מבקשת עצה דחופה!!!!!!

מבקשת עצה דחופה!!!!!!

יש לי שתי שאלות שאבקש אליהן התייחסות - תודה יש לי גן פרטי, הגיע אליי אבא שסיפר לי שיש לו ילדה בת 5 על גבול האוטיזם ונמצאת בשלב התפתחותי כמו בת 4. ביקש להכניסה לגן עם סטודנטית משלבת שתהיה צמודה אליה. ביקשתי ממנו שיביא אותה לגן שאראה אותה, מבחינה חיצונית היא ילדה רגילה לחלוטין, היא שיחקה בחצר ללא ניסיון להתקרב לשאר הילדים, וגם לא הגיבה לניסיונות שלהם להתקרב. כשחילקנו עוגה התקרבה כדי לקחת, קראה בשמי ובשם הסייעת אחרי שאביה אמר לה את שמותינו. כשנכנסנו לגן לערוך קבלת שבת סירבה בתוקף להיכנס והאב נשאר איתה בחצר. ההתלבטות שלי|: האם לקבל אותה לגן כילדה מן המניין יחד עם המשלבת או לדחות את הבקשה של האבא. מצד אחד זה נראה לי מאתגר, אך מצד שני איני יודעת מה תהיינה תגובות ההורים והאם זה ייצור תקדים אצל שאר הילדים בגן, הכוונה - אם היא מסרבת להיות במפגש והמשלבת תצא איתה לחצר, זה לא ישפיע על הילדים? שאלה נוספת - סייעת שעבדה איתי הרבה שנים נאלצה לעזוב בעקבות מחלה. העזיבה היתה ממש מהיום להיום. מה לעשות? ליידע את ההורים או להשאיר את זה כך עד שהם יראו סייעת חדשה? תודה על התשובות וסליחה אל האורך.
 

מאירה7

New member
מנסה לעזור.. מהניסיון שלי../images/Emo20.gif

בגנים באיזור שלנו מאוד מקובל לשלב ילדי תיסמונת דאון (בליווי צמוד של סיעת) בגנים רגילים. ההתיחסות אליהם היא מצד אחד ילדים רגילים לכל דבר, מצד שני בפעילויות שאין באפשרותם לבצע (חלק מהם לא יכולים לשבת במפגש), הסיעת מוציאה אותם לפעילות חלופית. ברגע שזה מוגדר מראש ואין את הניסיון לשכנע בכל זאת, וגם לילדים מועבר המסר ברור "רינת לא יושבת איתנו למפגש כי בשעה הזאת היא צריכה לעשות משהו אחר עם הסטודנטית שמלווה אותה" הילדים מקבלים את זה. גם המלווה שלה צריכה הסבר והכוונה שלך מה לעשות בזמנים שונים של היום, ע"מ להעשיר את הילדה ולא רק להתלוות אליה. לגבי היחס של ההורים לענין, זה מאוד תלוי בהורים ובדעות הקדומות שלהם על הנושא. אצלנו הודגשה החשיבות החינוכית שילדנו ילמדו להכיר גם את השונה מהם ולכבד אותו מגיל צעיר. בנוסף ממבט של הורה אפשר לציין את היתרון של תוספת של עוד איש צוות בגן. (אפשר גם להתנות שהסיעת תגיע לגן גם בימים שהילדה לא מגיעה בגלל נסיעה או מחלה) חשוב לפתוח את הנושא אבל מנקודת מוצא של נורמאליות והחלטה. ז"א אחרי שהחלטת את מספרת להורים על החלטתך ולא מבקשת את רשותם. לא לשדר להורים שאת עושה פה משהו אסור או מוזר אלא משהו חיובי וחינוכי שיכול לתרום לילדים הרבה. לגבי הסיעת שלך, אם היא עובדת איתך הרבה שנים וההורים מכירים אותה, ראוי שהם ידעו מה קרה ולמה נעלמה. גם לסיעת עצמה מאוד יחמיא שזוכרים אותה, מתעניינים בשלומה ואולי אפילו חוגגים לה מסיבת פרידה עם מילה מועד הורים ומתנה. בהצלחה רבה
 
