מבקשת עזר

[Etti Tal]

מבקשת עזר

שלום, אני גולשת מדי פעם באתר ומאוד מתרשמת לחיוב ,מהתובנות שלכם. גם אני מאוד רוחנית ופתוחה לחדש ולתובנות שבאות מהלב. אני רוצה להתייעץ. ניכוותי מחוסר אמון של אדם קרוב שכניראה הימר ,שיחק בבורסה או טוטו לא יודעת מה הפסיד מעל 100.0000 . סכום שלווה וכעת צריך לשלם בהלוואה ממשכורתו במהלך 5 שנים 1.500 בכל חודש עברתי חודש קשה מאוד . שגיליתי בהתחלה התנצל אמר שעשה טעות חמורה.במהלך 4 שנים הפסיד כסף זה. במקרה גיליתי את דבר ההלואות שהגיע דף מהבנק האחר שמשם לווה כספים. בכיתי הרבה שאלתי שאלות את עצמי למה... היה מגיע לי שירמה אותי כך.בבית לא חסר מאומה אומנם דברים שהייתי צריכה נידחו ארון חדש שרציתי דחיתי סיפוקים כאלה ואחרים עבדתי בעוד עבודה כדי שיהי לי כסף בנוסף והוא רמס הכל וביזבז בחוסר מחשבה כעת לילדי הבוגרים אין אפילו חיכון אחד בבנק. לאחר חודש של יסורים וכעס החלטתי לחזור לשיגרה מאיר והחלטתי שאני לא רוצה להיות חולה על מעשה רע שביצע . עבר חודש ושוב חזר אליי המעשה שלו עברתי שלושה ימים של בכי וצער על הרמאות שרימה אותי . אני כועסת ועצובה כל כך למרות שהוא מנסה מפנק אוהב לא מחסיר כלום . ליבי עצוב ורע לי מה אתם ממליצים לי למען להתנקות מהעצב הזה ששוב פלש לחיי.

 

[בן יומו ירח]

ברוכה הבאה

קצת לא מובן הסיפור, אדם קרוב? הלווה ממך, בגד באמון שלך... בא, חזר..המשיך, לווה, הימר.. מה הקשר שלך אליו, האם הוא לווה ממך, האם הוא חי איתך.. תעשי לנו קצת סדר ונשמח לייעץ

 

[Etti Tal]

לבן יומו ירח

התכוונתי לבעל .הוא לא לווה ממני אלא מהבנק, הלוואות שניתנו בעבודתו למען קניית אוטו או לקידום המשפחה זרמו להימורים. היה לנו חשבון משותף ותמיד המינוס הרקיע שחקים .הוא תירץ את זה בהוצאות הרבות שלנו, אני סמכתי עליו ומעולם לא בדקתי מעולם לא ראיתי תלוש משכורת שלו לא עיניין אותי ברמות כאלו סמכתי עליו הפקדתי את כספי מידי חודש האמת לא היה חסר לי מאומה אך תמיד חשבתי .קניתי בסופי עונה חסכתי מפוא ומשם למען להקל על המשפחה ומתברר שהוא 4 שנים לווה כספים והימר באופן קבוע. הייתי המומה עברתי תקופה קשה לפני כחודשיים ועכשיו הכל חוזר אלי. הפרדתי את החשבון ,מחודש זה המשכורת שלי תכנס לחשבון שלי . עד שלא אקבל את כספי ההפסד לא רוצה לתת לו ממשכורתי . אני עובדת בעבודה נוספת ומממנת שוק קניות לילדים,אך את המשכורת מפקידה בכדי לכסות מינוס של 15.000 אלף שקל שגררתי לחשבון שלי לאחר שניפרדנו בחשבונות הוא אומר שהפסיק,לבינתיים הוא צריך לשלם הכל ולא איכפת לי איך. למה לא חשב 4 שנים לדעתי אולי כל החיים כמה נאיבית הייתי שכל כך האמנתי לו ולא בדקתי והיתי עירנית. לא הייתי מאמינה שיכאיב לי כל כך הוא אוהב אותי כל כך ואת הילדים. ביומיים האלו אני ממש שונאת אותו מסתכלת עליו בכעס ובעצב. לא סיפרתי לאף אחד במשפחה חוץ מילדי ששמעו שיחה ויודעים שאבא הפסיד כמה לא יודעים אם ישמעו לדעתי כל כך יהיו עצובים ומאוכזבים.

