מבקשת להתייעץ

[sarity33]

מבקשת להתייעץ

בוקר טוב לכולכן אתמול החל דימום קל. נשלחתי לבדיקה בוצע מוניטור ואולטראסאונד. הערכת משקל 3900

צואר רך מחוק 50% פעור לקצה אצבע (שבוע 39+1) היום אני עושה העמסת סוכר של 100 לוודא של מדובר בסכרת הריון. הבנתי שאם מדובר בסכרת הכיוון הוא קיסרי משום שאז קיים חוסר פרוצפרציה אצל העובר והכתפיים יכולות להיות רחבות מהראש (סכנה שהכתפיים יתקעו). ואם אין בעיה של סכרת אז הלידה רגילה במשקל כזה הרי זו רק הערכה וזה יכול להגיע ל4150 ??? מה לגבי זירוזים. כדאי לזרז במצב כזה. אתמול הייתה לי שיחה עם המיילדות והן הזהירו אותי (מבלי לדעת את נתוני משקל העובר) שלרופאה שתבדוק אותי "יש יכולות" הכוונה לזירוז ושאני אזהר ואתן לטבע לעשות את שלו. ביקשתי במיוחד מהרופאה שלא תבצע אבל פתאום חשבתי על זה שאם העוברית כל כך גדולה אז אולי כדאי? מה אתן יודעות על זירוז (סטריפינג, דומני) או כל זרוז אחר האם זרוז מסוג סטריפינג הוא כמו זירוז עם פיטוצין שהבנתי שכרוך בצירים מאוד קשים ולאורך זמן? מה מידת הסכנה? אשמח לשמוע מנסיונכן.

 

[אםדניאל]

עונה לך בקצרה

האמת שחשבתי על התשובה וגיליתי ששכחתי המון מונחים, אז אני מקוה להיות מובנת. סטריפינג - זו הפרדת קרומים (אם אני לא טועה של השיליה מהרחם, אבל יכול להיות אני טועה) בכל אופן זה אמור לגרום לגירוי ליצירת ההורמונים הדרושים ליצירת לידה (אמרתי כבר שחסרים לי מונחים?) זה לא אמור ליצור צירים דומים לפיטוצין, אלא לקדם לידה. הבעיה עם התערבויות היא שלעיתים, בגלל שהלידה עדיין לא אמורה להתחיל, נוצר מפל התערבויות, דבר מוביל לדבר. הייתי מאוד לא ברורה. כדאי לך אולי להכנס לפורום לידה פעילה וביתית (יש שם הרבה ייולדות בי"ח) ולעשות שם חיפוש או לשאול. דרך אגב, יש די הרבה בנות שילדו תינוקות גדולים וגינאלית ללא בעיה וחלקן גם ללא קרעים. בינהן גם הדה שלנו. >אוי העייפות, אוי תאי הזכרון האבודים!!!<

 

[sarity33]

תודה יקירה!

זה בסדר, הצלחתי להבין מה את אומרת גם ללא מונחים מדוייקים. בינתיים גילו שאני לא סכרתית בעליל! שזה קצת מרגיע. המון תודה על התשובה.

 

[אםדניאל]

מעולה!!

עכישו רק נשאר לחכות ללידה בנחת

 

[טחג]

היי שריתי

לא יודעת אם עדיין רלוונטי, רק רציתי לספר לך שאני ילדתי את נתנאל במשקל 4560 בלידה וגינאלית רגילה. (לא, לא טעיתי במשקל שכתבתי). כך שזה בהחלט אפשרי. שיהיה בהצלחה ולידה קלה!

 

[sarity33]

../images/Emo106.gifוא וא וי וא

הריני מעריצה אותך לאלתר. ....וכן זה עדיין רלבנטי....אין סימן לצירים או כל דבר אחר..... תודה

 

[ל ג י]

טחג - אני מעריצה אותך

הערכת משקל של אורי לפני הלידה היתה 4300 ובגלל שחשדו בסכרת לא מאובחנת הלכנו על קיסרי. בדיעבד הוא נולד 3950 ונראה יותר צנום וקטן מכל ה 3100 שהיו בתינוקיה. פשוט מעריצה אותך (ועכשיו אני גם יודעת איך נתנאל הבובון ואימו נראים) ל ג י

 

[sarity33]

לגי - מה הכוונה סכרת לא מאובחנת

אתמול עשו לי העמסת סוכר 100 והתשובות היו טובות: בצום - 89 וה - 3 האחרות (לאחר שתיית הגועל) 137, 108, 113. את מתכוונת שגם אם הבדיקה יוצאת תקינה עדיין יש סיכוי????.

