מבקשת הכוונה

מבקשת הכוונה

שלום.אני בת 22 עוד מעט והתחלתי ללמוד ביוכימיה ומדעי המזון בפקולטה לחקלאות. יש לציין כי הגעתי לתחום כי מאוד רציתי ללמוד מדעי התזונה והיו חסרות לי כמה נק' פסיכומטרי. אני ממש סובלת ולא מתחברת לחוג שבחרתי. יש לי בעיה שאני מתעניינת בהרבה מאוד תחומים אבל לא יודעת מה לבחור. ברור לי שאני אעשה שינוי בסוף השנה הנוכחית רק שקשה לי להחליט למה. אשמח אם תוכלו לייעץ או להכווין אותי קצת. אני מעוניינת בסופו של דבר בעבודה עם אנשים, לא סגורה במעבדה. משכורת טובה (לא צריך 100 אלף בחודש אבל שיהיה רווחי) פרקטי דינאמי אשמח לשמוע רעיונות. תודה רבה!!!!!!:)
 
לשירלי

שירלי שלום, נראה כי את לומדת תחום שנמצא ליד המקום שבו היית מעוניינת ולא ממש שם ולכן זה ברור ומובן שאת סובלת בלימודים ולא מתחברת. כל הכבוד שהחלטת לעשות שינוי. כמאמנת, עבדתי עם אנשים שהיו במצב שלך וראיתי איך שינוי תחום לימודים מאוד קידם אותם. אם את לא נהנית ורע לך עשי שינוי, גם אם כבר התחלת תואר. כתבת כאן כמה דברים שמעניינים אותך. האם תוכלי להיות יותר ממוקדת? למשל: עבודה עם אנשים - בוגרים? ילדים? נוער? וכד' פרקטי - מה זה אומר? דינאמי - נסיעות רבות? סביבת עבודה מסויימת? כשיהיה יותר ברור מה את רוצה אפשר יהיה לנסות למצוא איך ניתן ליישם את זה. בהצלחה, ניבה
 
היי ניבה!

תודה רבה על התייחסותך. תודה על העידוד:) לגבי עבודה עם אנשים- כל סוג של אנשים, גם צעירים, גם מבוגרים, לא אוכלוסיות מסוימות שבסיכון למשל. עובדת סוציאלית אני כבר יודעת שאני לא רוצה להיות. אני אבל מאוד אוהבת את הקשר וההקשבה לאנשים, יש בי רצון גדול לעזור. פרקטי- שתהיה עבודה בתחום. לא כמו נגיד BA כללי או משהו כזה שזה מצויין אבל לא מכוון למקצוע. דינאמי- שלא יהיה משעמם.ברור לי שאחרי תקופה הכל נהיה שגרתי אבל עדיין, כמה שאפשר שיהיו שינויים בין יום ליום. עם זה עם לפגוש אנשים אחרים, תפקיד קצת שונה, התקדמות בתפקיד וכו'. אני לא בטוחה שאני רוצה תפקיד הכרוך בנסיעות מרובות. סביבה משרדית של עבודה לא בחוץ. אני מקווה שקצת יותר מיקדתי. שיהיה יום נפלא ושבת שלום:)
 
היי שירלי

היי שירלי, עשית עבודה טובה. זה טוב להגדיר גם מה אנחנו לא רוצים כי זה יוצר גבולות. למשל: אמרת שאת לא רוצה לעבוד עם אוכלוסיות בסיכון. נראה לי שאת גם לא רוצה לעבוד עם ילדים, נכון? את רוצה עבודה שסובבת סביב קשר עם אנשים. מה סוג הקשר שאת רוצה? (לדוגמה: קשר של שיחה, של הוראה או הדרכה, של טיפול, של ניהול, וכד'). איזה סוג עזרה תרצי לתת לאנשים? (עזרה סביב מקצוע מסויים, עזרה נפשית, יעוץ וכד'). תנסי לצמצם גם את ההגדרות האלה. אח"כ תנסי לבדוק את כל המקצועות שבהם זה בא לידי ביטוי. כשתהיה לך רשימה תוכלי לפסול לפי ההגדרות של פרקטיות, דינאמיות וסביבת עבודה. הייתי מציעה לך לברר לגבי כל המקצועות האלה ברור מקיף דרך האינטרנט ובעיקר דרך אנשים שלמדו אותם כי זה המדד הכי טוב. יש דברים בתוך כל תחום שרק מי שנמצא בו יודע. עוד דרך לגלות מהם המקצועות העומדים בפנייך היא לנסות לחשוב על אנשים שאת מכירה בסביבה שלך, אבל גם בארץ ובעולם בכלל, שאם היית יכולה היית מתחלפת איתם. מה יש במה שהם עושים שהיית רוצה לעשות גם? (מתאמנת שלי שעשתה את זה ובררה מה אותם אנשים למדו כדי להגיע לשם, גילתה תחומים חדשים שאפילו לא חשבה עליהם). בהצלחה, ניבה
 
