שכן זקוק לעזרה ולא לדעת היסטוריה ודפוס מחשבות ועוד כל מיני דברים כאלה שכן צריכים לדעת . לא נראה לי שזה רחמים הייתי כנה ואמרתי את מה שאני מרגיש נטו. רוצה לצאת ולהאמין בעצמי וכן לקבל את עצמי ולא יודע איך זהו
 
קרלוס לא יעזור לך אני מחכה עם בגד י

ים... החוף קורא לך
יש לי תעודת מצילת בריכות. יש לי תעודת מדריכת שחיה... האם אתה מפחד מהמים? אז גש לדוש שבבית שלך או עשה אמבטית מים קרה. עזוב אותך מכדורים... זה תרוץ עלוב של הרפואה להתמודד עם אדם רגיש. עזוב אותך מהגדרות פסיכולוגיות. אתה רוצה לחיות חיים אמיתיים מלאי ספוק?
קפוץ למים... חוץ מזה האם ניסת כבר פעם לקפוץ למים קרים? האם אתה יודע לנשום במים? כן כמו דג?... איך אתה יודע שמה שהוא לא עוזר לך אם לא ניסתה אותו? בהצלחה
 
אם כל הכבוד....

אם אני מפסיק את הכדורים(סרוקסט) אני יראה ממש אחרת ותאמיני לי מאז שהתחלתי להשתמש שוב התחיל שינוי לטובה אני יותר מרוכז פחות מפןחד ויותר מתרכז בענינים עושה אותי יותר בפוקוס ,אני כן מאמין ברפואה אלטרנטיבית ולא חושב שזה תירוץ עלוב. לא נראה לי להפסיק עם כדורים וכן צריך להסים לב לדברים רגשיים ונפשיים וכן לטפל במה שצריך. אולי את לא מאמינה כי את אדם שונה ומרגיש שונה אבל כל אחד מה שהוא מרגיש שהוא יכול וכן עוזר לו. אל תפסלי את העניין רק בגלל שאת אדם שונה ואולי לא יודע את העוצמה של חרדות ופחדים וכדומה.אולי את כן יודעת וגם מרגישה אבל לא את העוצמה של אחרים.
 
נשמה יקרה אני לא אדם שונה../images/Emo24.gif

ואני גם אדם מאד רגיש. כשתחליט שבאמת אתה רוצה לעזור לעצמך בלי קיטורים ובלי כאב. כשתחליט שאתה מוכן לקחת את האחריות על עצמך בעצמך יהיה זה הזמן שאוכל להגיש לך עזרה. עד אז מה שנשאר זה להמשיך לצעוד בדרך, בדרך שלך בהצלחה בכל בחירה
 
קרלוס היי

מקווה שאוכל לעזור קצת. דיברת על הרגשת רייקנות וייאוש מהחיים. אני מבינה את הרגשתך ואני חושבת שהרגשה כזאת תוקפת כל אחד בתקופות שונות, לפעמים מרגישים כך תקופה ארוכה יותר ולפעמים קצרה יותר. אני לא מתפלאה שאתה מרגיש כך עכשיו, תמיד אחרי פרידה, כשבן/ת הזוג הו/יא הנפרד/ת מרגישים כך, ולדעתי זה בהחלט נורמלי להרגיש כך. כי יש תחושה שעזבו אותך. נכון, שאתה מרגיש כרגע מאוד רע במיוחד גם כשמשעמם לך בעבודה ואתה לא מוצא את עצמך בחיים. זכותך להרגיש כך למרות שמניסיון אתה לא צריך לקחת יותר מדי קשה את הפרידה. אולי היא מרגישה שאתם לא מתאימים ולא בגלל שהיא לא אוהבת אותך או שאתה לא מספיק טוב או לא ראוי לאהבה. עוד דבר, אני מבטיחה לך שעוד תאהבנה אותך מספיק נשים. אתה עוד צעיר וכל חייך לפניך. זה שהיא עזבה אותך זה לא אומר שלא תמצא אהבה ואחרות לא יאהבו אותך, בכלל לא. תאמין לי החיים לפעמים משתנים מהקצה לקצה, במיוחד אם לא מצפים לכך. אני מתארת לעצמי שאתה מרגיש תחושת רייקנות בגלל כל מה שקורה סביבך (אי-סיפוק בעבודה הפרידה מהחברה וכו') והיית רוצה כבר למצוא את עצמך בחיים ולהיות עם מישהי קבועה שאיתה תוכל למסד כבר את הקשר. אני מבטיחה לך שהכל יסתדר בחיים, רק שדברים כאלה לוקחים זמן. אני יודעת שזה לא קל לעבור כאלה תקופות, זה מאוד מייאש ומדכא. הייתי מציעה לך לחשוב בכיוון חיובי יותר. תנסה אולי לצאת יותר ולהכיר בנות (את זה אפשר בהרבה מקומות). לגבי העבודה, אולי תחשוב על להחליף עבודה/מקצוע, אם אתה יכול. רציתי גם לאמר, שאפילו בעבודה שאתה אוהב לא תמיד הכי מעניין ולא תמיד הכי מאתגר. כמו שאני רואה את החיים, החיים שלנו הם פשרה בכל התחומים וצריכים לדעת לחיות עם זה ולאהב את מה שהם נותנים בכל שלב. לא תמיד יהיה לך קל וכיף,ואסור לצפות שכך יהיו החיים. לכן תמיד צריך להסתכל על הטוב והכיף בחיים ולהוציא מהם (או לנסות להוציא מהם) את הטוב ולא את הרע. טוב, כמו שאמרתי בהתחלה אני מקווה שקצת עזרתי, אשמח לשמוע ממך. אתה מוזמן תמיד לכתוב על הרגשתך ואנסה לעזור כמה שאוכל. אז בהצלחה בכל
 