 

[ל ג י]

בדיקת 50 גרם סוכר

יצאה לא טוב, בקצת. נשלחתי לעשות בדיקת 100 גרם שיצאה בסדר אבל ערכים קרובים לגבולות. בגלל שמאז שקיפות העורפית (שבוע 12) כל הזמן ראו עובר יותר ויותר גדול, הרופא הפרטי שלי טען שיש סכרת שלא באה לידי ביטוי בבדיקה בעוד שרופא הקופה טען שאין סכרת. החלטתי שאני אהיה אקטיבית בגישה ופניתי לדיאטנית שנתנה לי תפריט והנחיות שבדר"כ נותנים לנשים עם סכרת היריון. זה בפירוש היה מצב של - אם לא יועיל, גם לא יזיק. עדיין פיצי (שאז קראתי לו פילון) המשיך לעלות במשקל וכל אולטרסאונד רופא הקופה ניסה לשכנע אותי ללכת על קיסרי מאותם נימוקים שאמרו לך. בשבוע 39 + 5 הערכת המשקל היתה 4300 ולכן קבענו תור לקיסרי 10 ימים אח"כ (בדיוק היו חגים). יומיים אח"כ, בדיוק בשבוע 40 התחילו צירים ופתיחה. נסענו לבי"ח ושם בגלל שהרופא התורן שמע שאני מיועדת לקיסרי, מיד הוא אמר שנעשה קיסרי. הסברתי לו שאני מעונינת לנסות ללדת ולזרום עם כל מה שיקרה. הוא סירב. לא התעקשתי בגלל שגם אני חששתי שפיצי יתקע בתעלת הלידה בגלל רוחב כתפיים וקוטר ראש (מאפיין של תינוקות סוכרתיים, כפי שאמרו לך) ואכן ילדתי בקיסרי. מה שכן, בגלל החשש לסכרת שלא אובחנה דרשתי (ומיד הסכימו) שרופא ילדים יהיה נוכח כשפיצי יוצא כדי שאם יכנס לשוק סכרתי מיד יטפלו בו. פיצי יצא במשקל 3950 והיה קטן במימדים מהרבה תינוקות בתינוקיה ששקלן 500 גרם פחות. בתינוקיה הקפידו לעשות לו בדיקת סוכר והכל היה בסדר כך שבדיעבד אני יודעת שכנראה לא היתה סכרת הריונית ואם היתה, היא לא התדרדרה בזכות התזונה שהקפדתי. האבסורד הוא שהיום פיצי בן 10.5חודשים ורק עכשיו הוא הכפיל את משקלו (מה שאמורים לעשות ב 4 חודשים) ולכן אני עדיין קוראת לו פיצי. מוסר השכל: אין לי

הרי כל מקרה לגופו. בדיעבד הצטערתי שלא ניסיתי ללדת. אבל זה לא חוכמה להצטער אחרי. אני כן ממליצה שתסמכי על עצמך, האינסטיקטים שלך ותחושות הבטן של ותלכי איתם. בהצלחה ושתזכי לחבק בקרוב תינוק בריא !!! ל ג י

 

[sarity33]

הדברים שלך מאוד

עזרו לי להבין שבמקרה שלי כנראה שלא מדובר במצב של סכרת סמויה וזה קצת מרגיע. ואכן כפי שאמרת כל מקרה לגופו. המון תודה

 

[אפכל]

סטריפינג (עדיין רלוונטי?)

ממה שאני יודעת, סטריפינג זה הפרדת קרומים "מכנית" בזמן הבדיקה הוגינלית. פשוט בזמן שבודקים כמה אצבעות, הרופא מעביר אצבע על דפנות צוואר הרחם (כמו בניגוב חומוס, אין לי דימוי אחר) וכך יוצר גירוי של הצוואר להפתח ולהמחק. ממה ששמעתי הפעולה מלווה ב"ראיית כוכבים"- כואב מאד אבל נמשך בערך שלוש שניות. יש כאלו שזה עזר להן ואכן ילדו תוך 24 שעות, לאחרון זה לא הזיז, אבל לא שמעתי על מישהי שהסטריפינג "שיבש" לה את הלידה, כמו שקורה לפעמים בהתערבות כימית (פיטוצין ודומיו). בעד או נגד? לא יודעת ממש, אני בלידה הראשונה הסתובבתי עם צירים ופתיחה של 3 במשך חמישה ימים. הרופא הציע בשלב מסויים סטריפינג ( הייתי על הציר בין בית החולים לבית במשך שבוע), אבל כיוון שלא סבלתי כאבים או שלא הייתי חסרת סבלנות (שבוע 39), העדפתי שלא. יתכן שבהערכת משקל כמו שלך, הייתי מעדיפה "לעזור" לטבע בצורה עדינה. מקווה שעזרתי, אם יש לך עוד שאלות, אני פה.