 

[בן יומו ירח]

הבנתי

ראשית עשית בחוכמה שהפרדת את החשבונות, נישואין היא עסקת שיתוף, בשיתוף צריך אמון ושקיפות. לעניות דעתי את צריכה לוודא ולדעת בדיוק לאן הלך הכסף הזה לאיזה מטרות , היכן מתי וכו.. כל מידע שכזה יעזור לך להיות דרוכה יותר להשגחה על השותף העיסקי שלך- מדברייך אני מבין שזה לא הכי ברור לך היכן בוזבז הכסף, אצל מי ואם זה באמת הימורים. אם אכן אלו הימורים והאדם נקלע להתמכרות, עלייך לחייב אותו לפנות לגמילה. סלחנותך מבורכת אך לעניות דעתי אין די בסליחה כמילה או הבטחה אלא לדרוש מעשים בצידה, אם אני מסתכל בעיניים שלי הייתי רואה באדם שמתחרט על מעשיו כמישהו שלוקח על עצמו אחריות, מוותר לתקופה על ההזמן הפנוי שלו ויוצא לעבודות נוספות כמו חלוקת עיתונים, שטיפת מכוניות והשד יודע מה, לפחות להראות חרטה אמיתית ולעזור בתיקון , בנוסף אם יהיה עסוק יותר ידע להעריך את הכסף ולא יהיה לו זמןלביזבוזים. כאן את צריכה להיות מאד אסרטיבית וחד משמעית. יום טוב

 

[Etti Tal]

תודה על תשומת הלב והיעוץ

אכן הביזבוזים שלו היו ללא גבול כל דבר קנה בהגזמה ולא עזרו הדיבורים ולא עזרו האיומים . לאורך שנים אמרתי שאפריד החשבונות אך נירדמתי כנראה בשמירה שנה לפני מצאתי דף חשבון על הלוואה של 15.000 שח שאלתי חקרתי ובסוף ירדתי מזה אם הייתי אז עומדת על שלי הוא לא היה לוקח הלוואה נוספת באוגוסט על סך 80.000 אלף שקל ועוד עשר ריבית 90.0000 שקל שהוא צריך להחזיר ב5 שנים ועוד הלוואות מה שאני יודעת ומה עוד משיכות שאני לא יודעת אלוהים יודע מה. מטיף אותי לחשוב שרציתי ארון והוא אמר עוד מעט שהמינוס יהיה נמוך יותר ובתקופה הזאת הוא פשוט העיף 80.000 אלף שקל לכסות הלוואות אחרות . לבינתיים אני לא מתכוונת לתת לו שקל. בשבוע שעבר אמר לי תני לי אלף שקל לכסות תשלום פלאפון יחזור השיק ואחטוף 100 שח ריבית אמרתי לו לא נורא מה זה מאה שקל בישבילו 100.000 לא היה איכפת לו אז ממאה הוא מתרגש. אני רוצה שיבין איזו טעות חמורה הוא עשה.

 

[העין השלישית של הצאט]

עצות מעשיות

כנראה האדם מכור להימורים אחרת אין איך להסביר שהוא הימר והפסיד 100000 וגם אם מצאת את זה או הוא הודה בזה זה עדיין לא אומר שזה סוף הסיפור בנושא ויכול להיות שיתגלו לך עוד הפתעות רעות ולא מעט, ולכן על מנת לא לגרום להרס כל הקשר שלכם את צריכה לעשות צעד מעשי ואם זאת לא קל להפריד את החיים הכלכלים שלכם בצורה מלאה וחוקית, זאת אומרת שהוא לא יוכל לסבך אותך ואת הרכוש שלך או שלכם כגון הדירה ועוד דברים חשובים אחרים, אסור לך לסמוך עליו בנושא כי בעצם מעשיו הוא הצהיר שהוא לא עומד בזה, עצם ההפרדה תיתן לך אפשרות להמשיך לחיות איתו בלי לסבול יותר מדי מהתוצאות ההרסניות והבלתי נשלטות של מעשיו, ומצד שני ימנע ממנו לשים יד בלתי נשלטת גם מבחינתו על דברים שלא שייכים לו במציאות החדשה של הפרדה אל תעשי את זה בכעס ואל תתני ללחצים רגשים שלו לעצור אותך עשי את זה למען עתידך ועתיד משפחתך ואו לעתיד המשותף היחדי האפשרי של שניכם יחד

