מבקשת ייעוץ

[בדולינה בסגול]

שומעת = קוראת*

 

[ayb1]

לא-עייני בכרטיסי

 

[Kטלנית]

מה זה השטויות האלה../images/Emo35.gif../images/Emo12.gif

לשחק מחבואים עם האבא, מכ'פת לי עם הילד

ה ש ת ג ע ת

אישה שלא תעיזי לעשות את השטות הזאת...

יבין לא יבין בחיים לא מערבים ילדים בזה

אם הטיפשות הייתה מחלה כואבת....

גורם מקצועי אישה כל דבר אפשרי לשנות ע"י החוק

עזבי אותך משטויות אל תהיי דון קישוט ותלחמי עם תחנות רוח עשי מעשה פני לגורמים שיכולים לתת לך מענה ויכולת לשנות את זה

 

[בדולינה בסגול]

לא מאמינה בפרנציפים ../images/Emo88.gif

וכפי שחברי ציינו כאן קודם מילת המפתח היא: התערבות של איש מקצוע

 

[ayb1]

אין כאן כלל שאלה של פרינציפ

אלא בעיה שדורשת פיתרון או השלמה. המתמודדת עם הבעיה צריכה להחליט על דרכה.לכל דרך יהיה מחיר, מחיר כזה או אחר שהיא תאלץ לשלם. ההחלטה היא שלה,עליה להחליט מה הוא המחיר שמתאים לה יותר.אני הצעתי דרך אחת לבחירתה

 

[בדולינה בסגול]

המחיר והפתרון !

הצעת דרך שנראית לך , שמתאימה לך.....זכותך. ברור לנו שיש כאן מחיר, וחשוב לדעת את הדרך למזער אותו. ז"א איך לא לפגוע בילד בדרך הלא פשוטה הזו, להביא את האב להסכמה שעליו לידע את האם באם הוא (האב) בוחר להשאיר אותו איתו ללילה. אמרתי ואחזור שוב, לא חושבת ששיטת ה"דווקא" כאן תהיה מוצלחת! לדעתי שיטת ה"דווקא" תעלה לנו כאן את המחיר ואפילו במחיר של מלחמת חורמה על רגשותיו של הילד.(אפילו לא הזכרתי כמה אנרגיה רגשית כאן תצרוך האם) והפתרון....אין כמו לנסות להגיע לפתרון הולם בדרכי נועם בין שני בני הזוג ואם הדבר לא צלח בניהם עד כה, אני לא רואה סיבה אחרת מלבד לערב כאן איש מקצוע!

 

[ayb1]

יקירתי אין כאן דווקא כל שהוא אלא

הצבת מראה אל מול פני האיש -מראה המדגישה לאב ואומרת לו זה מה שאתה עושה מתאים לך להמשיך גם אני אעשה זאת - לא מתאים לך אז בוא שנינו ונפסיק זאת. לא מבין איך הילד ניפגע מזה שהוא שוהה עם "האב האוהב" עוד לילה אם כי לילה לא מתוכנן להפך יתכן שהוא אפילו יאהב זאת .

 

[ט ל י ה ב ת]

תבקשי ממנו שלפחות יודיע לך..

שלא תידאגי לשווא. ותהני מערב ובוקר כרווקה... בהצלחה

 

[אלה43]

הסבלנות לעיתים משתלמת

גם אצלי נושא הסדרי הראייה עובר מהפכים חדשות לבקרים. והוא לוקח אותם רק לסופ"ש שני...אם וכאשר. ילדיי יודעים שלא בטוח אם ילכו בסופ"ש אליו או לא. גם אני יודעת. לפי זה מתכננת את חיי. והוא יתכנן את שלו כרצונו. אך יש קווים אדומים. ולכל אחד הקווים שלו. לא הייתי מוכנה שישארו לישון בלי שיודיע לי. כמו שהוא לא היה רוצה שאסע איתם לשבוע חופש בלי שהוא ידע. אני הייתי נוהגת סובלנות וסבלנות, ומבהירה בשיחה על מה לא אתפשר. גם אצלי הצד השני לא ממש קשוב. אך אם אני החלטית וחד משמעית, לעיתים זה עוזר. לא הייתי נכנסת למלחמה. ממנה כולם יוצאים פגועים. לעיתים ה"דווקא" שהוא נוהג איתך ועם בנו, יעלם כלא היה אם לא ישיג את המלחמה המתבקשת. למלחמה צריך שניים כזכור. בהצלחה

 

[ayb1]

א6כן דרך נבונה להפליא להבהיר בצורה

אסרטיבית מהם הקוים האדומים כך שיובנו חד משמעית,בלי גימגומים אם הצלחת להבהיר בדיבורים עדיף ואם לא אז נשארת רק עם ברירת המעשים.

 

[אלה43]

נכון

אך עם הידיעה שעשיתי מה שאני מבינה כנכון לפני מלחמה. למלחמה יש מחיר. לעיתים הוא כבד מכפי ששיערנו כשיצאנו למלחמה. וברגע שאנחנו בתוך המלחמה...קשה לסגת בלי נפגעים ולהגיע להפסקת אש שתאפשר גם תקשורת חיובית. וגם כאן זה עניין של קווים אדומים...