הכוונה

יש הרבה אנשים ש"מתפשרים" על תחום מסויים על מנת לעבור ממנו לתחום אותו הם רוצים- בדיוק בגלל הגבלות כמו שלך- ספיכומטרי שאינו גבוה מספיק. למשל- לימודי רוקחות כ"קרש קפיצה" לרפואה וכדומה. שווה לך לבדוק האם המעבר הזה אפשרי גם בתחום שלך. האם במיוכימיה ומדעי המזון אפשר להשתלב שמדעי התזונה. לפעמים מעברים כאלה אפשרים אחרי שנה, ולפעמים יש לסיים את התואר, לעשות קצת השלמות ואז לקבל את התואר הנכסף. בקשר ליתר הדברים שכתבת- את רוצה תחום פרקטי, דינאמי ומשכורת טובה. ככל שידוע לי- עבודה במחקר / מעבדה- אין לה אופי דינאמי...ולגבי השכר- מי שבוחר בתחום הזה, בוחר בו מתוך עניין, אתגר, סקרנות- ולא מתוך ציפיה לגמול חומרי או תוצאות מהירות (צריך הרבה סבלנות לעבודות מחקר..) אני לא יודעת באילו תחומים נוספים את מתעניינת, ולכן קשה לכוון אותך יותר ממה שניסיתי. באופן כללי- אני בעד ללמוד מה שרוצים, מה שמעניין, מה שנותן סיפוק- וזכרי, שיש לך מזל גדול שהרבה תחומים מעניינים אותך ועלייך "רק" לבחור, כיוון שיש אנשים ששום דבר לא ממש מרתק אותם, ואז קשה יותר לקבל החלטות. מקווה שעזרתי מעט, בהצלחה מיכל
 
תגובה

היי, את צודקת, יש כאלה שעושים את זה אבל אני לא רוצה ולא יכולה להתפשר על הביוכימיה יותר מאחר ואני מרגישה שמדע זה לא התחום שלי. אני כבר לא כ"כ בטוחה שאני רוצה מדעי התזונה. אני בשום פנים ואופן לא רוצה לעבוד במעבדה או במחקר. זה לא מושך אותי בכלל. להיפך, אני רוצה לעבוד עם ומול אנשים ולא סגורה בחדר מעבדתי כזה או אחר. אני כבר לא יודעת אם זה משחק לטובתי או לרעתי שמעניין אותי הרבה דברים:( אני כ"כ מתנדנדת בין נושאים שאפילו לא קשורים אחד לשני, בין מוסדות לימוד כאלה ואחרים שממש קשה לי להחליט למה אני מתאימה ומסוגלת.
 
לשירלי

אני מציעה לך לעשות עם עצמך תאום ציפיות: מה הכי חשוב לך, לדעתך, לקבל במקום עבודה: סיפוק? מימוש? גוון? אתגר? שגרה? בטחון? יציבות? האם הדגש הוא על השארת חותם אישי או יותר על אוירה חברתית וקשרים חברתיים? אח"כ בדקי מה מבין כל תחומי העניין שלך עונים לך על הצרכים העיקריים שלך? קחי בחשבון- את צעירה, ותשובות לשאלות כאלה מגיעות בד"כ תוך כדי כניסה לשוק העבודה ועשייה בשטח. כמו כן- אני יכולה להרגיע אותך בדבר אחד: בחירת מקצוע, בפרט בגיל 22, היא לא חתונה קאתולית- וככה יש להתייחס לזה. בסופו של דבר, הרבה דברים מעניינים אותך וזה טוב. עשי החלטה ונסי, עדיף שתהיה לך דריסת רגל בתהליך העשייה מאשר שתמשיכי להתלבט ולהתלבט ולהחליט לא להחליט:) מה שמתאים לך עכשיו לא בהכרח יתאים לך בעוד 20 שנה- אז אל תחשבי כ"כ רחוק. מה את רוצה עכשיו? מה מושך אותך עכשיו? וזכרי- הכל הפיך. בהצלחה, מיכל סרסון www.serson.dpages.co.il
 
למיכל וניבה תודה,

מעריכה את הנסיון לעזור. רציתי לשאול אתכן מה אפשר לעשות עם תואר בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה לעומת מדעי ההתנהגות? האם אחרי תואר בסוציולוגיה אפשר להמשיך לאחת ממגמות הפסיכולוגיה, למשל פסיכולוגיה חברתית ארגונית? שוב תודה:)
 
