מבחן מסוכנות

[4ושמחות]

מבחן מסוכנות

האם יש למישהו מידע לגבי מבחן מסוכנות? אני רוצה לבקש שיעשו ל"אבא" האם זה אפשרי? תודה על המידע

 

[מיכל דחוח הלוי]

מסוכנות או מסוגלות?

מבחן מסוכנות??? אולי מבחן מסוגלות (הורית)? אם מדובר במבחן מסוגלות הורית, עשי חיפוש באתר לפי מילת מפתח - כתבת כמה פעמים על כך. אם את רוצה תשובה ספציפית, אנא פרטי את הנסיבות. מדוע את רוצה לבקש מבחן כזה? מה הנסיבות? ככל שתהיי יותר ברורה, כך תקבלי תשובות יותר ברורות.

 

[4ושמחות]

זה שאין לו מסוגלות זה ברור וידוע

אני רוצה למנוע את הסדרי ראיה שלא בפיקוח הוא אדם אלים מאוד גם מילולית וכמובן פיזית. הוא אדם לא צפוי! עבריין קומבינטור שמתחמק מכל עונש או הרשעה - עכבר!!! מתחמק מתשלומי מזונות ומתשלומי חובות. לא משלם כלום ועוד דורש לראות את הילדים - רק כדי להראות שהוא מסכן ואוהב. וכמו שהפיל אותי בפח שלו והתחתנתי איתו, לצערי, כך הוא מוליך שולל את כולם!!! אני הסכמתי רק במסגרת מרכז קשר. עכשיו רוצים להוציא אותנו משם (נגמר הזמן) העו"ס טוענים כי במרכז הקשר הוא בסדר גמור ולא מתרשמים מהמסוכנות שלו אמרתי להם שהוא תחת פיקוח ולא יעשה שטויות. הוא יכול להתאפק שעה בשבוע. למרות שעושה שטויות אבל אז בדיוק אין אף מבוגר אחר בחדר הוא טיפוס כל כך שלילי, אני לא מבינה איך מתעקשים על הסדרי ראיה עם "אבא" כל כך גרוע אפילו כאדם!!!

 

[מיכל דחוח הלוי]

ברור למי?

טוב, אז לא שמעתי על מבחן מסוכנות. בואי נחשוב בצורה קרה ורגועה: ממה בעצם את חוששת? מה הוא עלול לעשות לילדים? האם עשה להם משהו בעבר? אנא פרטי וננסה להתגבר על כל פחד ופחד. להתגבר, גם באמצעים של התמודדות עצמית, כי לפעמים כשפורטים את החששות אחד לאחד רואים שבעצם השד לא נורא כל כך. וגם באמצעים משפטיים, כגון, הגשת תלונה למשטרה או בקשה לבית המשפט להרחקה וכדומה. בכל מקרה, צריך לדעת מאיזה מעשי שטות את חוששת. האם בעבר הוא היכה את הילדים? תגישי תלונה במשטרה. אם האב אלים מילולית, נסי להקליט אותו. באילו גילאים הילדים? אם מדובר באמירות חמורות במיוחד, ניתן לערב עובדת סוציאלית, פסיכולוגית או חוקרת נוער שתדובב את הילדים לספר מה האב אומר להם. אמרת שהוא תחת פיקוח. האם הוא נשפט, הורשע, יש לו קצין מבחן? לגבי תשלומי מזונות - האם את יכולה להגיש נגדו בקשה בהוצאה לפועל או שהוא מין אדם שלא עובד ואין לו משכורת או חשבון בנק לעקל? אם להיות הוגנים - גם אם האב אינו משלם מזונות וגם אם הוא בעל חובות, הוא צריך לראות את הילדים, בתנאי שהתנהגות שלו אינה חריגה. אבלגם אב כעסן או חסר סבלנות וגם אחד שמפליק לילד בטוסיק - צריך לראות את הילדים. אני אומרת זאת בדחילו ורחימו, לא כיוון שאני מסכימה עם התנהגות שכזו אלא כיוון שאני סבורה שאובדן של אב עבור הילדים הוא קשה יותר מאשר לספוג התנהגות כזו.

