מבצע לחג למהירי החלטה.

[Rubim88]

ענקית,אך לא הכי גדולה באירופה, ואף לא בגרמניה
הגדולה באירופה מבחינת כמות רכבות זו תחנת הרכבת של פרנקפורט (עם כ- 30 רציפים). מבחינת שטח - תחנת הרכבת של לייפציג היא הראשונה באירופה.

מבחינת כמות רכבות
פרנקפורט מס' 1 בגרמניה, אבל לא באירופה. באירופה לפי מה שאני יודע ציריך עם מספר הרכבות הכי גדול

 

[פארק דה פרנס]

Berlin Hauptbahnhof
מזג האוויר והראות לא האירו לי פנים ביום שעליתי למגדל. הנה מה שהצלחתי לחלץ בכ"ז ממראה תחנת הרכבת הענקית של ברלין ואירופה.

כאן בעצם ענית לעצמך בועז
בשאלת הארכיטקטורה המודרנית. אין ספק שמבנה קלאסי, ניאו קלאסי, ברוקי או גותי לא היה מצליח - יהא יפה ומרשים כאשר יהא - לשדר את המסר הברור והחד משמעי שמשדר המבנה המודרני שבתמונה. אסור לשכוח את הרקע לבניית התחנה ויתר המבנים שלאחר האיחוד. בראשית שנות התשעים התוותה ממשלת קוהל חזון ארוך טווח לברלין המחודשת. המטרה היתה תחילה העברת הבירה ומוסדות השלטון מבון לברלין; אח"כ שיקום ושדרוג התשתיות הקיימות; ולבסוף בניית מונומנטים ארכיטקטוניים חדשים שיעבירו את העיר העתיקה לאלף השלישי ויהפכו אותה לבירה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית לא רק של גרמניה אלא של אירופה כולה (קוהל ידע כי מדינות מזרח אירופה ינהרו להצטרף לאיחוד האירופי הצעיר וגרמניה תמוקם במרכזו ולא בשוליו המזרחיים). אילו נבנתה תחנת רכבת בסגנון הישן של העיר כפי שהיתה לפני עליית הנאצים, זה היה עונה על המטרות הראשונה והשניה אך לא על המטרה השלישית והחשובה מכולן. ועוד נקודה חשובה: המרכז התרבותי של מדינת ישראל (להבדיל מהמרכז התרבותי של עם ישראל) נשלט כמעט מראשיתו ע"י ארכיטקטורה מודרנית. כיום הסגנון המודרני הזה (באוהאוס) הפך לסמל ולמותג של תל אביב. חשוב מאד לזכור כי מקורם של הסגנון וכינויו גם יחד נמצא בברלין. חשוב לא פחות לזכור כי הנאצים סגרו את "באוהאוס" עם עלייתם לשלטון משום שראו בו מוסד מרקסיסטי-אוניברסלי המנוגד ללאומיות הגרמנית וללאומיות בכלל. מורשתו נשמרה בעיקר (למרבה האירוניה) בארץ ישראל לשם נמלטו כמה תלמידים יהודים שהפכו למובילי האדריכלות הישראלית. המורים החשובים של ביה"ס עברו למדינות המערב אולם מעולם לא קיבלו שם את המעמד העליון שקיבלו תלמידיהם בישראל (ובארה"ב הסגנון הזה אפילו הוקע כ"לא אמריקני"). לכן יש גם צדק הסטורי בשובה של הארכיטקטורה המודרנית לברלין בעקבות האיחוד.

 

[amit1270]