../images/Emo45.gifמסכימה עם כל מילה של מאירה../images/Emo140.gif../images/Emo23.gif

אכן הזכות לכבוד והחובה לכבד,להכיר, לעזור ולקבל כבר בגיל הרך את צרכיו את השונה. ולסיעת החלמה מהירה. בקשי מההורים שבבית כל ילד יצייר ציור וההורים יכתבו על הציור כמה מילות ברכה, יחזירו לגן ואת הכיני מהכל אלבום מיוחד ויפה עם תמונת מחזור של כל הילדים עם המון איחולי החלמה מהירה. בטוחה אני שהיא תתרגש מאוד. בברכה ממני אילנה סבתא לנכדים מאושרים.
 
אני רוצה לענות לך משני היבטים

שלום גילה, ראשית לגבי שאלתך הראשונה: 1) זו אכן זכות ואתגר! אני חושבת שהחלטה שכזו אכן אינה דבר של מה בכך, כיוון שיהיו לכך השלכות על היום יום שלכם בגן. מניחה, שאם לך אין נסיון (ואין סיבה שיהיה לך) עם אוכלוסיה כזו, עם סוג לקות שכזה- חשוב שתעשי הכנה מראש. בעיני, מידע מקדים הינו קריטי לשילובה הנכון של הילדה, וגם לציפיותייך שלך. אין כוונתי שעד ש"תלמדי "את כל מאפייני הלקות- תשהי את תשובתך לאב, אבל אם תחליטי לקבלה, אני בעד "לעשות שעורי בית"... 2)לגבי תגובות הילדים וההורים- ההתייחסות שלי זהה: לאחר שאת בעצמך, תקבלי את ההחלטה - תצטרכי להודיע להם. לשתף אותם (אבל לא להתייעץ, כמו שכבר כתבו כאן). בהחלט יש דרך והיא מומלצת להראות את קבלתה מהצד החיובי, המשלב שלנו כחברה, המלמד ומחנך לקבלת השונה. גם עם הילדים, דברי אתם בשיחה מכבדת , ללא הילדה, והכיני אותם מראש לשונות- שכוללת את האפשרות להשתתפותה החלקית בפעילויות שלכם. בשיחה עם ההורים- הייתי מזמינה את האב החדש, והייתי שוקלת ומציעה לו מראש כמובן את ה"במה"- זאת אומרת, שהוא עצמו יוכל להסביר את מאפייני הלקות , את התנאים הנלווים (כמו הסייעת הצמודה)- כך שלא יתעורר אולי,חשש בקרב ההורים, שממך ייגזל יותר זמן (שייגרע מילדיהם הפרטיים)... 3) אם אכן תחליטי לקבלה- הייתי מציעה לך לבקש מההורים ליצור קשר עם המטפלים המקצועיים שלה. אחוז ניכר מהילדים המשולבים- מטופל במכונים להתפתחות הילד, ושם ודאי היא מקבלת לפחות טיפול של קלינאית תקשורת, וייתכן וגם מרפאה בעיסוק. בהסכמת האב, תוכלי ליצור עמן קשר- לשמוע עליה, להכיר וללמוד אותה דרכן, ולקבל מהן עצות ו"טיפים" שיסייעו לך לגבי דרכי התמודדות, ועל תרומתך האפשרית אליה. (תוכלי לשמוע דרכן- אילו גירויים מאוד מפריעים לה, למשל, ומה מרגיע אותה... תוכלי לגלות כך הבנה מדוע העדיפה להשאר בחצר...) - ואני יכולה לומר לך בבטחון מלא - שהצוות הטיפולי - רק ישמח ויעריך פניה יזומה כזו שלך אליו! 4) חשוב לי לעשות הבהרה לגבי הסייעת האישית של הילדה. סייעות שכאלה- הינן דמות מתווכת לאותו ילד משולב.תפקידן הבלעדי הוא תיווך הנלמד לילד ועזרה בהתנהלות האישית בתוך כלל ילדי הגן ובמקרה הזה- בדגש על מיומנויות התקשורת. אין הן כוח עזר נוסף בגן ועל כן, לא הייתי "משתמשת" בנוכחותה- כ"הרגעת" כלל ההורים, ובהצגת נוכחותה כייתרון עבורם. 5) ולסיום סיומת- אם הגעת עד הלום - לגבי הסייעת האישית שלך שנאלצה לעזוב, וכאן אני מגיבה כבר כאמא ולא כמרפאה בעיסוק : בודאי ובדואי שלומר לכלל ההורים. ויפה שעה אחת קודם! אני בעד שקיפות, שקיפות שקיפות! במקרים שכאלו, הרי בלאוו הכי זה יתגלה, ואם יתגלה בדיעבד- רק יכול לעורר כעסים מצידם שלא ספרת ולא עדכנת, ועלול להוביל אף למשבר אמון... הרבה בהצלחה לך, מקווה שסייעתי במשהו.
 