 

[4ושמחות]

הוא עובד אבל עצמאי, כך שאין מה לעקל

גם מעדיף "לשבת" ולא לשלם מזונות. נמצא תחת פיקוח של קצינת מבחן, ולכן לדעתי מתנהג "יפה" בביקורים המתקיימים במרכז הקשר. אובדן אב באמת קשה לילדים, אבל מה עם אב שמתעלם מקיומם? מהצרכים הבסיסיים שלהם? גם כשהיה בבית התעלם מהם. פשוטו כמשמעו! אף פעם לא היתה לו דיעה לגבי החינוך שלהם ומה צריך לעשות. אפילו על דבר בסיסי כמו ארוחת ערב לא היה מה לדבר. גם לא על טיפולים רפואיים (בטיפול רפואי יקר לאחד הילדים התחלתי אחרי הפרידה והסתיים לאחרונה). וכמובן היו גם מכות וצעקות. הוא חי את החיים שלו ורק את שלו (ניהל חיים כפולים). גם מה שעושה היום, לכאורה למען הילדים, ובא בזמן למרכז הקשר נועד בעצם להציג את עצמו באור חיובי בעיני קצינת המבחן ופק' הסעד. ואם בדרך הוא גם מצליח להכאיב לי, אדרבא! לא אכפת לו מהילדים (מילא ממני) אף פעם לא היה לו אכפת! פעם, כשלא היו הסדרי ראיה במרכז קשר הוא פשוט לא הגיע! ישבתי עם הילדים הקטנים בחוץ, בקור! וחיכינו יותר משעה עד שהחשיך והיה קר מדי. קשה לי להבין "אבא" שנלחם באם ילדיו, שאהבה אותו אהבה עיוורת, סבלה ממנו אלימות בצורות שונות והוא משתמש בכל אמצעי להכביד עליה ולהקשות עליה להכניס אותה למצב של קשיים כלכליים ועוד טוען שהוא דואג לילדים! ומבקש להוציא אותם ממני ולשלוח אותם לפנימיות. המצב הכלכלי קשה מאוד והילדים סובלים ממנו. אי אפשר להסתיר את זה!!! אני צריכה לשלם חובות שלו ואת אף אחד זה לא מעניין. אני חייבת לשלם אחרת אהיה במאסר. ומי יטפל בילדים אז??? אם היה כלכך דואג לילדים, היה משלם מזונות, היה מפחית עניינים משפטיים, היה קונה ציוד לבי"ס. אבל במקום זה... הוא סרבן מזונות, סרבן גט, היה ניתוק של שנתיים והוא לא היה שולח אפילו ברכות ליום ההולדת של הילדים, או כשהם עלו לכיתה א' - שום דבר. אז עוד היתה תקשורת ביננו (אני הייתי מתקשרת) ואמרתי לו שהילדים מתגעגעים ושישלח לפחות כרטיס ברכה. אבל, שום דבר! במקום זה הוא טען שצריך לשלוח אותם לפנימיות! ופק' הסעד טוענת שאני פוגעת בקשר של הילדים עם ה"אבא". אני היא זו שבכלל העליתי את הנושא בדיון בבית- המשפט (ואולי חבל שעשיתי זאת?) אני פוחדת מאוד מאוד מהיום שאחרי תום תקופת הפיקוח של קצינת המבחן (אני לא יודעת, לצערי, מתי זה) הוא איים עליי כבר כמה פעמים. היה לי אומץ להתלונן במשטרה רק פעם אחת. אבל אז איים שיתנקם! יש לו צדדים מאוד אפלים וקרימינליים. אני לא סתם חוששת במיוחד לחיי הילדים! חשבתי שיש בדיקה שיכולה לבדוק את מידת המסוכנות שלו. קיוויתי שיגלו באמת כמה הוא מסוכן (אפילו לחברה כולה- מזייף חתימות, מחליף זהויות) אין מי שיעזור?

