מבחר קושיות
למה מלמדים אותנו מהינקות שאנחנו העם הנבחר, והכל טוב ויפה, אולם ברגע שגרמני יצהיר את אותו הדבר נהלום בו בקריאות על נאציזם, גזענות ואנטישמיות? למה זה בסדר שאנחנו מחתימים מספרים על בני אדם, אבל כשאנו מסתכלים בתמונות של אותו התרחיש מלפני חמישים שנה, ובו יהודים, אנו כה מזדעזעים? למה מותר לנו להשפיל מדי יום אוכלוסיה שלמה, לפגוע בהם וברכושם, בסדיסטיות שמזכירה את חיילי האס-אס הגרמנים, אולם שום קול לא נשמע? למה לנו מותר לבקר את כל העולם, אולם ברגע שמישהו מבקר אותנו אנו זועקים "אנטישמיות" עד השמיים? למה אנו מתגאים בפשיסטים כמו ליברמן ואיתם ודוחפים אותם לשלטון, אבל בושה להכיר בפרס או ביילין? למה אנו מעודדים אקט של התנחלות בשטחים כבושים, בעוד שהדבר נחשב פשע מלחמה ועוצר אותנו מלהשיג שלום עם שכנינו? למה תמיד נחשוב שכולם אנטישמיים ואינטרסנטים, אפילו ידידינו הקרובים ביותר, רק בשל היותם "גויים"? למה אנו בטוחים כי יש לנו הפריבילגיה לחולל באחרים זוועות איומות, רק משום שאת אותן הזוועות ממש חוללו גם בנו? למה 48% מאיתנו דוגלים ברעיון של לקחת אנשים, לשים אותם בקרונות, ולשלוח אותם אל מעבר לגבול, בלי שיבינו כי זאת אחת העוולות הגדולות ביותר? למה הטרור שאנו ביצענו עם קום המדינה היה מוצדק, בעוד הטרור הפלשתיני אינו? למה אנחנו מעדיפים לצאת למלחמה במקום להגיע ישר לנקודה בה נחזור ממנה? אולי השגריר הצרפתי צודק, אולי אנחנו באמת בסה"כ מדינה קטנה ומחורבנת.
למה מלמדים אותנו מהינקות שאנחנו העם הנבחר, והכל טוב ויפה, אולם ברגע שגרמני יצהיר את אותו הדבר נהלום בו בקריאות על נאציזם, גזענות ואנטישמיות? למה זה בסדר שאנחנו מחתימים מספרים על בני אדם, אבל כשאנו מסתכלים בתמונות של אותו התרחיש מלפני חמישים שנה, ובו יהודים, אנו כה מזדעזעים? למה מותר לנו להשפיל מדי יום אוכלוסיה שלמה, לפגוע בהם וברכושם, בסדיסטיות שמזכירה את חיילי האס-אס הגרמנים, אולם שום קול לא נשמע? למה לנו מותר לבקר את כל העולם, אולם ברגע שמישהו מבקר אותנו אנו זועקים "אנטישמיות" עד השמיים? למה אנו מתגאים בפשיסטים כמו ליברמן ואיתם ודוחפים אותם לשלטון, אבל בושה להכיר בפרס או ביילין? למה אנו מעודדים אקט של התנחלות בשטחים כבושים, בעוד שהדבר נחשב פשע מלחמה ועוצר אותנו מלהשיג שלום עם שכנינו? למה תמיד נחשוב שכולם אנטישמיים ואינטרסנטים, אפילו ידידינו הקרובים ביותר, רק בשל היותם "גויים"? למה אנו בטוחים כי יש לנו הפריבילגיה לחולל באחרים זוועות איומות, רק משום שאת אותן הזוועות ממש חוללו גם בנו? למה 48% מאיתנו דוגלים ברעיון של לקחת אנשים, לשים אותם בקרונות, ולשלוח אותם אל מעבר לגבול, בלי שיבינו כי זאת אחת העוולות הגדולות ביותר? למה הטרור שאנו ביצענו עם קום המדינה היה מוצדק, בעוד הטרור הפלשתיני אינו? למה אנחנו מעדיפים לצאת למלחמה במקום להגיע ישר לנקודה בה נחזור ממנה? אולי השגריר הצרפתי צודק, אולי אנחנו באמת בסה"כ מדינה קטנה ומחורבנת.