כאן בעצם ענית לעצמך בועז
בשאלת הארכיטקטורה המודרנית. אין ספק שמבנה קלאסי, ניאו קלאסי, ברוקי או גותי לא היה מצליח - יהא יפה ומרשים כאשר יהא - לשדר את המסר הברור והחד משמעי שמשדר המבנה המודרני שבתמונה. אסור לשכוח את הרקע לבניית התחנה ויתר המבנים שלאחר האיחוד. בראשית שנות התשעים התוותה ממשלת קוהל חזון ארוך טווח לברלין המחודשת. המטרה היתה תחילה העברת הבירה ומוסדות השלטון מבון לברלין; אח"כ שיקום ושדרוג התשתיות הקיימות; ולבסוף בניית מונומנטים ארכיטקטוניים חדשים שיעבירו את העיר העתיקה לאלף השלישי ויהפכו אותה לבירה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית לא רק של גרמניה אלא של אירופה כולה (קוהל ידע כי מדינות מזרח אירופה ינהרו להצטרף לאיחוד האירופי הצעיר וגרמניה תמוקם במרכזו ולא בשוליו המזרחיים). אילו נבנתה תחנת רכבת בסגנון הישן של העיר כפי שהיתה לפני עליית הנאצים, זה היה עונה על המטרות הראשונה והשניה אך לא על המטרה השלישית והחשובה מכולן. ועוד נקודה חשובה: המרכז התרבותי של מדינת ישראל (להבדיל מהמרכז התרבותי של עם ישראל) נשלט כמעט מראשיתו ע"י ארכיטקטורה מודרנית. כיום הסגנון המודרני הזה (באוהאוס) הפך לסמל ולמותג של תל אביב. חשוב מאד לזכור כי מקורם של הסגנון וכינויו גם יחד נמצא בברלין. חשוב לא פחות לזכור כי הנאצים סגרו את "באוהאוס" עם עלייתם לשלטון משום שראו בו מוסד מרקסיסטי-אוניברסלי המנוגד ללאומיות הגרמנית וללאומיות בכלל. מורשתו נשמרה בעיקר (למרבה האירוניה) בארץ ישראל לשם נמלטו כמה תלמידים יהודים שהפכו למובילי האדריכלות הישראלית. המורים החשובים של ביה"ס עברו למדינות המערב אולם מעולם לא קיבלו שם את המעמד העליון שקיבלו תלמידיהם בישראל (ובארה"ב הסגנון הזה אפילו הוקע כ"לא אמריקני"). לכן יש גם צדק הסטורי בשובה של הארכיטקטורה המודרנית לברלין בעקבות האיחוד.

בארה"ב הסגנון הזה אמנם לא תפס
אבל יש כמה מקומות כמו מיאמי ביץ', עם בניינים רבים שנבנו בסגנון הזה ונחשבים למורשת ייחודית.

 

[פארק דה פרנס]

בארה"ב הסגנון הזה אמנם לא תפס
אבל יש כמה מקומות כמו מיאמי ביץ', עם בניינים רבים שנבנו בסגנון הזה ונחשבים למורשת ייחודית.

אין ספק שבמדינה עם 300 מיליון תושבים
היו כמה מקומות שבהם נבנו בתים בסגנון זה. אך ככלל, התרבות האמריקנית דחתה אותו, והעתונאי טום וולף אפילו כתב ספר נגדו (from bauhaus to our house). בשנות החמישים והששים הוא נחשב למגלם האתוס הקומוניסטי ולכן לארכיטקטורה "אוייבת". בישראל הסוציאליסטית דווקא אימצו בהתלהבות את האידיאלים עליהם הסתמך הסגנון.

 

[amit1270]

אין ספק שבמדינה עם 300 מיליון תושבים
היו כמה מקומות שבהם נבנו בתים בסגנון זה. אך ככלל, התרבות האמריקנית דחתה אותו, והעתונאי טום וולף אפילו כתב ספר נגדו (from bauhaus to our house). בשנות החמישים והששים הוא נחשב למגלם האתוס הקומוניסטי ולכן לארכיטקטורה "אוייבת". בישראל הסוציאליסטית דווקא אימצו בהתלהבות את האידיאלים עליהם הסתמך הסגנון.

המדינה לא ממש אימצה את הסגנון הזה
ועובדה שכמעט כל מה שנבנה בסגנון הזה נבנו בשנות ה-30 ולא אחרי כן. מה שנבנה בשנות ה-50 היו בתי רכבת וערים בסגנון שניסה לחקות את לה-קורבוזייה, וזה ממש לא הסגנון הבינלאומי של באוהאוס.

 

[down under]

המדינה לא ממש אימצה את הסגנון הזה
ועובדה שכמעט כל מה שנבנה בסגנון הזה נבנו בשנות ה-30 ולא אחרי כן. מה שנבנה בשנות ה-50 היו בתי רכבת וערים בסגנון שניסה לחקות את לה-קורבוזייה, וזה ממש לא הסגנון הבינלאומי של באוהאוס.

בתי הרכבת הם סוג של פראפרזה על סגנון
הבאוהאוס. שים לב לבתיה של ת"א בצפון הישן. כל אזור הרחובות ארלוזורוב, ז'בוטינסקי, שד' נורדאו, ויצמן בחלקו הצפוני, יהודה המכבי בחלקו המערבי, שד' עמנואל הרומי, עובדיה מברטנורא, השל"ה, באזל, הגלעד ועוד ועוד ועוד. כולם בסגנון יחודי כזה שנראה כמו איזה שדרוג מוזר של הבאוהאוס. והבתים שאני מדבר עליהם נבנו בין השנים 47' ל-54'. ראשית ימי המדינה.