 

[מיכל דחוח הלוי]

מצב מסוכן

לפי מה שהבנתי, את צריכה להתהלך בין הטיפות ורק את, אבל רק את יודעת מתי הקווים האדומים נחצים, כלומר, מתי מדובר בסכנת נפשות לך או לילדייך. לכן, גם לאחר שתקראי מה שאכתוב כאן, תשמעי לחוש השישי שלך, לתחושת הבטן שלך, מה טוב לעשות. לגבי התנהגותו האוטיסטית משהו והאגואיסטית - הייתי אומרת לך תבלעי את הצפרדעים. אני מכירה כל כך הרבה נשים עם סיפורים כאלה על האבות. אין מה לעשות. זה אב ילדייך ולא תהפכי אותו למתחשב, לא את, לא השופט ולא פקידת הסעד. אז פשוט תשלימי עם האופי שלו ותנסי למזער פגיעות בך ובילדייך. למשל, אם את יודעת שהוא מבריז, אל תכניסי את עצמך למצבים שאת צריכה להמתין לו, אלא שהוא בא לקחת את הילדים ממקום שלך ולילדים יש בינתיים מה לעשות ושאתם בסביבה נעימה ולא בחוץ בקור. לגבי החובות שלו שאת משלמת, אני מתארת לעצמי שמדובר בחובות מחיי הנישואים. האם בדקת עם עורך דין אולי ניתן לשחרר אותך מחובות שלו? אם לא, אולי בקטע הזה "אכלת אותה" ואת משלמת כעת בתשלומים את החובות שלו. אבל זה רק כסף, כמה שזה כואב, את יום אחד תשכחי את הכאב והעבודה הקשה שעבדת בשביל להחזיר חובות. נשארנו עם הדבר המסובך מכול - התנהגותו האלימה. כאן תקשיבי לקול הפנימי שלך יותר מאשר לעצותיי ובכל זאת אומר: אם הוא פגע בך, אל תהססי להתלונן. הוא ממילא ינסה לפגוע בך שוב, אם תתלונני ואם לאוו. בענייני האלימות, צריך להרים ראש לשמים ולהתפלל שלא יאונה לך ולילדייך כל רע, אבל במצב שבו את מתלוננת במשטרה, את לפחות יודעת שאת ההשתדלות שלך כדי להרתיע אותו מלפגוע את כבר עשית.אז קדימה, לא לפחד. לא הגבתי על דברייך בעניין פקידת הסעד כי נראה לי שבמקרה הזה היא די זניחה. פשוט צפצפי עליה, שתגיד מה שהיא רוצה. על האב יש קופת שרצים מספיק כבדה שאפילו פקידת הסעד העיוורת ביותר לא תוכל להלבין.

 

[4ושמחות]

זניחה או לא, היא משפיעה

הוחלט שגם הוא וגם אני נעבור מבחן מסוכנות. אני מסרבת להסדרי ראיה שלא בפיקוח והוא טוען שאני מסוכנת! אני לא מבינה למה צריך לבזבז כספי ציבור בגלל פקידת סעד שרוצה להתנסות ב"חוויה" של מבחן מסוכנות וללמוד את התחום. שאלתי אותה אם יצא לה להיות במצב כזה קודם והיא ענתה לי שזו הפעם הראשונה שלה!!! ותהיה עוד מישהי שתהיה נוכחת ותצפה בנעשה. עכשיו אני מבינה שבאים לצפות בה. המקרה שלי הוא קרש קפיצה עבורה. מבחן מעבר שהיא צריכה לעבור ותו לא!!! הילדים הקטנים שלי ואני משתתפים במשחק לא לנו ולו כדי לשרת אינטרסים של אחרים!!! מגעיל אותי לחשוב שמישהי צעירה וחסרת נסיון ממונה על עתיד ילדיי הקטנים ומציבה אותי במבחן מסוכנות. לאן הגענו??? לא הייתי מעלה על דעתי שהמצב ידרדר כל כך. והכל מתוך רצונו להתיש אותי, לשבור אותי ולמוטט אותי כחלק מהנקמה שלו בי על שהעזתי להתלונן נגדו במשטרה. מגעיל אותי שהוא יכול לקבל מה שהוא רוצה בלי להתאמץ: להתעלל בנו מבחינה כלכלית (לא משלם מזונות, לא חובות עבר. יש לו דירה, מכונית, חברה קבועה) ממשיך להתעלל וחי כמתהולל. במקום לעזור לי כחד הורית, מקשים עלי בתירוץ של טובת הילדים. טובת הילדים שיהיה להם לפחות חוג אחד בשנה. טובת הילדים שאמא שלהם לא תתעייף מריצות וסידורים. טובת הילדים היא שיהיה להם ביטחון כלכלי ושלא ישאלו אותי אם אנחנו עניים! טובת הילדים היא שגם לאמא שלהם יהיה טוב.בשביל הילדים פתחתי בהליכים. שלא יהיו חשופים לאלימות משפילה מכל הבחינות. גם התרעתי שיש דברים שהוא עושה במרכז הקשר שגם הם משפילים ואף אחד לא עושה כלום. אני חסרת אונים!!! כמה אפשר להימחץ??? הוא מקיים את מה ש"הבטיח" לי: ממוטט אותי וכולם עוצמים עיניים. בתוך תוכי אני יודעת שעליי ללכת למשטרה, אבל אני באמת פוחדת. אני לא רוצה ל"תדלק" אותו ו"לחמם" אותו עליי יותר. גם ככה קשה לי. איך זה שמתעלמים מהעניינים המשפטיים ביננו, ממה שהוא מעולל וטוענים שהוא "בסדר" במרכז הקשר? איך "אבא" שנועל את הילדים הקטנים שלו בבית מקבל אוזן קשבת ואמפתיה? איך שקרן ובוגד מצליח להחלץ מעונש? אני מספרת על דברים שעשה ועושה והיא אומרת שזה לא רלוונטי. מה לא רלוונטי? שהוא אלים??? כנראה שלא תהיה לי ברירה. את בהחלט צודקת בדברייך שגם אם אתלונן וגם אם לא, הוא ימשיך לעשות לנו רע. קשה להחליט. מפחיד.

