מבין אותו בדיעבד...
טוב יכולתי לתת כותרת קצת יותר נורמלית כמו נימאס לי וכו'... אבל לא נראה לי שזה יזיז משהו גם ככה (מה שנקרא לא ינער את אמות הסיפים). בכל מיקרה לא נראה לי שאשאר כאן עוד הרבה זמן, כבר אמרו חכמים ממני שזו ארץ אוכלת יושביה, והיום שנתיים אחרי שאותו בחור פירסם בפומבי באינטרנט שהוא עוזב את הארץ ומפרט למה, אני מאוד מבין אותו. אני עובד כבר מעל שנה במקום עבודה עדיין דרך כוח אדם, ולא יכול כבר לשוע את המשפט של: בסדר, שבוע הבא נשב איתך ונסגור הכל, ואז תהיה עובד חברה. כל חודש אני צריך לראות איך כולם מקבלים את כל הצ'ופרים (בקרוב חנוכה) ואני שבכלל לא נחות מהם בעבודה ובכלל נשאר עם אויר ביד, שלא לדבר על המשכורת האפסית, מה שנקרא ניצול מקסימלי. טוב אני לא אתחיל לפרט פה כמה רע לי, וכמה אני מרגיש חרא כל יום, פשוט החלטתי שזהו אני לא יכול עוד, ניסיתי לגור קצת בארה"ב, בערך חצי שנה, ועבדתי שם בהובלות, הייתי יזיז - הזזתי דברים ממקום למקום, אומנם קרעתי את הגב, אבל לא היה חודש שירדתי מ 6000 $$, ופה לעומת זאת מתייחסים אליך כמו לכלבלב, ודופקים אותך מכל פינה. אז זהו נראה לי שפשוט אני רק אסיים את הלימודים הדפוקים שלי כאן, עדיין מלמדים אותנו דברים שכבר שחכנו, ומצפים שנסגור את הפערים מהעולם הרחב, אבל לא נורא, פרייארים לא מתים רק מתחלפים. אולי אבוא לביקורי מולדת, לנשום קצת מהחרא, מהאבטלה הגואה ברחובות, מהמחירים המופקעים, ומהכאילו מיתון, הלא הקניונים מפוציים , תרתי משמע, אז זהו אולי יהיה פה מישהו , ואני מאמין שכן, שיגיד לי שאני טבמל, וא"י וכל זה, אבל מה אני יגיד לו שהוא חי בסרט, ושהוא לא יודע על מה הוא מדבר? נו מה דעתכם? איך ההרגשה שלכם, בישראל הקטנה ותל אביב ה*ונה. הארץ שלא תשבע מדם בניה.
טוב יכולתי לתת כותרת קצת יותר נורמלית כמו נימאס לי וכו'... אבל לא נראה לי שזה יזיז משהו גם ככה (מה שנקרא לא ינער את אמות הסיפים). בכל מיקרה לא נראה לי שאשאר כאן עוד הרבה זמן, כבר אמרו חכמים ממני שזו ארץ אוכלת יושביה, והיום שנתיים אחרי שאותו בחור פירסם בפומבי באינטרנט שהוא עוזב את הארץ ומפרט למה, אני מאוד מבין אותו. אני עובד כבר מעל שנה במקום עבודה עדיין דרך כוח אדם, ולא יכול כבר לשוע את המשפט של: בסדר, שבוע הבא נשב איתך ונסגור הכל, ואז תהיה עובד חברה. כל חודש אני צריך לראות איך כולם מקבלים את כל הצ'ופרים (בקרוב חנוכה) ואני שבכלל לא נחות מהם בעבודה ובכלל נשאר עם אויר ביד, שלא לדבר על המשכורת האפסית, מה שנקרא ניצול מקסימלי. טוב אני לא אתחיל לפרט פה כמה רע לי, וכמה אני מרגיש חרא כל יום, פשוט החלטתי שזהו אני לא יכול עוד, ניסיתי לגור קצת בארה"ב, בערך חצי שנה, ועבדתי שם בהובלות, הייתי יזיז - הזזתי דברים ממקום למקום, אומנם קרעתי את הגב, אבל לא היה חודש שירדתי מ 6000 $$, ופה לעומת זאת מתייחסים אליך כמו לכלבלב, ודופקים אותך מכל פינה. אז זהו נראה לי שפשוט אני רק אסיים את הלימודים הדפוקים שלי כאן, עדיין מלמדים אותנו דברים שכבר שחכנו, ומצפים שנסגור את הפערים מהעולם הרחב, אבל לא נורא, פרייארים לא מתים רק מתחלפים. אולי אבוא לביקורי מולדת, לנשום קצת מהחרא, מהאבטלה הגואה ברחובות, מהמחירים המופקעים, ומהכאילו מיתון, הלא הקניונים מפוציים , תרתי משמע, אז זהו אולי יהיה פה מישהו , ואני מאמין שכן, שיגיד לי שאני טבמל, וא"י וכל זה, אבל מה אני יגיד לו שהוא חי בסרט, ושהוא לא יודע על מה הוא מדבר? נו מה דעתכם? איך ההרגשה שלכם, בישראל הקטנה ותל אביב ה*ונה. הארץ שלא תשבע מדם בניה.