 

[פארק דה פרנס]

המדינה לא ממש אימצה את הסגנון הזה
ועובדה שכמעט כל מה שנבנה בסגנון הזה נבנו בשנות ה-30 ולא אחרי כן. מה שנבנה בשנות ה-50 היו בתי רכבת וערים בסגנון שניסה לחקות את לה-קורבוזייה, וזה ממש לא הסגנון הבינלאומי של באוהאוס.

גם זה היה אימוץ
מבחינה אידיאולוגית לא ניתן להפריד בין לה קורבוזייה לבאוהאוס. וכמובן שהאידיאלים שאומצו ע"י ישראל הסוציאליסטית (לפני ואחרי הקמת המדינה) לא התבטאו רק במבנים אלא בשורה ארוכה של תחומים. האדריכלות היתה הביטוי הגלוי ביותר של התופעה כי היא נשארת לאורך זמן ובולטת בשטח. הסגנון המקורי עצמו (הבינלאומי) שימש בבניה עד לשנות ה-50, אם כי לאחר מלה"ע השניה השימוש בו היה הרבה פחות מסיבי מאשר בשנות ה-30.

 

[בועז ל]

כאן בעצם ענית לעצמך בועז
בשאלת הארכיטקטורה המודרנית. אין ספק שמבנה קלאסי, ניאו קלאסי, ברוקי או גותי לא היה מצליח - יהא יפה ומרשים כאשר יהא - לשדר את המסר הברור והחד משמעי שמשדר המבנה המודרני שבתמונה. אסור לשכוח את הרקע לבניית התחנה ויתר המבנים שלאחר האיחוד. בראשית שנות התשעים התוותה ממשלת קוהל חזון ארוך טווח לברלין המחודשת. המטרה היתה תחילה העברת הבירה ומוסדות השלטון מבון לברלין; אח"כ שיקום ושדרוג התשתיות הקיימות; ולבסוף בניית מונומנטים ארכיטקטוניים חדשים שיעבירו את העיר העתיקה לאלף השלישי ויהפכו אותה לבירה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית לא רק של גרמניה אלא של אירופה כולה (קוהל ידע כי מדינות מזרח אירופה ינהרו להצטרף לאיחוד האירופי הצעיר וגרמניה תמוקם במרכזו ולא בשוליו המזרחיים). אילו נבנתה תחנת רכבת בסגנון הישן של העיר כפי שהיתה לפני עליית הנאצים, זה היה עונה על המטרות הראשונה והשניה אך לא על המטרה השלישית והחשובה מכולן. ועוד נקודה חשובה: המרכז התרבותי של מדינת ישראל (להבדיל מהמרכז התרבותי של עם ישראל) נשלט כמעט מראשיתו ע"י ארכיטקטורה מודרנית. כיום הסגנון המודרני הזה (באוהאוס) הפך לסמל ולמותג של תל אביב. חשוב מאד לזכור כי מקורם של הסגנון וכינויו גם יחד נמצא בברלין. חשוב לא פחות לזכור כי הנאצים סגרו את "באוהאוס" עם עלייתם לשלטון משום שראו בו מוסד מרקסיסטי-אוניברסלי המנוגד ללאומיות הגרמנית וללאומיות בכלל. מורשתו נשמרה בעיקר (למרבה האירוניה) בארץ ישראל לשם נמלטו כמה תלמידים יהודים שהפכו למובילי האדריכלות הישראלית. המורים החשובים של ביה"ס עברו למדינות המערב אולם מעולם לא קיבלו שם את המעמד העליון שקיבלו תלמידיהם בישראל (ובארה"ב הסגנון הזה אפילו הוקע כ"לא אמריקני"). לכן יש גם צדק הסטורי בשובה של הארכיטקטורה המודרנית לברלין בעקבות האיחוד.

תודה על ההארה, וילהלם.

 

[בועז ל]

מבצע לחג למהירי החלטה.

מה הייתם מעדיפים לראות: שרשור תמונות מכאן?

