ס מ ו י ה ל ר ג ע
New member
מבקשת לפרוק...
אחת משלכן, ועדיין מרגישה לא בנוח להתייעץ בניק האמיתי. לכל מי שיענה אני שולחת חיבוק. לפני כשנתיים בערך נוצר פיצוץ בין משפחתי (הוריי אחיי ואני) לבין דודי ודודתי (קירבה שניה מהצד של אבא שלי - בפועל אחים לכל דבר). הפיצוץ אירע בעקבות התנהגות גסת רוח ומעליבה עד כדי השפלה שספגתי מדודי אצלו עבדתי. מאז הפיצוץ נדרתי נדר שלא לדבר לעולם עם דודיי ו/או עם ילדיהם מאחר והפגיעה היתה כל כך קשה. אמי ואבי גרמו לי במהלך השנתיים הללו להבין כי הם בצד שלי וכיהכי חשוב להם זה שאני לא אכעס. (היה ניסיון מצד אבי ליצור קשר עם דודתי רק בשביל לשמור על סטטוס קוו) ניסיון שלא עלה יפה, משום שאחרי שנה וחצי כבר לא היה על מה לדבר. ברור לי כי הוריי מנסים לרצות אותי וכי עמוק בפנים הם כן רוצים לדבר עם דודים שלי(ויסלח לי אלוהים אם אני טועה). כמו שאבא שלי אמר לי היום "אנחנו לא רוצים קשר איתם אנחנו לא רוצים שתתרגזי). עם יד על הלב, אני באמת ובתמים (ומותר לכם לא להאמין לי) יודעת בוודאות ורוצה להאמין כי אם חלילה מישהו יפגע בילדיי, ציפורי נפשי, אני אעשה הכל כדי שאותו גורם פוגע לא יראה אור יום. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בילדיי פגיעה מכל סוג שהוא. הדילמה מתחילה כאשר בנם של דודיי מתחתן ביום שלישי, ואבא שלי הודיע לאחותו שתודיע לדודים שהוא לא מתכוון להגיע. ברור לי כם עושים את זה על מנת לא לפגוע אותי. עולה בי השאלה האם אני יכולה לצפות מהוריי שימשיכו בנתק בשבילי, או שאולי זו בקשה מוגזמת מדי ? האם אחרי כל כך הרבה זמן של נתק אולי הם באמת לא רוצים לחזור לקשר ? ניסיתי להבין מהם היום מה העמדה האמיתית שלהם ולא הצלחתי. יושבת לי על המצפון העובדה שכל המשפחה תהיה בחתונה ביום שלישי והם לא, ויחד עם זאת הפגיעה בי היתה כל כך קשה שאין סליחה ואין מחילה. מה הייתם עושים במקומי ביחס להוריי ? אני לא מתכוונת לעולם להיות עם מי מהמשפחה הזו בקשר (וזה עוד לשון המעטה בלי באמת לומר מה אני מאחלת להם)... ולמי שקרא - תודה. למי שייעץ - תודה, חיבוק ונשיקה. אני
אחת משלכן, ועדיין מרגישה לא בנוח להתייעץ בניק האמיתי. לכל מי שיענה אני שולחת חיבוק. לפני כשנתיים בערך נוצר פיצוץ בין משפחתי (הוריי אחיי ואני) לבין דודי ודודתי (קירבה שניה מהצד של אבא שלי - בפועל אחים לכל דבר). הפיצוץ אירע בעקבות התנהגות גסת רוח ומעליבה עד כדי השפלה שספגתי מדודי אצלו עבדתי. מאז הפיצוץ נדרתי נדר שלא לדבר לעולם עם דודיי ו/או עם ילדיהם מאחר והפגיעה היתה כל כך קשה. אמי ואבי גרמו לי במהלך השנתיים הללו להבין כי הם בצד שלי וכיהכי חשוב להם זה שאני לא אכעס. (היה ניסיון מצד אבי ליצור קשר עם דודתי רק בשביל לשמור על סטטוס קוו) ניסיון שלא עלה יפה, משום שאחרי שנה וחצי כבר לא היה על מה לדבר. ברור לי כי הוריי מנסים לרצות אותי וכי עמוק בפנים הם כן רוצים לדבר עם דודים שלי(ויסלח לי אלוהים אם אני טועה). כמו שאבא שלי אמר לי היום "אנחנו לא רוצים קשר איתם אנחנו לא רוצים שתתרגזי). עם יד על הלב, אני באמת ובתמים (ומותר לכם לא להאמין לי) יודעת בוודאות ורוצה להאמין כי אם חלילה מישהו יפגע בילדיי, ציפורי נפשי, אני אעשה הכל כדי שאותו גורם פוגע לא יראה אור יום. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בילדיי פגיעה מכל סוג שהוא. הדילמה מתחילה כאשר בנם של דודיי מתחתן ביום שלישי, ואבא שלי הודיע לאחותו שתודיע לדודים שהוא לא מתכוון להגיע. ברור לי כם עושים את זה על מנת לא לפגוע אותי. עולה בי השאלה האם אני יכולה לצפות מהוריי שימשיכו בנתק בשבילי, או שאולי זו בקשה מוגזמת מדי ? האם אחרי כל כך הרבה זמן של נתק אולי הם באמת לא רוצים לחזור לקשר ? ניסיתי להבין מהם היום מה העמדה האמיתית שלהם ולא הצלחתי. יושבת לי על המצפון העובדה שכל המשפחה תהיה בחתונה ביום שלישי והם לא, ויחד עם זאת הפגיעה בי היתה כל כך קשה שאין סליחה ואין מחילה. מה הייתם עושים במקומי ביחס להוריי ? אני לא מתכוונת לעולם להיות עם מי מהמשפחה הזו בקשר (וזה עוד לשון המעטה בלי באמת לומר מה אני מאחלת להם)... ולמי שקרא - תודה. למי שייעץ - תודה, חיבוק ונשיקה. אני
|... אחרי הפיצוץ, אחותי התחתנה לפני כחצי שנה, הדודים שלי הגיעו ללא הילדים (איתם רבנו ריב מאוד קשה), והיו כרוח רפאים ולא מופיעים אפילו בתמונות המשפחתיות. אם את רוצה להרגיש טוב עם עצמך תני להורים שלך יד חופשית בדבר, ותני להם להחליט. הקטע הוא מה תהיה התגובה שלך במקרה והם אכן יחזרו להיות בקשר עם הדודים... אם את בסדר גמור מהבחינה הזו, עלייך לתת להורים שלך לעשות מה שהם רוצים. את צריכה לקחת בחשבון כי ההורים אמנם תומכים בך ב-100 אחוז, אך גם להם יש חיים משלהם, וכמו שאת לא רוצה להיות תלויה בהם, הם צריכים לחיות את חייהם בהתאם למה שהם רוצים. מקווה שעניתי על תשובתך, במיוחד כי אני יודע בדיוק מה את עוברת כרגע... אורי צ'ין צ'ין.