 

[susony]

כנראה בעלה\שותפה לחיים

 

[orli997]

אתי טל בוקר טוב וברוכה הבאה../images/Emo24.gif

אני חושבת שמה שאת מתארת יותר מורכב מפשוט ליחס זאת לאדם חסר אחריות וזהו, יכול לקרות מצב שאדם יעבור תהליך כזה של אובדן גם כלכלי זה אובדן, זה איבוד הבסיס איבוד יציבות ואובדן אמון, אבל כל זה לא אומר רק דבר אחד, זה יכול להצביע על הרבה דברים, כמו שהיציבות והבסיס לא היו נכונים ובעצם התנקו לטובה על מנת ליצור שינוי חיובי. זה יכול לומר גם שיש בעיה רצינית יותר של התנגדות לשפע או רצון סמוי להשתחרר משליטה אפילו, בקיצור אני לא מצביע על משהו מסויים רק מדגישה שאתם חייבים להתחיל לבדוק את המקום, מה קרה ולמה, מה החלק של כל אחד מכם במה שקרה. חויות כפי שאת יודעת לא קורות סתם יש להם סיבה ומשמעות , כסף הוא סימבול הוא בא והולך ואם מעבדים נכון את התהליך ולומדים ממנו הוא יכול לחזור באותה מהירות שהלך, אז הצעתי היא תבדקי מה מעורר בך את הכאב ותחושת האובדן הזה על ההפסד של הכסף מעבר לכסף עצמו, זו יכולה להיות התחלה טובה לעבד את הנושא.

 

[Etti Tal]

לאורלי

אובדן גם כלכלי זה אובדן, זה איבוד הבסיס איבוד יציבות ואובדן אמון זה מה שהרגשתי אדם שלו אני נשואה 24 שנים .הרס את האמון שהיה ביננו. סמכתי עליו ברמות לא האמנתי שיעשה לנו עוול כזה . לעולם לא הייתי מאמינה.הוא היה מסור באופן מוחלט לי לילדים למה עשה את זה. אני יודעת שתמיד רצה עוד ועוד הוא טיפוס תחרותי אבל לא האמנתי שיגיע לרמות האלו.

 

[orli997]

תראי

איך שאני רואה את זה, כשמישהו עושה לך משהו יש לך חלק בזה, החלק שהו עושה לך. עניין האובדן הוא מובן, יש קושי לשחרר את מה שהיה ולהסכים לחיות עם התוצאות, אבל היות ואת מודה שהוא אדם אוהב ומסור סביר שלא עשה מה שעשה נגדך, הצעתי לך לבחון את מה שקרה מנקודת מבט אחרת. אולי אותו מעשה מביעה משהו אחר, כשקיים רצון סמוי אצל אדם נניח רצון להשתחרר משליטה, ושליטה כמובן יכולה להיות הרבה דברים לוא דוקא שהוא מרגיש נישלט ע"י אדם חאחר, אלה הצורך להחזיק דבר שמכביד על החיים להחזיק בכוח, בנוסף כשסומכים עליו זו עוד תוספת אחריות וכובד למשא, אם הנפש לוחצת להשתחרר גם או בעיקר אם אדם אוהב ומסור הוא יתקשה להודות בקושי שלו זו מעין בגידה, אז הצורך הזה הופך להיות רצון סמוי וכך בעצם אדם "נותן" לחיים להוביל אותו כאילו במיקרה, כביכול ליפול בפח הנסיבות. העניין הוא לא האשמות כמובן להיפך, לבדוק את הסיבה להגעה למצב כזה משני הצדדים מצידך ומיצידו, אולי לדבר ולברר את חלוקת התפקידים והאחריות על כל אחד אבל לא ממקום של האשמות וחוסר אחריות כי אולי זה בדיוק המקום בו ההסתבכות החלה ונבעה ממנה. אלה באהבה ומתוך רצון למצוא את מה שחסר, את הקושי והקונפליקט שהביא לתוצאה הזו. הכאב שלך, תתיחסי אליו כאל אבל ואובדן ואולי זו הזדמנות לשחרר אחיזות לתת צ'נס להתחלות חדשות, מה שקורה לא קורה לרעה תמיד יש כיוון חיובי וסיבה אם תמצאו אותן תרויחו את כל המהלך. על כל מקרה ההתמודדות היא של שניכם וברור שלטאנגו צריכים שניים, אני מאחלת לך שתצאו מחוזקים מהמשבר הנוכחי,