בתוככי Berlin Hauptbahnhof: הגודל כן קובע.
השימוש במלה "בתוככי" מכוון. אם הייתי משתמש במלה "בתוך", הייתי חוטא לגודלה העצום של התחנה המפלצתית הזו. עיצוב מודרני, כדוגמת העיצוב של תחנה זו, מעולם לא דיבר אליי יותר מדי. תמיד העדפתי את האדריכלות המעניינת יותר(לטעמי) שיצרה תחנות כדוגמת זו של ציריך או מילאנו. איכשהו, כיפת הרייכסטאג והפירמידה של הלובר בפאריז תמיד נראו לי לא מתחברים לאופיו של המבנה המקורי. אבל טוב, זה רק עניין של טעם. כך או כך, ממבנה בסדר גודל של ה-Berlin Hauptbahnhof לא ניתן להתעלם. לטוב או לרע, חייבים לבקר בו. אז כמו מאיר אריאל זצ"ל, נכנסתי, ורמקולים מנומסים קיבלו את פניי. התחושה בתוך התחנה היא יותר של טרמינל של שדה תעפה מאשר תחנת רכבת. 16 רציפים יש בתחנה הבנויה בצורת צלב. ברציפים העליונים מתנהלת תנועת רכבות ה-S Bahn הפרבריות, מהן מגיעה התמונה הבאה.

 

[באג2003]

בתוככי Berlin Hauptbahnhof: הגודל כן קובע.
השימוש במלה "בתוככי" מכוון. אם הייתי משתמש במלה "בתוך", הייתי חוטא לגודלה העצום של התחנה המפלצתית הזו. עיצוב מודרני, כדוגמת העיצוב של תחנה זו, מעולם לא דיבר אליי יותר מדי. תמיד העדפתי את האדריכלות המעניינת יותר(לטעמי) שיצרה תחנות כדוגמת זו של ציריך או מילאנו. איכשהו, כיפת הרייכסטאג והפירמידה של הלובר בפאריז תמיד נראו לי לא מתחברים לאופיו של המבנה המקורי. אבל טוב, זה רק עניין של טעם. כך או כך, ממבנה בסדר גודל של ה-Berlin Hauptbahnhof לא ניתן להתעלם. לטוב או לרע, חייבים לבקר בו. אז כמו מאיר אריאל זצ"ל, נכנסתי, ורמקולים מנומסים קיבלו את פניי. התחושה בתוך התחנה היא יותר של טרמינל של שדה תעפה מאשר תחנת רכבת. 16 רציפים יש בתחנה הבנויה בצורת צלב. ברציפים העליונים מתנהלת תנועת רכבות ה-S Bahn הפרבריות, מהן מגיעה התמונה הבאה.

בנייתה של התחנה הייתה גם כן הייתה מרשימה
צוות של נשיונל ג'יאוג'רפיק, תיעד את התהליך.

 

[yblumann]

בתוככי Berlin Hauptbahnhof: הגודל כן קובע.
השימוש במלה "בתוככי" מכוון. אם הייתי משתמש במלה "בתוך", הייתי חוטא לגודלה העצום של התחנה המפלצתית הזו. עיצוב מודרני, כדוגמת העיצוב של תחנה זו, מעולם לא דיבר אליי יותר מדי. תמיד העדפתי את האדריכלות המעניינת יותר(לטעמי) שיצרה תחנות כדוגמת זו של ציריך או מילאנו. איכשהו, כיפת הרייכסטאג והפירמידה של הלובר בפאריז תמיד נראו לי לא מתחברים לאופיו של המבנה המקורי. אבל טוב, זה רק עניין של טעם. כך או כך, ממבנה בסדר גודל של ה-Berlin Hauptbahnhof לא ניתן להתעלם. לטוב או לרע, חייבים לבקר בו. אז כמו מאיר אריאל זצ"ל, נכנסתי, ורמקולים מנומסים קיבלו את פניי. התחושה בתוך התחנה היא יותר של טרמינל של שדה תעפה מאשר תחנת רכבת. 16 רציפים יש בתחנה הבנויה בצורת צלב. ברציפים העליונים מתנהלת תנועת רכבות ה-S Bahn הפרבריות, מהן מגיעה התמונה הבאה.

over-sized or "over the top" station

On a first visit, the building feels far less impressive than it looks. given the low number of platforms, and ignoring the S Bahn platforms, it is actually a relatively small scale station, and the terminal building looks more like a shopping centre than a functional train station. The idea for a central Berlin train station can be traced to the 1930s; right up to the end of WW2, there were at least 5 separate rail terminals in Berlin, and it seems logical to replace them with one terminal. It was a cornerstone of Speer's late 1930s plan for the new Berlin. If you want to compare this station to anything current,than the logical place to look is in China. I have seen two new terminals- In Beijing and in Shanghai. Those stations are modern, full of glass and steel, feel like a shopping centre. Unlike Berlin's, the underlying assumption is that rail traffic would be expanded- by additional high speed rail traffic. suburban/commuter traffic is handled elsewhere- unlike Berlin. Regards Yoram​

 

[בועז ל]

מבצע לחג למהירי החלטה.

מה הייתם מעדיפים לראות: שרשור תמונות מכאן?