 

[sarity33]

......וזה עדיין רלבנטי

היום נבדקתי על ידי הרופא ולדעתי מה שנעשה שם זה סוג של סטריפינג - מאוד כואב. אומרים שמה שלא יודעים לא כואב - הנה מקרה שזה לא תופס עוד פחות מ - 24 שעות נדע. תודה.

 

[רינת200]

הי

לא יועת אם רלוונטי עו אבל.... בגדול העדפה הכללית שלי היא בלי זרוז כי כשהגוף מוכן הוא עושה את העבודה הכי טוב. ברגע שמתחילים עם זרוזים יש חשש שזה יגרום להתערבויות נוספות. דבר נוסף הערכות המישקל האלה הרבה פעמים מוטעות. עלי לחצו לזרוז כי היתה לי סכרת הריונית מאוזנת להפליא על ידי דיאטה ועל פי הערכות התינוק היה גדול, אבל הערכות היו מוטעות והסוכריה בכלל לא היה גדול והיה קטן בהרבה מההערכה שנתנו. לידה עם זרוז היא יותר קשה מלידה ללא זרוז. לידה וגינלית יכולה להתבצע גם ללא קרעים גם במישקלי עובר גבוהים. שיהיה בהרבה הצלחה

 

[sarity33]

לגבי זירוז במקרה של עוברים גדולים

הבנתי מתוך דבריו של הרופא שבמקרה כזה דווקא לא רצוי לזרז ע"י פיטוצין וכד' משום שזו דרך שלא הוכיחה את עצמה במקרים אלה אלא להפך דחפה לכיוון של ניתוח. הוא אמר לי שעל אף ההערכה הלכאורה גבוהה עדיין לא הגענו לשלב של ניתוח. יחד עם זאת, אני מודה שאני לא רגועה מצד אחד לא רוצה לחשוב על ניתוח מצד שני מאוד חוששת מהסתבכוית. מקווה שהכל יעבור בשלום. תודה

 

[נאשא]

דיברנו רבות ב-../images/Emo33.gif

ובכל זאת רוצה שוב להדגיש שזרוז זה לא סוף העולם בעיקר לא אם הוא מבוקר ונתמך היטב על ידי הצוות. בהצלחה ממי שלי.

 

[sarity33]

יקרה!

תודה על השיחה המרגיעה. מאוד נהניתי "להכיר" אותך סוף סוף. מקסימה ומיוחדת כמו שרק יכולתי לתאר

זו לא פעם ראשונה שאני שומעת שזרוז לא בהכרח טומן בחובו סיפורי לידה קשים ואני חושבת שטוב שאני לוקחת גם את זה בחשבון.

נאשאל'ה תודה על הכל וחופשה מהנה.

 

[חוה76]

לא יודעת אם עוד תספיקי לקרוא...

גם אני, כמו טחג, ילדתי את אלון במשקל מכובד של 4.175 בלידה קלה יחסית, בלי תפרים חוץ מקרע קטנטן שנתפר ולא הרגשתי כלום אחר כך. יש לציין שהלידה שלו הייתה ה-ר-ב-ה יותר קלה משל נגה שנולדה 3.3. דרך אגב הוא נולד אחרי זירוז שבועיים וחצי מוקדם (לא רוצה לחשוב כמה הוא היה נולד אם זה היה בסוף 40 .....) והזירוז לא היה נורא בכלל.

 

[sarity33]

איכשהו

מאוד מאוד מעודד אותי לקרוא על לידות כשלך, על אף שכל מקרה לגופו. אני חושבת שהדבר שמטריד אותי הוא לא הקרעים למרות שבלידה הקודמת הקרע כאב לי יותר מכל הלידה. כלומר אני לא זוכרת כבר את כאבי הלידה, סה"כ לידה שהתנהלה כמו בספרים אבל את הקרע וההתמודדות איתו אני זוכרת גם זוכרת. הפחד היחיד שלי שבגלל הגודל היא תתקע וזה מערער את שלוותי. המון

 

[מיליתו]

מה שלומך?

 

[נייטי]

טוב זה בדיוק מה שהיה לי עם תומר

יש לי המון מה להגיד לך בנושא אבל אני כ"כ עיפה ואין לי פשוט כוחות לכתוב הכל. יש מצב לדבר איתך בטלפון?