מבקשת ייעוץ.

[קרחונית נמסה]

מבקשת ייעוץ.

כתבתי הודעה בפורום ייעוץ פסיכולוגי ואני מצרפת אותה גם לכאן. מקווה שתוכלו לעזור לי. שלום, אני מעוניינת להתחיל טיפול פסיכולוגי בגלל בעיות רגשיות שמקשות עלי. אני מתלבטת בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התפתחותי - חברתי (של אריקסון). רציתי לדעת מהם ההבדלים בין 2 הטיפולים? מה דומה, מה שונה ביניהם? מהם ההבדלים בין הניתוחים? בקוגניטיבי מעורבת רק קוגניציה או שגם רגש, ומה לגבי ההתפתחותי? תודה מראש

 

[שריד]

בהחלט נדרשת השוואה, לכן כדאי להתחיל

במטרות והציפיות שלך מהטיפול. האם היעדי םהם ברורים לך או שאת מכוונת למסע עצמי של גילוי ? כיצד תדעי שהמטרות הושגו ? מהו אורך הטיפול הרצוי / שאת מוכנה לעבור ? אני לא מכיר מספיק טיפול התפתחותי חברתי של אריקסון לכן לא אוכל לחוות דעה. בכל מקרה לא קיים טיפול אחד בעולם שמערב רק אלמנט אחד ולא את השאר. אין קוגניציה בלי רגש ולהפך. גם תהליך ההמשגה בפסיכותרפיה הוא במידה מסויימת תהליך קוגניטיבי. מטרות ברורות יותר יעזרו לנו לשפוך אור לפחות בכל הקשור להבט של טיפול קוגניטיבי בהקשר למטרות שלך... שריד

 

[יעל ניסן]

מסכימה עם שריד

לגבי החקירה והגדרת המטרות וגם לגבי כך שאין טיפול שלא מערב רגש או לא מערב קוגניציה. כשאומרים טיפול קוגניטיבי מתכוונים שהפוקוס בטיפול הוא על החשיבה מתוך אמונה שהחשיבה משפיעה על הרגש כשאומרים טיפול דינאמי מתכוונים שהפוקוס בטיפול הוא על הרגש מתוך אמונה שהרגש משפיע על החשיבה תכלס, שניהם יכולים להגיע לאותן מטרות, כל אחד בדרך אחרת. מכיוון שאת מכירה את עצמך הכי טוב, הגדירי את מטרותייך ואת הציפיות שלך מטיפול, ואז יהיה לנו יותר קל לייעץ לך לאיזה סוג טיפול ללכת.

 

[קרחונית נמסה]

תודה רבה על ההתייחסות..

שלך ושל שריד.. אין לי מטרות ספציפיות, אני די יודעת מי אני ומה אני.. לפעמים אני מוצאת את עצמי חושבת על העבר ודי יודעת שאני מושפעת ממנו. אבל בכל אופן, אני מוצאת את עצמי אפופת עצובת שלא ניכרת לעין ע"י אנשים אחרים, מחייכת וצוחקת לרוב..אבל בתוך תוכי מרגישה חוסר אושר.. יש לי קושי רגשי שדי חוזר על עצמו (במיוחד בתקופה האחרונה), אז ככה.. אני מרגישה מאוד מתוסכלת כשאני לא מצליחה במדויק בדברים שאני מנסה בחיים, אם להתקבל לאיזשהו מקום, או לא מצליחה להצטיין באיזשהו מבחן, או לא מצליחה לעשות משהו בדיוק איך שהייתי רוצה שיקרה. כשהמצבים האלה מתרחשים, אני מרגישה מאוד לא טוב עם עצמי.. מה שמשפיע על מצב הרוח, אני מתנתקת מהסביבה.. ומתרחקת.. זה עובר תוך כמה זמן, אבל עדיין זה חוזר על עצמו פעמים רבות.. וגורם לי להרגשה כללית לא חיונית במיוחד.. זה, פחות או יותר מסכם את העניין, כן, אני מתקשה להגדיר, רק בטוחה בזה שהרגשות מפריעים

 

[שריד]

זו התחלה

לא רעה בכלל והיא מושכת לכיוון הפרקטי של הגדרת מטרות נכונה. משהו בתאור שלך מושך אותי לשאול האם עשית בירור בתחום לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב במהלך חייך...

 

[קרחונית נמסה]

פרקטי?

אתה מתכוון לשינוי מעשי בפועל? לגבי שאלתך, לא עשיתי בעבר אף אבחון.. אני לא חושבת שאני לקויית למידה, מאחר ואין לי קושי להבין את הנלמד לא בעברית, לא במתמטיקה ולא בתחום אחר.. יכול להיות שיש לי קשיי קשב (לא הפרעה משמעותית), כשזה מתבטא בקושי להתרכז ברגע שיש קולות של לעיסה, חריקות.. אני חושבת שהבעיה אצלי היא יותר רגשית (ולא נוירולוגית).. אני כן מצליחה בלימודים, במבחנים.. אבל מה שאני משיגה לרוב לא מספק אותי! כן קורה שאני מתקבלת לפה, מתקבלת לשם.. אבל ברגע שלא מתקבלת למקום אחד, חושבת מייד על השליליות, שוכחת את הדברים הטובים ונהיית מתוסכלת..

 

[יעל ניסן]

ומה את מוכנה לעשות

כדי לשנות את הדפוס השלילי שלך? האם את מוכנה להתאמץ כדי לוותר עליו? האם את מוכנה להתאמץ כדי ללמוד דפוס אחר, במקומו? אם לא תהיי שלילית, אילו אמירות יהיו לך לגבי עצמך? מה יקרה בחייך אם תתחילי לראות את הישגייך באופן חיובי?