מבחן מותאם

אר2 האחת

New member
מבחן מותאם

בני תלמיד בכיתה ט' קיבל התאמות להבחנות במקצועות רבי מלל (ספרות, תנך, הסטוריה וכדומה). הוא זכאי לבחינה מותאמת או בחינה בע"פ. האם מבחן מותאם משמעותו שהוא לומד פחות חומר או לומד את כל החומר ונבחן פחות שאלות?? אודה למי שמבין ויכול לענות.
 

דליה.ד

New member
מבחן מותאם

הכוונה לטופס מבחן אחר ממה שמקבלת שאר הכיתה, במבחן זה הוא נבחן על נושאים שהוחלט שאותם ילמד.קיימת שיטה לצבירת נקודות ומאפשרים פחות שאלות עם יותר אפשרות בחירה. כדי להבין יותר פני לפסיכולוגית בית הספר זה בתחום אחריותה. תוכלי להבין מהקישורים המצורפים
 

אר2 האחת

New member
תודה, ועוד שאלה

בשיחה שקיימתי ממש כרגע עם המורה האחראית על החינוך המיוחד בבית הספר היא הודיעה לי שלאורך כל השנה (כיתה ט') ייבחן כרגיל (לא מבחן מותאם) רק בבחינת הבגרות ירדו הפרקים שאותם אינו חייב ללמוד. ואני שואלת מה ההגיון? כל השנה הוא כן יכול להתמודד עם כמויות גדולות של חומר ורק בבחינת הבגרות הוא מתקשה?? האם הוא לא זכאי להקלה בכמות החומר הנלמד גם בשנה שאיננה שנת בחינת הבגרות? ואם לא, אז מה הטעם לאיבחון שעשינו שהמליץ על התאמות הללו?
 

דליה.ד

New member
חזרי אליה...היא לא צודקת.

ההתאמות שקיבל נכונות לגבי כל המבחנים בבית הספר - ועד כמה שידוע לי כך נהגו עם שתי בנותי ובני. הם נבחנו בעל פה, קיבלו תוספת זמן, הקראה וכל מה שהיה נחוץ. בנוסף הייתי מתעניינת עם המורה כיצד הם מכינים אותו למבחנים...כדי לענות היטב בעל פה צריך ללמד אותו איך עונים, איך מפתחים תשובה וכו'. הוא זכאי להתאמות בכל המבחנים. אם לא - פני ליועצת, למנהלת או אפילו למפקחת. זו זכותו למבחן הוגן ומותאם לצרכיו!
 

אר2 האחת

New member
דליה, תודה רבה. היכן אני יכולה

למצוא אסמכתה חוקית לדברים היות שהאחראית על החינוך המיוחד טוענת שבאיבחון מדובר בהמלצות בלבד!!
 

פרחבר

New member
ההבדל המהותי בין בחינה בע"פ למותאמת

הוא שבבחינה מותאמת הוא נבחן על פחות חומר בכתב, ואילו בבחינה בע"פ הוא חייב ללמוד את כל החומר. עם הבן שלי המורה התייעצה איתי מה יותר נכון ומתאים לו, כי בי"ס התלבט... בסוף הוא עבר מותאם - בדקדוק, ובע"פ בהיסטוריה. הצילו - השנה יש לו 5 בגרויות.....
 

dew3

New member
התאמות

אני חושבת שלפי משרד החינוך ההקפדה בעניין המותאם היא בעיקר בבחינות הבגרות. יש פרוצדורה שלמה של אישור ההמלצה למותאם, כלומר וועדה מחוזית צריכה לאשר את ההמלצה שבאבחון, ורק אז התלמיד יוכל להיבחן במותאם. עד לאישור המיוחל אמור התלמיד ללמוד את כל החומר ולהיבחן רגיל, ולקבל שני ציונים - אחד רגיל ואחד בלי לשקלל את החומר שיורד במבחן. אחרי האישור או הדחייה מטעם הוועדה, ייכנס לתוקף הציון המתאים. (ולא, לא המצאתי את זה..) אבל, מאוד אבל, כל זה בבגרות כלומר בבחינה רשמית של מדינת ישראל, אבל במה שלא לבגרות, ועוד בחטיבת הביניים, נראה לי כל כך ברור שצריך ללכת לקראת הילד ולאפשר לו לבטא את ידיעותיו בצורה התאימה לו ביותר.
 
התאמות תופסות לכל השנה

כמו קודמי, גם אני יכול לומר שבחינת מותאמת הינה בחינה שמשווה את תנאי המבחן של ילד לקוי למידה, כדי שיוכל להציג את אותה רמת הידע כמו ילד אחר שלא לקוי למידה. לכן בשנים האחרונות השתנתה הסמנטיקה מ"הקלות" להתאמות. התאמות אלו תופסות לגבי כל הבחינות ומורה מחויב לערוך לתלמיד בחינה מותאמת. וזאת על פי חוזר מנכל משרד החינוך משנת 1996 העוסק בהתאמות על פי ועדות חריגים במשרד החינוך. לחוזר זה יש עידכונית שותפים. חוזר המנכל צריך להיות מצוי בבית הספר. כתיבת בחינה מותאמת כרוכה במאמץ נוסף של המורה. לכן שמעתי מהורים שסוחחו עם המורה והגיע להסכם של בחינה בע"פ בנוסף לבחינה הרגילה, או מייד לאחריה. נסו אולי להגיע לאותם מורים המסרבים לחבר מבחן מותאם, דרכין אחרות בהם יוכל בנך לממש את הידע שלו בצורה טובה יותר. בהצלחה גיל מאור
 
למעלה