מבינה אתכם
כן, אני מבינה אותך... אני ממש מרגישה כמוך אני יודעת מזה להגיע הביתה לאחר יום עבודה מתיש ולקבל את השקט, הבית ריק בדיוק כמו הלב, ואפילו הראש שרוצה להתמלא במחשבות... ריק, כי אין לו על מה, נמאס לו מחוזים, דפים ומספרים הוא רוצה לחשוב על גנים וילדים, על בכי וצחוק, על אהבה וחום... אני ממש מבינה אותך כואבת את כאבך, חשה את בדידותך... להמשיך כך יום אחר יום... שבוע אחר שבוע לחכות, לצפות לייחל... ושום דבר לא מגיע...
כן, אני מבינה אותך... אני ממש מרגישה כמוך אני יודעת מזה להגיע הביתה לאחר יום עבודה מתיש ולקבל את השקט, הבית ריק בדיוק כמו הלב, ואפילו הראש שרוצה להתמלא במחשבות... ריק, כי אין לו על מה, נמאס לו מחוזים, דפים ומספרים הוא רוצה לחשוב על גנים וילדים, על בכי וצחוק, על אהבה וחום... אני ממש מבינה אותך כואבת את כאבך, חשה את בדידותך... להמשיך כך יום אחר יום... שבוע אחר שבוע לחכות, לצפות לייחל... ושום דבר לא מגיע...
