yakirhamagniv
New member
מבקש התייעצות
שנים שלא הייתי כאן
לאחרונה הסתבכתי ספק במערכת יחסים ואשמח להתייעצות מכם
אתחיל בהקדמה חשובה - אני בחור בן 25, אני סטודנט בלימודים מאוד אינטנסיביים אוניברסיטאיים - עובד במשרה מלאה, נלחם כמו משגע ומנותק מהמשפחה
עברתי 2 מערכות יחסים מאוד מאוד אינטנסיביות שהותירו בי צלקות - בעיקר בגלל שאני דאגתי לאותן צלקות להוותר - והכל בגלל שאני בא מרקע של המון כאב בבית, בעיקר חוסר חום ומערכת יחסים קשה מאוד עם אמא, עוד מגיל מאוד צעיר
לצערי הנסיון הרב הזה הוביל אותי למקום של חרדת נטישה עזה, חיפוש דמות אם והמון המון חיפושי דרך שכללו נסיון מיני רב, פרטנריות מרובות וחיסור חום דרכן - כולל מיצוי מהיר של נשים איתן יצאתי
ועכשיו לעניין
לפני כחצי שנה התחלתי לצאת עם דנה, תחילה התשוקה הייתה מדהימה והסקס היה נהדר, אך לצערי כמישהו שקצת נדפקה לו הקופסה למעלה זה קרה במקביל לכך שיצאתי עם מישהי נוספת
בסופו של דבר ויתרתי על המישהי השניה ונותרתי עם דנה
דנה מסמלת עבורי את האישה האידיאלית, החמה והמסורה, זו שתמיד שם כשאתה צריך אותה, שלעולם לא שופטת אותה, אני מרגיש שאני יכול להתהלך ערום מולה בכביש ולעשות את הדברים הנוראיים ביותר והיא שם תסתכל עלי ותקבל
היא מקבלת אותי תמיד, היא דואגת לי תמיד, בשישי לפני נסיעתה היא מכינה לי אוכל, דואגת שאני דואג לעצמי בלימודים, פשוט אכפת לה ממני
יש בה מבחינתי הכל
לצערי אני מתעסק כרגיל בלהרוס את זה, דנה היא אישה מאוד מושכת, צעירה קצת אבל לביאה מדהימה עם כוחות ועוצמות נפשיות אדירות, לצערי בחודשים האחרונים חלה התדרדרות בסקס ובעניין שלי, אני מוצא את עצמי מנסה להמשיך הלאה ונקרע בינה לבין הרצון שלי שוב לחפש אחרות, לטעום מהחיים ולשקוע בביצה שאני כל כך רגיל אליה של לבד, דכאון וחיפוש
אני נקרע בין ההערכה האמיתית שלי אליה והחשיבות שלה שכן אני באמת באמת אוהב אותה, היא חשובה לי....אך לחוסר חשק לפעמים להיות איתה, אני כאילו מנסה בכוח לדחות את הקיום שלה
זה נורא, אני יודע...נפרדתי ממנה בשבוע שעבר, כפי שעשתי גם לפני כחודש
הפעם עברו עלי 7 מדורי גהנום, הרגשתי בחסרון שלה, כאב לי כל כך בלעדיה, דמיינתי את רוך פניה ועיניה המלאות בטוב וזה הרג אותי, הרג אותי שלא אוכל להרוויח אותה לעצמי בעתיד, דאגתי אם טוב לה, דאגתי אם הכל בסדר אצלה....דאגתי גם לעצמי
אלו דברים שרבים האנשים ואומרים לי שמבשרים על הרגל, שדנה מכילה אותי ואני אוהב את הדמות שלה, אני אוהב את מה שהיא מסמלת לי אבל לא אותה
היום דאגתי להמצא "במקריות" במקום בו היא נמצאה, ברגע שראיתי אותה ודיברנו התמלאתי שוב
לאחר מכן טיילנו ביחד והלכנו לשבת ולדבר, לסעוד...לבלות...התמלאתי מאוד, הרגשתי כמו ילד קטן שמצא את אמא שלו שוב, אבל גם את התשוקה, נהנתי לגעת בה ולחבק אותה, להביט לה בעיניים ולדבר איתה
אך שוב, אני עדיין באותו חוסר הבטחון
כשדבר אחד בפנים דוחק בי להגיד שאני אוהב אותה והיא חשובה לי
אני יכול להגיד בוודאות שהייתי נותן את חיי בשבילה, שאני דואג לה בלי סוף, ואולי אין לי תשוקה מטורפת אליה...אבל אולי הבעיה היא ממני?