על שילוב ועוד. כמה תשובות

כמובן שאתגר כזה מוביא איתו תרומה רבה , לסיפוק המקצועי, לילדים שלומדים לקבל את השונה וללא ספק לילד השונה אותו החברה מקבלת ומחבקת. נוכחות סטודנטית משלבת הוא עזרה גדולה ומאד אפקטיבית. אם כי רצוי וכדאי לכוון אותה בדרכים שונות ולתת לה כלים כדי שתשמש מתווכת יעילה לילדה. אני ממליצה לשלב לגן. תגובות ההורים תלויות קצת באמינות והמסרים שמגיעים ממך. אם את נשמעת אמינה ומסבירה את החשיבות של השילוב לקבוצה המשלבת ולילד המשולב, את עשויה לגלות הרבה הבנה ותמיכה. אין לי ספק שמין הראוי הוא להודיע להורים על הסייעת שחלתה וכך גם להסביר לילדים שהיא נאלצה לעזוב. באותה הודעה כדאי לכתוב את עושה הכל למצוא מחליפה טובה.
 

סגול לי

New member
גילה,

שילוב ילד חריג בגן הוא בעל ערך רב לכל הנוגעים בדבר, מסכימה עם כל מה שכתבו קודמותיי אך יש אלמנט נוסף שיש לקחת בחשבון. בגן פרטי אין מערך מקצועי שיכול לתמוך בך, כלומר אין פסיכולוגים, גננת שילוב, מפקחת וכ"ו שמגבים אותך ותומכים בך. נכון שבעלי המקצוע שעובדים עם הילדה יכולים לתמוך בך ולעזור לך, אך זה בערבון מוגבל. לא הייתי חוששת מתגובת ההורים מאחר ואת עושה דבר מבורך שלא פוגע בילדהם. כן הייתי חוששת מהאחריות על הילדה, במימד ההתפתחותי שלה, האם יש לך מספיק כלים להתמודד עם ילדה כזו? מה זה לוקח ממך מול ילדי הגן האחרים. מה הנוכחות של המלווה תעשה בגן (אני מניחה שלא את בוחרת אותה אלא ההורים, אולי האישיות שלה לא תתאים לרוח הגן)? לפני שנכנסים להרפתקאה שכזו יש לקחת בשבון הרבה יותר ממה ההורים האחרים יחשבו. לגבי הסייעת אני לא יודעת מה אופי העזיבה שלה, ממחלות מתאוששים, אך ברור שיש להפרד ממנה כמו שצריך.
 

mayarel

New member
התגובות שלכן לגבי שילוב מקסימות../images/Emo23.gif

כאמא לילד אוטיסט ממש התרגשתי לקרוא את הקבלה ואת הראיה של שילוב כמה שהוא- ערך אמיתי לחברה. גילה, בחתימה שלי מופיעה קומונה ובה הרבה מאוד מידע על אוטיזם בקישורים, וגם שרשור על שילוב. שיהיה בהצלחה!
 
למעלה