רוחמה4

New member
קרלוס שלום! ../images/Emo39.gif

אתה מרגיש שלא הבינו אותך וזה אכי מעצבן מתוך ניסיון אתה חייב לעבור תקופה זו (בלי קשר לכדורים) זו תקופה קשה ועצובה הפסיכולוגים מגדירים אותה 'תקופת אבל'בשל הפרידה רק זכור שזו רק תקופה מקווה שקצרה זה גם תלוי בך הפרידה ההתחלות ברובן צוחקות הן, אופטימיות וצלולות. הסופים בוכיים הם, עצובים כשהם מפסיקים להיות... הפגישות זהובות ותכולות ויפות, הפרידות אפורות, עכורות, כואבות... כואב שצריך ללכת, כואב שלא נהיה כאן יותר, עצוב שתקופה יקרה מסתיימת, המחר יהיה שונה ואחר. מאחלת כל טוב רוחמה
 
היי רחלי

תודה רבה גם לך תודה על ההקשבה על התמיכה ועל העזרה. אולי היא הלכה ואני מתאבל אבל הייי ,הנה באו להם אנשים יקרים ואותי לא מכירים אבל בכל זאת מקשיבים ,מעודדים ובאמת עוזרים. יצא לי בומבה אהה ? יש חרוזים הנה טוב נו זה לא כישרון גדול אצלי אבל וואלה יצא לי שיר קטנטן ..... free stile מכירים ? בארהב שהראפרים עושים את זה במועדונים ? איך איך הם ממציאים ומאלתרים הכל בשלושים שניות ? זה פשוט מדהים. בכל אופן אכן זה באמת כואב וקשה אבל גם לזה צריך להקדיש התאבלות ושמן להיות עצוב ולאט לאט זה יעבור .מותר להיות עצוב וכאוב אין מה לעשות גם את זה חייבים לעבור בשביל ללמוד לשרוד ולהמשיך לתקופה חדשה ואולי יותר טובה. גם לך רוחי גם גילגילגילגיל וגם למנהלת תודה על העזרה מישהוא יכול להכיר לי בחורה חמודה ? סתאאאםםםםם חה חה חה
 
תודה רבה לך גילגילגילגילגילגיל

קראתי את מכתבך והיה בו השקעה ,הייתה בו קבלה שכן זכותי להיות עצוב וזכותי להרגיש רע. הרגשה של רייקנות הולכת איתי לאורך כל הדרך ,אולי זה חלק מן הסימפטומים של בורדאר ליין רייקנות ,שחור או לבן ,הכל או לא כלום וכן החרדת נטישה אצלי היא ממש חזקה וזה מורגש גם לאורך כל הקשר. אבל זה מה שאני מרגיש והיום קמצ חבר שינה לי לגבי מה שקרה בקשר שלי את זוית הראיה אבל בכל זאת שפתאום כן קמים והולכים והכי גרוע זה שהולכים בלעדי.ממשיכים את הדרך לא איתי והיא כנראה עם אחרים וזה באמת כואב ועושה חור עמוק בלב. ובכל זאת אני באמת משועממם בעבודה וזה לא עבודה לעתיד וכן יש לי לעבור איבחונים לגבי לימודים וליקויים ועדיין לא יודע מה אעשה בעתיד אבל מישהוא מהפורום של פרסום העיר את עייני כשאמר לעזוב מה אני חושב שאעשה כל חיי ,אי אפשר לדעת ,תחשוב מה אתה חושב לנכון ללמוד היום ומה מושך אותך ווואלה אני הולך על זה. אני התחלתי לברר מה אולי כן יגרום לי הרגשה של הנאה וסיפוק (אולי ריקודים ,אני מברר קצת על יצירת מוזיקה אולי על צילום אולי עריכה )ונראה זה מה שאני מרגיש ועל זה אני מתחיל לברר . את האמת מאוד קשה לי לעכל שאין יותר את החברה והיא ממשיכה הלאה אבל אולי לאט לאט זה יתעכל בנתיים אני מתאבל אבל ממשיך את דרכי ממשיך לחקור את הרצונות שלי את האהבות שלי (לא בחורות ,דברים שכיף או מעניינים אותי) וממשיך לחפש את דרכי .לאט לאט ההתאבלות תרד והרצון להמשיך יבוא בצורה חזקה יותר. בכל אופן אני שמח שענית לי עם רגש אמיתי ועם השקעה והנה נתת לי גם להוציא. אני מעריך את זה מקרב לב. אמשיך לכתוב לבקר ואולי לעזור גם לאחר. לילה טוב לכולכם....
 