אני תוהה....האם כל זה לא מבשר על אהבה...שהמגע שלה ממלא אותי? הגעגוע אליה, איך שאני מעריך את הדאגה שלה ומעריץ את מי שהיא, שהיא מבשרת מבחינתי האידיאלי באישה, ושאני באמת באמת מתקשה לתפקד כשאני מרגיש בחסרונה והיא לא שם
באמת שנמאס לי להרוס אותה ולשבור אותה שוב ושוב וניסיתי לעזוב אותה
אבל רע לי
החלום שלי הוא להיות שם בשבילה באמת...אבל זה מרגיש כאילו אני חייב לעבור תהליך שאני כבר שנים צריך לעבור, וטיפול
כולם אומרים לי לעזוב אותה וללכת , להתנער ממנה,
אבל בינינו מה כולם באמת מבינים
מעריץ את מי שבאמת קרא ואשמח אם הוא יבטא רגש ויתן כמה מילים שיסייעו לי, אני לא מוכן לוותר עליה, אבל באמת פוחד ששוב אקלע לאותה בינוניות אם נחזור, ואפגע בה שוב, שוב אשכח להיות היקיר שאני מקיר ועדיין לא אצליח לשבור את ההרגל הדפוק שלי לנסות ולברוח
שנים שלא הייתי כאן
לאחרונה הסתבכתי ספק במערכת יחסים ואשמח להתייעצות מכם
אתחיל בהקדמה חשובה - אני בחור בן 25, אני סטודנט בלימודים מאוד אינטנסיביים אוניברסיטאיים - עובד במשרה מלאה, נלחם כמו משגע ומנותק מהמשפחה
עברתי 2 מערכות יחסים מאוד מאוד אינטנסיביות שהותירו בי צלקות - בעיקר בגלל שאני דאגתי לאותן צלקות להוותר - והכל בגלל שאני בא מרקע של המון כאב בבית, בעיקר חוסר חום ומערכת יחסים קשה מאוד עם אמא, עוד מגיל מאוד צעיר
לצערי הנסיון הרב הזה הוביל אותי למקום של חרדת נטישה עזה, חיפוש דמות אם והמון המון חיפושי דרך שכללו נסיון מיני רב, פרטנריות מרובות וחיסור חום דרכן - כולל מיצוי מהיר של נשים איתן יצאתי
ועכשיו לעניין
לפני כחצי שנה התחלתי לצאת עם דנה, תחילה התשוקה הייתה מדהימה והסקס היה נהדר, אך לצערי כמישהו שקצת נדפקה לו הקופסה למעלה זה קרה במקביל לכך שיצאתי עם מישהי נוספת
בסופו של דבר ויתרתי על המישהי השניה ונותרתי עם דנה
דנה מסמלת עבורי את האישה האידיאלית, החמה והמסורה, זו שתמיד שם כשאתה צריך אותה, שלעולם לא שופטת אותה, אני מרגיש שאני יכול להתהלך ערום מולה בכביש ולעשות את הדברים הנוראיים ביותר והיא שם תסתכל עלי ותקבל
היא מקבלת אותי תמיד, היא דואגת לי תמיד, בשישי לפני נסיעתה היא מכינה לי אוכל, דואגת שאני דואג לעצמי בלימודים, פשוט אכפת לה ממני
יש בה מבחינתי הכל