תשובה לשאלתך מניסיוני האישי

היי שירלי, לי יש תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון. אני יכולה לענות לך מתוך ניסיון וברורים שלי לגבי לימודי המשך. תראי, מדעי ההתנהגות בבן-גוריון (ואולי בעוד מקומות) מורכבים בכל מקרה מפסיכולגיה יחד עם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. במקומות אחרים תואר ראשון בפסיכולוגיה הולך בדרך כלל יחד עם עוד מקצוע ולא נלמד לבד, כך שאפשר לבחור. המשך לימודי פסיכולוגיה לתואר שני בארץ הוא מאוד מורכב ויחסית קשה להשגה (בכל תחומי הפסיכולוגיה וביניהם פ. חברתית ארגונית שהוא תואר מבוקש). כמות המקומות בתואר השני בכלל הארץ הוא קטן יחסית למספר מסיימי תואר ראשון. לפני התואר השני יש צורך לעשות מבחן מתא"ם שהוא מבחן מסוג פסיכומטרי. כמו כן, יש רף ציונים גבוה שצריך להשיג וכן מכתבי המלצה אקדמאיים, שמורכבים מהשתתפות כעוזר מחקר בתחום שתרצי ומהתנדבות. כל אלה הם כרטיס כניסה להזמנה לראיון אישי שהוא זה שקובע סופית האם תתקבלי. ייתכן שאלו דברים שתואר ראשון רק בסוציולוגיה ובאנתרו' לא יאפשרו. באנתרו' וסוציו' בלבד יש את תחום המחקר האקדמי, אם זה מתאים לך. בסוציו' ומדעי ההתנהגות אפשר להמשיך לתחום משאבי אנוש וכוח אדם. יש בזה לימודי המשך שהם לא בהכרח תואר, אלא גם לימודי תעודה. ישנם תחומים שנראה לי שלא משנה אם תלמדי רק סוציו' ואנתרו' או מדעי ההתנהגות והם: תראפיות מסוגים שונים, אימון-אישי, הנחיית קבוצות, תארים שונים בחינוך ומדעי הרוח. בכל אופן, מה שאני הייתי מציעה זה שתבררי מה בדיוק הם רוצים. למשל: תתקשרי למחלקות שמלמדים בהן פסיכולוגיה חברתית ארגונית באוניברסיטאות השונות ותשאלי מה הם כל תנאי הקבלה ההכרחיים (סוג התואר הראשון, גובה הציונים בתואר הראשון, המלצות ומאיפה, ציון מתא"ם). מתוך התשובות תדעי מה ללמוד לתואר ראשון ואם זה רלוונטי בשבילך. אל תתביישי להתקשר אליהם, זה המידע הכי טוב !!! בהצלחה, ניבה
 
לניבה,

היי:) רציתי רק לודא שהבנתי ממך נכון, מתואר בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אפשר להמשיך לתחום משאבי אנוש וכח אדם או רק ממדעי ההתנהגות? אם כן, באיזה עיסוקים בחברות כ"א ומשאבי אנוש? כלומר, באילו תפקידים?
 
לשירלי

היי שירלי, אני כמעט בטוחה שמתואר בסוציולוגיה (עם או בלי אנתרופולוגיה) אפשר להמשיך לתחום של משאבי אנוש. יש לי חברה שלומדת לימודי תעודה בבר-אילן של ניהול כוח אדם ויש לה תואר ראשון של ב.א. כללי. אני לא באה מהתחום הזה ולכן כדאי לברר יותר טוב עם אנשים בתחום וגם עם מקומות הלימוד. אני חושבת שלא חייבים תואר שני להמשך, אפשר שזה יהיה לימודי תעודה וכד'. נדמה לי שיש בזה גם תואר ראשון. בתחום מסוג זה של משאבי אנוש, אני חושבת שלניסיון בעבודה יש הרבה משקל. (שצריך להתחיל לצבור). אני מכירה מספר בנות שלמדו איתי מדעי ההתנהגות ועם התואר הראשון מצאו עבודה בכוח אדם בחברות היי-טק (בעיקר) במרכז וגם בחברות השמה. הבצלחה, ניבה
 