היי קרלוס

שמחתי לשמוע ממך ואני מאוד שמחה שהרגשתך הולכת ומשתפרת. אתה צודק זה מאוד עוזר ששופכים את מה שיש על הלב. שמחתי לשמוע שאתה חושבבאופן חיובי ואתה מעוניין ללמוד מה שמעניין אותך. תאמין לי זה יתן לך הרבה, שתדע שיש לך כיוון ומטרה בחיים. אני מבטיחה לך שזה יפתור את בעית הרייקנות שאתה מרגיש בה כיום. לגבי החברה שלך ברור שעם הזמן ההתאבלות תרד. בימים הראשונים זה הכי קשה אבל אח"כ זה יעבור. תנסה כמה שפחות (אם תוכל) לחשוב עליה. אמרת שהיא עם אחרים וממשיכה הלאה, אל תהיה כ"כ בטוח שהיא ממשיכה הלאה. למרות שהיא זאת שעזבה לא בטוח שלה כ"כ קל והיא ממשיכה הלאה בקלות כזאת כפי שנראה לך. אני יכולה לאמר מניסיוני, שנפרדתי מבחורים שיצאתי איתם, לא בגלל שלא אהבתי אותם או לא רציתי להיות איתם. פשוט לכל אחד מתאים מישהו אחר וגם כשעזבתי לא תמיד עזבתי בלב שלם ויכולתי להמשיך הלאה בקלות. זה מצויין שאתה ממשיך לחפש את דרכך ותאמין לי עצם החיפוש יש בזה הרבה כיף וסיפוק. אשמח לשמוע ממך בעתיד ובינתיים הרבה הצלחה בכל
 
תודה גיל

הי גיל כן מאוד עזרת לי רק בלהוציא את מה שיש וידעתי שיש מישהוא/י שמקשיב. אני כן חושב שכיוון ומטרה בחיים יוסיפו המון אבל תמיד נראה שאני מוצא משהו חדש פתאום זה לא זה או משהו כזה אבל את האמת יש לי כבר תוכניות בראש אולי לעשרים השנים הבאות והם ענקיות (ככה הראש שלי עובד) הבעיה אצלי זה פער גדול בין רצון-מחשבה לבין עשייה ופה אני מנסה לשפר את "הבעיה" . יש לי די המון נקודות שאני כן מנסה לשפר ולהבין אבל יש כל כך הרבה. בנתיים אני כן בטיפול ועם כדורים שמאוד עוזרים והתנודות של מצב הרוח שלי משתנות בשניות אבל אני כן מנסה להבין למה זה ככה או אולי למצוא דרך חיים מסוימת שכן תעזור(עבודה עיסוקים וכדומה)..... בכל אופן אני שמח שאם אני לא מוצא כל כך אנשים שחיים מסביבי לשפוך מהלב לפחות פה יש וזה באמתתתת עוזר. הרבה פעמים שאני מתחיל לכתוב אני כאילו "מעבד" את מה שבראש ופתאום אני מבין מה באמת עובר אצלי בראש. כשהתמונה קצת יותר ברורה זה איפה שהוא משפר את ההרגשה . בכל אופן שמחתי לפגוש בפורום הזה כי זה רק עוזר ומקל. תודה רבה לכולכם... אמשיך לכתוב..
 