לצערי אני מתעסק כרגיל בלהרוס את זה, דנה היא אישה מאוד מושכת, צעירה קצת אבל לביאה מדהימה עם כוחות ועוצמות נפשיות אדירות, לצערי בחודשים האחרונים חלה התדרדרות בסקס ובעניין שלי, אני מוצא את עצמי מנסה להמשיך הלאה ונקרע בינה לבין הרצון שלי שוב לחפש אחרות, לטעום מהחיים ולשקוע בביצה שאני כל כך רגיל אליה של לבד, דכאון וחיפוש
אני נקרע בין ההערכה האמיתית שלי אליה והחשיבות שלה שכן אני באמת באמת אוהב אותה, היא חשובה לי....אך לחוסר חשק לפעמים להיות איתה, אני כאילו מנסה בכוח לדחות את הקיום שלה
זה נורא, אני יודע...נפרדתי ממנה בשבוע שעבר, כפי שעשתי גם לפני כחודש
הפעם עברו עלי 7 מדורי גהנום, הרגשתי בחסרון שלה, כאב לי כל כך בלעדיה, דמיינתי את רוך פניה ועיניה המלאות בטוב וזה הרג אותי, הרג אותי שלא אוכל להרוויח אותה לעצמי בעתיד, דאגתי אם טוב לה, דאגתי אם הכל בסדר אצלה....דאגתי גם לעצמי
אלו דברים שרבים האנשים ואומרים לי שמבשרים על הרגל, שדנה מכילה אותי ואני אוהב את הדמות שלה, אני אוהב את מה שהיא מסמלת לי אבל לא אותה
היום דאגתי להמצא "במקריות" במקום בו היא נמצאה, ברגע שראיתי אותה ודיברנו התמלאתי שוב
לאחר מכן טיילנו ביחד והלכנו לשבת ולדבר, לסעוד...לבלות...התמלאתי מאוד, הרגשתי כמו ילד קטן שמצא את אמא שלו שוב, אבל גם את התשוקה, נהנתי לגעת בה ולחבק אותה, להביט לה בעיניים ולדבר איתה
אך שוב, אני עדיין באותו חוסר הבטחון
כשדבר אחד בפנים דוחק בי להגיד שאני אוהב אותה והיא חשובה לי
אני יכול להגיד בוודאות שהייתי נותן את חיי בשבילה, שאני דואג לה בלי סוף, ואולי אין לי תשוקה מטורפת אליה...אבל אולי הבעיה היא ממני?
אני תוהה....האם כל זה לא מבשר על אהבה...שהמגע שלה ממלא אותי? הגעגוע אליה, איך שאני מעריך את הדאגה שלה ומעריץ את מי שהיא, שהיא מבשרת מבחינתי האידיאלי באישה, ושאני באמת באמת מתקשה לתפקד כשאני מרגיש בחסרונה והיא לא שם
באמת שנמאס לי להרוס אותה ולשבור אותה שוב ושוב וניסיתי לעזוב אותה
אבל רע לי
החלום שלי הוא להיות שם בשבילה באמת...אבל זה מרגיש כאילו אני חייב לעבור תהליך שאני כבר שנים צריך לעבור, וטיפול
כולם אומרים לי לעזוב אותה וללכת , להתנער ממנה,
אבל בינינו מה כולם באמת מבינים
מעריץ את מי שבאמת קרא ואשמח אם הוא יבטא רגש ויתן כמה מילים שיסייעו לי, אני לא מוכן לוותר עליה, אבל באמת פוחד ששוב אקלע לאותה בינוניות אם נחזור, ואפגע בה שוב, שוב אשכח להיות היקיר שאני מקיר ועדיין לא אצליח לשבור את ההרגל הדפוק שלי לנסות ולברוח