מבקשת לשתף
בס``ד. איני יודעת איך להתחיל ומה לכתוב ,מעולם לא חשפתי את עצמי בפורום ועוד לפורום כזה. אני יושבת וחושבת מאיפה להתחיל ומה להגיד ומה עדיין למרות הכל לשמור בבטן. אחרי הכל עבר זמן רב מא שהייתי פה ומאז מה שהיה אבל מודה שעדיין לא פשוט לי.לא פשוט לי כלל. אני יושבת וחושבת עליה, על מה היא הייתה אומרת אילו הייתה פה איתי , ממש ליד , ממש מרחק נגיעה. מה היא הייתה אומרת על זה שפתאום קמתי ובדיעבד אמרתי לה שאם יש צורך אלחם עליה ואחשוף את עצמי העיקר ,העיקר שהיא תיהי מוגנת. אבל היא לא פה , ומן הסתם גם לא תשוב יותר. אבל הבטחתי-הבטחתי לעצמי לא לבכות יותר והרי הבטחות משמען לקיים. הבטחתי לה את המקום שלה בלב שלי , שאהב רק אותה ואוהב עדיין. אבל המזנים השתנו ואיני בחיקה יותר, אני כבר ילדה גדולה , הרי נולדתי מחדש אומנם בלעדיה אבל חשפתי את עצמי , את עולמי שחוויתי יחד איתה. את מקומי תפסה אישה אחרת אם לא אישה איש , אם לא איש ולא אישה , ילדים , כן ילדים שביקשה כלכ ך לנפשה , לליבה הנעול הפגוע. אבל היא עכשיו איתה , מנסה להתמודד לעבור את זה ביחד , אותה מישהי חדשה-אולי חדשה בשבילי , חולה בסרטן ואין לי אפילו אפשרות לשאות לשלומה , הרי הבטחתי לה-והבטחות משמען לקיים .. רק לא ידעתי שהיא ביקשה פסק זמן ממני אל חייה. יש לי מה לכתוב ומה לספר , אך דמעותי מביעות את עצמאותן , נכון הבטחות צריך לקיים , אולי לא תמיד , הרי היא הביטחה להגן על ליבי ותמיד אבל תמיד להיות פה בשבילי אבל היא הלכה והשאירה אותי משותקת בקסמיה אשר אהבתי כל כך ותמיד אוהב. עם נשימותה מבוקר לערב נתתי לה את ליבי ולמרות הבטחת חלל הוא בין חמלי הכאב שפעם נצבעו אהבה.
בס``ד. איני יודעת איך להתחיל ומה לכתוב ,מעולם לא חשפתי את עצמי בפורום ועוד לפורום כזה. אני יושבת וחושבת מאיפה להתחיל ומה להגיד ומה עדיין למרות הכל לשמור בבטן. אחרי הכל עבר זמן רב מא שהייתי פה ומאז מה שהיה אבל מודה שעדיין לא פשוט לי.לא פשוט לי כלל. אני יושבת וחושבת עליה, על מה היא הייתה אומרת אילו הייתה פה איתי , ממש ליד , ממש מרחק נגיעה. מה היא הייתה אומרת על זה שפתאום קמתי ובדיעבד אמרתי לה שאם יש צורך אלחם עליה ואחשוף את עצמי העיקר ,העיקר שהיא תיהי מוגנת. אבל היא לא פה , ומן הסתם גם לא תשוב יותר. אבל הבטחתי-הבטחתי לעצמי לא לבכות יותר והרי הבטחות משמען לקיים. הבטחתי לה את המקום שלה בלב שלי , שאהב רק אותה ואוהב עדיין. אבל המזנים השתנו ואיני בחיקה יותר, אני כבר ילדה גדולה , הרי נולדתי מחדש אומנם בלעדיה אבל חשפתי את עצמי , את עולמי שחוויתי יחד איתה. את מקומי תפסה אישה אחרת אם לא אישה איש , אם לא איש ולא אישה , ילדים , כן ילדים שביקשה כלכ ך לנפשה , לליבה הנעול הפגוע. אבל היא עכשיו איתה , מנסה להתמודד לעבור את זה ביחד , אותה מישהי חדשה-אולי חדשה בשבילי , חולה בסרטן ואין לי אפילו אפשרות לשאות לשלומה , הרי הבטחתי לה-והבטחות משמען לקיים .. רק לא ידעתי שהיא ביקשה פסק זמן ממני אל חייה. יש לי מה לכתוב ומה לספר , אך דמעותי מביעות את עצמאותן , נכון הבטחות צריך לקיים , אולי לא תמיד , הרי היא הביטחה להגן על ליבי ותמיד אבל תמיד להיות פה בשבילי אבל היא הלכה והשאירה אותי משותקת בקסמיה אשר אהבתי כל כך ותמיד אוהב. עם נשימותה מבוקר לערב נתתי לה את ליבי ולמרות הבטחת חלל הוא בין חמלי הכאב שפעם נצבעו אהבה.