תמשיך כך קרלוס

אני שמחה לראות שהרגשתך משתפרת ואתה חושב על כיוונים חיוביים. תאמין לי יותר קל לשפוך לכאן את הלב מאשר עם אנשים סביבך, שלא תמיד מבינים או רוצים להבין איך ומה אתה מרגיש. אתה מוזמן להמשיך לכתוב ולשפוך את מה שיש לך על הלב אשמח תמיד לשמוע. אני שמחה שיש לך תוכניות לעתיד ואתה מנסה לממש אותן. ברור שלא תמיד קל לממש העיקר שאתה מנסה וכן חושב על תוכניות לעתיד. אני בטוחה שבסוף יצא משהו מכך. אל תתייאש אם בהתחלה זה לא יוצא. לא תמיד קל להוציא לפועל את מה שאנחנו חושבים/רוצים. אבל גם בלנסות להוציא את זה לדעתי יש בזה המון. זה מפיח תקווה ונותן כיוון ומשמעות לחיים. על תוכניות וחלומות כאלה החיים שלנו בנויים. לפעמים החלומות והצפייה להתגשמותם יותר טובים מההתגשמות שלהם בפועל. אז תמשיך להנות מהדרך ולשמור על מצב רוח טוב ועל אופטימיות תאמין לי בסוף הכל יסתדר לטובה. בהצלחה בכל
 

hero D

New member
היי קרלוס

אני חדשה פה...קוראים לי ענת. אני לא יודעת כמה הסיפור שלי יזעור לך אבל כדאי שתקרא. אני נפלתי קורבן 8 חודשים למחלה האיומה שנקראת אנורקסיה. זה לא התחיל כי רציתי להרזות, זה התחיל כי היה לי רע בחיים, שנאתי את העבודה המשעממת שלי, לא מצאתי בת זוג, לא מצאתי את עצמי ובטח שלא את החברות שלי, והדבר היחיד שהחזיק אותי זה השליטה בגוף שלי. אני כל כך מבינה את ההרגשה של להיות לבד, הייתי שם כל כך הרבה זמן. הייתי מסתגרת ובוכה עם עצמי במשך שעות עם דלת נעולה עם מגבת על הפה שאף אחד לא ישמע, לא יכולתי להתרכז בכלום ורק חשבתי על כמה רע לי. זה נגמר בזה שהגוף שלי סבל רצח (ואני לא מדברת על הרזיה מטורפת שבחיים לא האמנתי שאני אצליח בה), הנזק שגרמתי לעצמי כל כך עצום שעד היום אני סובלת ממערכת חיסונית לקויה וכל מיני דברים שהרסתי לעצמי עם מה שעשיתי לעצמי. זה נגמר בזה שניסיתי להתאבד פעמיים ולא הצליח לי, והפעם השלישית היתה הגורלית ביותר שהיא לא היתה מתפספסת, ויומיים לפני מישהי עצרה אותי ועד היום אני איתה מאוהבת ויודעת שיש עוד דברים בחיים מלבד העצב. תקשיב, אני כמעט שנה אחרי שמונה החודשים המטורפים האלו. לקחתי את עצמי בידיים, אני מאושרת עכשיו, אני אוכלת מה שאף פעם לא הרשתי לעצמי ושמחת החיים חזרה אליי. אתה צריך להבין שמה שאתה מרגיש בפנים - ככה אתה גם משדר הלאה. בשביל שהחיים שלך ישתנו מקצה לקצה אתה צריך להחליט שאתה מפסיק עם הכאב ומתגבר עליו עם דברים שכן הולכים לך, עם דברים שמשמחים אותך. אני מאוד מקווה שתקח את עצמך בידיים ותבין מה אתה שווה, כי כל בן אדם שווה משהו, הוא רק צריך לגלות מי הוא בפנים וזה הכל. שיהיה בהצלחה!
 
היי ענת

קראתי את הסיפור שלך ואני שמח שבסופו של דבר כן מצאת את עצמך מאושרת אבל אני חושב שמאוד חשוב לא רק למצוא את עצמך בסופו של דבר מאושרת אלא לנסות להנות גם מהדרך ולא רק לסבול . יש לי שאלה ,את מרגישה מאושרת בגלל העובדה שיש לך בת זוג ? בכל מקרה שמחתי לשמוע את הסיפור שלך ואם מחר בכל זאת תרגישי קצת אחרת אני אשמח לנסות להיות לך למשענת.(מה קורה פה וואלה מתחיל לצאת לי חרוזים).... תודה רבה ענת על ההקשבה שזו בעצם גם עזרה . תודה רבה לך יקירה . לילה טופפפפ לכולכם
 

hero D

New member
לגבי השאלה שלך...

אז לא! אני לא מאושרת כי אני מאוהבת! אני מאושרת כי מצאתי את הילדה הקטנה שבי, מצאתי את עצמי, גיליתי מי אני סוף סוף וחזרתי לקבל את עצמי כמו שאני ולאהוב את עצמי. גם אםא היום הייתי מוצאת את עצמי רווקה בלי בת זוג, הייתי עדיין הילדה השמחה של היום חשוב שתדע! אף אחד לא יוכל לעזור לך אם לא תחליט שאתה עצמך רוצה לעזור לעצמך! חודשים שחברות שלי ניסו לעזור לי וזה לא הצליח, רק ברגע שהרשתי לעצמי להיות אני שוב, אז קיבלתי את האושר שלי חזרה.
 
למעלה