 

[מיכל דחוח הלוי]

שוב המבחן מסוכנות הזה?

אני איתך בלבטים שלך, תיזהרי שלא תאחרי את הרכבת בענייני האלימות שלו... במחשבה שנייה, אולי תלונה במשטרה שתתברר כרצינית תוכל להדוף את פקידת הסעד ולהביך את בית המשפט (אם פוסק לטובתו). תחשבי על זה. לי קשה להיות נחרצת כיוון שאיני יודעת מה טיבם של המעשים האלימים האלה. לגבי מבחן מסוכנות, שכה יהיה לי טוב, לא שמעתי על זה. זה מוזר, הרי אני קוראת חומר וגם חוקים. את מוכנה לשאול את פקידת הסעד מהיכן היא הביאה את "המבחן מסוכנות" הזה? היכן זה כתוב? באיזה חוק? באיזו תקנה? תסמכי עליי שאם זה כתוב באיזשהוא מקום שאוכל לעיין בו כבר אוכל לתת לך טיעונים לתקוף חזרה. אני לא אתפלא אם בסוף יתברר שהמציאה את זה פקידה אחת ואין לזה כל תוקף, משפטי או אחר.

 

[מיכל דחוח הלוי]

שמעתי בדיקת מסוכנות

עכשיו שמעתי את המושג בדיקת מסוכנות. עדיין לא אומר לי דבר אם הבדיקה הזאת במסגרת החוק, התקנות או שפקידות סעד המציאו אותה לצורכיהן. מה שכן ברור לי מהמילה וחצי ששמעתי הוא שצריך נסיבות שיצדיקו בדיקת מסוכנות, כלומר, האם הוגשו נגדך תלונות על אלימות? האם מישהו העיד נגדך שאת יצור מסוכן? אולי אלימה? בקיצור, האם יש בסיס והצדקה לערוך לך בדיקת מסוכנות? הרי לא לכל אזרח במדינה עושים בדיקה כזו, ולא הגיוני לערוך בדיקה כזו רק משום שהאב ביקש או משום שפקידת הסעד ביקשה. הבקשה צירכה להיות מנומקת ושיש לה בסיס. להערכתי, את יכולה להתעקש לקבל תשובה באיזו סמכות ותחת איזה חוק והאם התמלאו הנימוקים בחוק לעשות לך בדיקת מסוכנות. וזה עוד לפני שלמדתי את הנושא ממקור מהימן. להתעקש בכתב ולקבל תשובה בכתב או מפקידת הסעד או מבית המשפט. את צריכה לדעת שאת אזרח בן חורין במדינה דמוקרטית וכל אימת שהמדינה נכנסת לך לורידים, פולשת לנשמתך, לביתך, לגופך, - תוודאי שכל פעולה כזו תגובה בהוראות חוק, ואם לא, תתנגדי לקיומה של פלישה כזו. מי ששמע על בדיקת מסוכנות או מבחן מסוכנות, מוזמן לשתף אותנו.