מבקשת עיצה חכמה

[סיגל62]

מבקשת עיצה חכמה

לאחר חודשים של התלבטויות וחששות החלטתנו לעבור לגור ביחד היחסים עם ביתו השתפרו והאוירה ממש נחמדה . הבן בן 18 והוא בעולם שלו ואני מקבלת את זה .החלטנו שהם יצטרכו ללמוד לקבל את זה ביתו השתלווה יפה וכנראה לבנו זה קשה יותר ביום ה' אנחנו בשעה טובה עוברים והיום בנו ראה את ביתי לראשונה ועשה טובה שאמר לה שלום וביתי נפגעה. לדעתי הבן עדיים פגוע מהגירושין והיחסים עם אביו די סגורים .עכשיו בנו קיבל רשיון נהיגה ואביו נתן לו רכב והיחסים קצת משתפרים ואני לא רוצה לקלקל ומצד שני הזלזול של לא להגיד שלום הייתי מגדירה את זה אפילו חוצפה מה לעשות?

 

[my sunshine]

לא לומר שלום

את בעצמך אומרת שהילד פגוע מהגירושים מה עוד שאתם עוברים לגור ביחד. תנסי לחשוב על ביתך במקומו ובאותה הסיטואציה. הילד כועס, עצוב, מפוחד ועוד שלל רגשות... אתם הופכים למשפחה מורכבת, התחילי בכך שתראי אותו כילד פצוע ופגוע היי סבלנית ואל תלחמי מלחמות מיותרות הכנסי לפורום משפחות מורכבות, מאמינה שתוכלי למצוא שם אנשים שהיו במצבים דומים ולהתרם מכך. ברכות על המעבר.

 

[א ש לי]

הבת ניפגעה?

אני לא יודעת בת כמה הילדה ואין לי מושג ממה ניפגעה הרגע שניפגשו לראשונה גם ככה מביך אני לא מוצאת בזאת חוצפה אם הבחורצ'יק לא היה חייכן ונעים הליכות לא הייתי בגילו במצב שהורי הכתיבו לי שינויי כל כך קשה ועצוב מקווה וייתכן וההמשך יהיה נעים יותר, אבל תני לו זמן להתאבל הוא בגיל שגם ככה לא קל ואין לי מושג מדוע אינך יכולה להסביר לביתך שלהיעלב ולהיפגע זו בחירה ואין טעם לבחור ברגש שכזה לא הנער צריך לעניין אותך כי אם להסביר לביתך לקחת את הדברים בקלות. בהצלחה עם השינויים.

 

[אדמה רוח ואש]

סבלנות

וסובלנות! כולם עכשיו תחת מבחנה,ועוברים קשיי הסתגלות... תסלחו ותעברו הלאה כאילו לא היה. להמשיך לחייך ,להיות אדיבים ומנומסים עד שהבן שלו יראה שהוא לא מאויים במשפחה החדשה הנרקמת. בהצלחה!

 

[my sunshine]

../images/Emo45.gif

כל מילה בסלע

 

[דגיגית33]

לאט לאט..

כולכם עוברים שינויים... ואני אומרת לא להוסיף עוד קשיים... תני לו את הזמן, תני לו להסתגל, להתרגל.. תתרגלי גם את, תנסי להיות כמה שאת יכולה בסדר, ובלי לחץ. אומרים שלום.. ענה.. יופי, לא ענה... לא נורא... תתמקדי בדברים הטובים שקורים לך.

 

[Noam גורדון]

סיגל, לאט לך במלאכת הסקת המסקנות

את אומרת ש"החלטתם" שהם יצטרכו ללמוד לקבל את זה. את יודעת שהחלטות מחייבות רק את מי שחש או הזדהות עם רוחן או שהוא חושש מתוצאות אי העמידה בהן (כמו אי ציות לחוק למשל). אז החלטתם. החלטה לגיטימית וסבירה ואין כל ספק שכוונתה טובה ועם המבט אל העתיד. אך אל תתני להחלטה ולכונות לעוור את עינייך מפני מה שעומד בפניהן ואינו נעים לצפייה. ואם כבר להביט, כדאי תמיד לראות קודם כל את העוסדות ואז לחנך את עצמך וממש לאלף את עצמך להעניק תמיד אפשרויות אלטרנטיביות להתנהגות שאת רואה. אמפאתיה הוא לא משהו שרוכשים ואז "יש לך אותו", בשיטת הזבנג. אמפאתיה הוא מב אוטופי שהינו תהליך תמידי של שאיפה להבנת המתחולל אצל הזולת. אסור לעולם לשקוט על זרי דפנת האמפתיה ולנסות באופן רציף ולא קל, להעלות אפשרויות נוספות להתנהגות שאנחנו מורגלים בד"כ לתייג ולהכתיר אוטומטית במיני כותרות, שלהן גם לעיתים קרובות כותרות משנה. ראי מה אמרת. אפילו לא אמרת שבנו לא אמר שלום לביתך. אמרת שהוא "עשה טובה" שאמר שלום. זו הייתה כותרת ראשונה. כותרת המשנה שבה הכתרת אותו בגין העובדה היא שהוא מזלזל. וכותרת התת משנה הייתה שהוא גם חוצפן. ועכשיו - כדאי לך לתרגל העלאת אפשרויות אלטרנטיביות למה שנתפס על ידך כאמירת שלום חסרת חשק. ברגע שתצליחי להעמיד עצמך בנעליו, להבין מה אולי עבר עליו כשנהג כך (וזה אכן רק אולי ואת לא אמורה להגיע את התשובה ה"נכונה" בכלל) - הצלחת להיות הפעם אמפאתית. ואם ליהיות אפקטיביים לגמרי, מומלץ לך להצליח ולהעלות 5 הסברים לפחות בכל פעם ולא הסבר אחד. אם תצליחי להרגיל את עצמך לנהוג כך בכל פעם שאת מזהה שמשהו מפעיל אותך, מקפיץ אותך ולמעשה מנהל אותך, הרווחת רווח גדול מאוד וגם סביבתך הרוויחה. ההתיימרות לדעת מה הביא אדם שאינך מכיר היטב לנהוג בצורה מסויימת היא מלכודת מפתה מאוד, שבד"כ מה שממלא אותה הוא לא אותו אדם שאנחנו מנסים להבין אלא תוכן שלנו אנו שאנחנו יוצקים לתוכה.

 

[אדמה רוח ואש]

../images/Emo127.gif

לחשוב בזווית אחרת... כמה נכון!

 

[Noam גורדון]

../images/Emo142.gif חן חן

לראות את המציאות כפי שהיא, עירומה, בזוית ישרה - דוּך ובלי עיוותים. לנטרל את התגובות האוטומאטיות שבנו ולהעלות אופציות אפשריות אחרות להתנהגות הזולת. ככל שעושים זאת יותר, כך התנהגויותיו של האחר יפעילו אותנו פחות ופחות בכיוונים לא רצויים ומזיקים.