 

[Etti Tal]

אורלי העצב מבעבע

אורלי העצב מבעבע אצלי וקשה לי כל כך . גם בגלל שלא סיפרתי לאף אחד במשפחתי ובעינהם הוא מושלם .לא פרקתי את זה וזה יושב לי על הגרון. האמת כל החודש חזרנו לשיגרה . אמרתי שאני לא עוקצת אותו, לא מתריסה נגדו, כי הרעל הזה מופנה חזרה אליי. כשאני כועסת . אך היה לנו אירוע משפחתי שהוא הרעיף אהבה ורצון ואצלי זה התפרץ בעצב גדול לא רציתי את הטוב שלו לא רציתי את המתנות את הזמן שפינה למעני וגם לא את הכסף שבו רצה ליקנות לי את המתנות.דחיתי הכל בא לי להקיא פתאום ממה שהוא עושה ,פשוט כך זה גרם לי לבחילות. לא לקחתי כלום לא רוצה. שיבין כמה כאובה אני הוא רוצה להתפייס לפנק אך אני לא מעוניינת כרגע . כל הרכוש הבשפחתי שהוא איבד סכום כל כך גדול האם פעם אחת לא חשב עליי ועל הכאב שזה היה עושה לי במהלך השנים הללו אפילו פעם אחת לא חשב.

 

[orli997]

לדעתי...

לא נכון לשמור בבטן, ואת צודקת כביסה מלוכלכת לא מכבסים בחוץ, אבל מה שכן לדבר על זה הרבה, גם אם בצעקות והתפרצויות העיקר לדעתי לאפשר לו להגיע למצב שידבר מהלב, לא בקטע שלהביע חרטה כי זה לפי דברייך כבר הוא מביע, אלה דוקא להוציא את העוקץ את הרוע אולי, את הסיבה הנקמה הכעס, כפי שאני מבינה מדברייך הדימוי החיצוני מאוד חשוב לך, שלא ידעו מי הוא באמת, זו שפיטה מאוד חמורה ואם את זה את שומרת בפנים איזה סיכוי את נותנת לכם לצאת מזה? כדי לצאת ממצבים כאילה בלי להתפרק חייבים להעיז לומר את האמת ולהוציא את כל האמוציות שמהוות מחסום לביחד שלכם. ואולי הדאגה לדימוי היא מחסום בפני עצמו שלא מאפשרת להוציא את האמת החוצה, זה דבר שאת יכולה לבדוק עם עצמיך, זמן לפעמים מרפא ולפעמים מעמיק פער אל תיסמכי על הזמן שירפא את הפצעים, עשי צעד בונה, תפני ליעוץ או לטיפול זוגי משהו עם אדם שיעזור לכם לגשר ולפתור את המצוקה הרגשית בעיקר. תביני כששופטים בחומרה גם נישפטים באותה חומרה, ואת התוצאות רואים בשטח אחר כך, כל הכאב שיש לך עליו ועל אובדן הדימוי שהיה לך כה נוח לחיות איתו לא חייב לפרק אותך ואותכם אפשר בהחלט לנטב אותו להתפתחות אישית.