דאבל דק "ישראלי" בברלין.
דומה שדווקא בברלין אתה מבין יותר טוב מכל מקום אחר עד כמה חשמול רשת הרכבות שלנו חיוני, שלא לומר הכרחי. זאת, כנראה בשל השימוש הרב ברכבות הדאבל דק "שלנו", ש"במקרה" נמצאות גם אצל הגרמנים. כשעולים לדאבל דק המחושמלת של בומברדיה, התחושה היא של נסיעה כמעט כמו במכונית. בנוסף, עם הקטרים הנכונים, הציוד מתפקד ביעילות ובמהירות וחוויית הנסיעה אחרת לגמרי. על אופניים לא ארחיב את הדיבור: "עיניכם הרואות", כמאמרו של יקיר הפורום לשעבר, י.א.

 

[darkshadow1]

דאבל דק "ישראלי" בברלין.
דומה שדווקא בברלין אתה מבין יותר טוב מכל מקום אחר עד כמה חשמול רשת הרכבות שלנו חיוני, שלא לומר הכרחי. זאת, כנראה בשל השימוש הרב ברכבות הדאבל דק "שלנו", ש"במקרה" נמצאות גם אצל הגרמנים. כשעולים לדאבל דק המחושמלת של בומברדיה, התחושה היא של נסיעה כמעט כמו במכונית. בנוסף, עם הקטרים הנכונים, הציוד מתפקד ביעילות ובמהירות וחוויית הנסיעה אחרת לגמרי. על אופניים לא ארחיב את הדיבור: "עיניכם הרואות", כמאמרו של יקיר הפורום לשעבר, י.א.

והקרונות נקיים כאילו בדיוק יצאו מהמפעל.
אני משער שהמצב בפנים דומה.

 

[אורי404]

והקרונות נקיים כאילו בדיוק יצאו מהמפעל.
אני משער שהמצב בפנים דומה.

לגבי ניקיון פנימי ולגבי

אני לא בא לסנגר על התחזוקה הלקויה ב"רכבת ישראל". אבל גם לחלק לא קטן מציבור הנוסעים יש משקל במצב הניקיון הפנימי של הרכבות או של כל מקום ציבורי אחר. בנוגע לאופניים - "איכשהו" בישראל זה לא מסתדר ואילו ברחבי העולם כן.

 

[darkshadow1]

לגבי ניקיון פנימי ולגבי

אני לא בא לסנגר על התחזוקה הלקויה ב"רכבת ישראל". אבל גם לחלק לא קטן מציבור הנוסעים יש משקל במצב הניקיון הפנימי של הרכבות או של כל מקום ציבורי אחר. בנוגע לאופניים - "איכשהו" בישראל זה לא מסתדר ואילו ברחבי העולם כן.

ברור שלציבור כאן יש חלק בבעיה הזה-
אבל כשנוסעים ברכבת בישראל נתקלים במקומות שכנראה לא נוקו במשך שבועות או אפילו חודשים- שלא לדבר על הניקיון החיצוני של הרכבות שהוא ללא ספק מתחת לכל ביקורת.

 

[אורי404]

ברור שלציבור כאן יש חלק בבעיה הזה-
אבל כשנוסעים ברכבת בישראל נתקלים במקומות שכנראה לא נוקו במשך שבועות או אפילו חודשים- שלא לדבר על הניקיון החיצוני של הרכבות שהוא ללא ספק מתחת לכל ביקורת.

כמובן. מסכים מאוד
אבל גם חלק מהנוסעים הם ממש לא טלית, שכולה תכלת.

 

[איליה קוגן]

והקרונות נקיים כאילו בדיוק יצאו מהמפעל.
אני משער שהמצב בפנים דומה.

הרכבות בגרמניה דווקא מלוכלכות הרבה פעמים.
אבל החלונות שלהן נקיים ללא דופי, מה שאי אפשר לומר על הרכבות אצלנו שנראה שלא ניקו להן את החלונות כמה שנים.

 

[בועז ל]

מבצע לחג למהירי החלטה.

מה הייתם מעדיפים לראות: שרשור תמונות מכאן?

פיינשטיין את אריק:
האם זה הקטר שאנו צריכים? תמונה נוספת מהמפלס העליון של התחנה.

 

[Rubim88]

פיינשטיין את אריק:
האם זה הקטר שאנו צריכים? תמונה נוספת מהמפלס העליון של התחנה.

די עתיק
יש לו כבר 20 שנה על המסילה.

 

[בועז ל]

די עתיק
יש לו כבר 20 שנה על המסילה.

במונחים שלנו מדובר בציוד דנדש.