לשירלי

קיבלת תשובה מפורטת מניבה- גם אני רואה ככה את הדברים ולכן אין לי משהו משמעותי להוסיף. התחומים שציינת הולכים "זה עם זה" ויש לך בהחלט מרחב מפעולה ותמרון. אם את כבר פונה למחלקות באוניברסיטה, למה שלא תספרי לאן את חותרת ומה התואר הכי מתאים בשביל להשיג את זה? בעניין פסיכולוגיה- הלכה למעשה לתואר הראשון אין שום משמעות בשוק העבודה. פסיכולוגיה קלינית/ ייעות ארגוני וכו'- אלה יחייבו אותך להמשיך לתואר שני. גם תואר ראשון בעבודה סוציאלית הוא קרש קפיצה, גם לתחום הטיפולי קליני (כתואר שני). וקצת מנסיון אישי- ככה אני התחלתי. כעובדת סוציאלית. בעיקר בגלל שתחומי העניין שציינת עניינו גם אותי אבל לא הייתי סגורה על "מה אני בדיוק רוצה". נכנסתי להרצאות, עיינתי בסיליבוס, שוחחתי עם סטודנטים, והחלטתי שהתואר הזה מרכז את כל מה שאני רוצה ממילא ואח"כ אחליט במה להתמקצע. ורק בשביל הפרוטוקול- בזמן שהייתי סטודנטית לא חשבתי בכלל על כוון של גרפולוגיה- ובסוף לשם הלכתי:) גם את לא יודעצת איפה תהיי בעוד 10 או 20 שנה, לכן אני שוב אומרת לך- לכי על מה שמעניין אותך כאן ועכשיו. את לא יודעת ולא תדעי איך יראה שוק העבודה, למה יהיה ביקוש ולמה לא. מנסיון- כשאדם עוסק במה שמתאים לו "מהלב"- דברים מסתדרים, ואם הוא "נמצא ליד"- אז הוא ימצא את הדרך להתקרב. אבל אם מה שמנחה אותו זה "מה יהיה וכמה ארוויח"- זה מתכון לתקיעות ולפשרות קשות. בהצלחה:)
 
הייי

אז ככה, אני די מתלבטת כרגע בין ביולוגיה (כלומר ללכת לתחום קרוב למה שאני עושה עכשיו אבל תואר טיפה פחות עמוס) מאשר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. אלו הם 2 תחומים שונים לגמרי כמובן לכן אני מתלבטת. לביולוגיה אני אוכל להיכנס לשנה שנייה אחרי סיום השנה הנוכחית ולסוציולוגיה אני אצטרך להתחיל הכל מחדש. מה אפשר לעשות עם ביולוגיה מורחב תואר ראשון?
 
לשירלי

אני חושבת שביולוגיה מורחב פותח לך אופציות גם לכוון של מדעי התזונה (שאמרת שמעניין אותך), דיאטנית, מחקר, וגם לכוון של רוקחות. לדעתי- את השאלות האלה את יכולה לשאול באוניברסיטה- יש יועצים שזה בדיוק התפקיד שלהם. הם יגידו לך מה את יכולה לעשות עם כל תואר שתלמדי, או- אם ידוע לך מה את רוצה אבל בגלל פסיכומטרי נמוך וכו' לא יכולה ללכת על זה- איזה מסלול את יכולה לבנות לעצמך. כך למשל אני יודעת, שאנשים שרצו ללמוד רפואה אבל לא התקבלו- למדו כמיה או רוקחות ומשם המשיכו לרפואה. זה אמנם מאריך את המסלול, אבל אם יודעים מה רוצים זה שווה. אם את רוצה לעבוד עם אנשים וחשבת על תחום של משאבי אנוש- אני חושבת שביולוגיה פתוח מתאים. עבודה עם אנשים, לטפל, לעזור, להדריך, להעביר סדנאות, וכו'- לכי על התחומים החברתיים. זה גם לא נורא אם "תשרפי" שנה על הבחירה, שבדיעבד תתגלה כלא נכונה- בסופו של דבר הרווח יהיה שלך כי גם לדעת מה לא זה חשוב. אני חוזרת על מה שכתבתי לך לפני כמה ימים: תתמקדי במה שהכי מעניין אותך מבפנים ומה שהכי בא לך עכשיו. את נורא רוצה וודאות- אבל אין כזו, לכן תתמקדי בהווה. וזכרי- הכל הפיך ואין באמת דבר כזה של "ביזבוז זמן". כל מה שתלמדי, גם תחליטי לא לעסוק בזה- זה שלך. לכי עם הגישה הזו. תתחילי במה שהכי בא לך באמת (לא משקולים של איפה אני עושה את זה מהר יותר) ותראי לאן זה יקח אותך. ושוב- לפני שאת עושה החלטה- לכי לאחת האוניברסיטאות ודברי עם יועצי המחלקות. שאלי בדיוק את השאלות הטלו:מה אני עשה עם תואר x אח"כ? איך אני יכולה להתפתח ממנו?- הם הכתובת לקבל את האינפורמציה הכי מדוייקת. בהצלחה:)
 
למעלה