מבולבל.

מבולבל.

שלום. עבדכם הנאמן הינו אזרח מבולבל מכל הבלאגן פה במדינה. קראתי פה שרשור על סרבנות, עניין שעוד לא גיבשתי בו דעה, כמו בכל סוגייה פוליטית אחרת שמוצגת ע"י שני הצדדים כך שלמתבונן מן הצד נראה שמדובר בשתי מדינות שונות ושתי בעיות שונות. רציתי לדעת, כמה אנשים מאלה שתמכו בסרבנית שעליה המדובר כאן, יוכלו להביע תמיכה בפה מלא בסרבן חובש כיפה שיסרב לפנות מתנחלים מביתם? האם נהיה מסוגלים להניח את האידאולוגיה הפרטית שלנו בצד ולהגן על הזכות להענות לצו הגיוס של המצפון נגד צו הגיוס של צה"ל?
 

nitait

New member
שאלה טובה

באמת אני לא חושב שהייתי תומך בסרבן כזה. אבל אחד הדברים החשובים זה שקיימת המלצה להקטין את גודל הצבא לחמישית ממה שהוא עכשיו כדי להוזיל ולהפוך אותו ליותר מקצועי אז גם סרבן רגיל (אם אפשר לקרוא לזה ככה) זה מוזיל ככה ששיש לזה עוד צד חיובי. אז אני לא חושב שהייתי תומך אבל אם זה ככה אז דבר ראשון שצריך לקרות זה להישלך למשפט ולהיכנס לכלא (בדומה ללאורה) למשך זמן (נגיד 14 יום). ואני בטוח שגם בו יהיה מי שיתמוך. אבל אין ספק שבניגוד לדעתי (לתפיסת עולמי) גם אנשים כאלה צריך.
 
אולי זה פספוס?

תראה, אם תומכי הסירוב יתמכו גם באדם כזה, שמסרב בדיוק מסיבות הפוכות (עם דגש על תמיכה בעצם הזכות לסרב, לא בעניין הפוליטי) יהיה ברור שמה שעומד מאחורי הסרבנות זה באמת מאבק אידאולוגי על הזכות או החובה לסרב, ולא על עניין פוליטי פרטי או סתם על הזדמנות להשתמט. לא ככה? (לא תהיה לי גישה למחשב כמה זמן אז אתה מוזמן לשלוח לי תגובה לאי מייל או במסר.)
 

nitait

New member
אין ספק

אתה צודק התמיכה בסרבנות אכן צריכה להיות בעצם הסרבנות ולא בתמיכה באידיאולוגיה שבגללה הסרבנים השונים פועלים. אך באמת אולי מה שמבחנתי יקרה זה (מהכרותי) שאני אתמוך בסרבנים כמו לאורה ולא אצא נגד סרבנים אחרים (כלומר עם דעות שונות משלי). אך כאשר יפנו אליי בנושא אני אתמוך ברעיון הסרבנות. אבל אני חושב שאתה צודק והשאלה גם הפתיעה אותי כי אף פעם לא חשבתי על רעיון סרבנות כזה.
 

eviv

New member
אני מזמין אותך לקרא...

אני מזמין אותך לקרא את הספר שתנועת יש גבול שהינה תנועת הסרבנות הישראלית הגדולה ביותר שדוגלת בעיקרה בדרך של סרבנות שטחים, הוציאה לאור. קוראים לספר: גבול הציות. אתה תבחין בספר בהמון עיקרונות של סרבנות שיכולים להיות נכונים גם לאנשים בעלי אידיאלים שונים. ולשאלה שלך- הסרוב הוא לא לשם הסרוב איני רואה את הסרבנות כאיזה אקט מיוחד, זהו אקט מאוד מתבקש כאשר אונסים אותך ללכת לא על פי מצפונך. הסרוב הוא לא המטרה הוא דרך לכן סרבנות ימנית לא אלימה ופסיבית יכולה להתקיים, אם בן צריך להרוס את ביתו שלו אני לא חושב שצריך לחייב אותו אם זה בילתי אפשרי מבחינתו. אבל אני לא תומך בו אני לא חושב שהוא צודק וההפך אני מאוד לא אוהב את דעתו ואני אפעל נגדה תמיד. יש את ההבדל בין הלגיטימי לבין הנכון, אני חושב שנכון ביותר ללמוד כלכלה אך אני מאמין שללמוד כימיה זה לגיטימי, אם אחותי תרצה ללמוד כימיה אומר לה את דעתי אך אם תבחר ההפך אראה זאת כדבר לגיטימי. אותו דבר כאן, האדם שערך האדמה הוא המרכזי שלו הוא מאוד טועה אך זה לגיטימי שהוא יטעה ויש לו לגיטימציה לקבל אפשרות לשרת בצבא או בכלל באופן שלו יפגע במצפונו.
 

eviv

New member
אני יענה...

קודם כל אני רוצה להפנות אותך לחיבור אשר כתב ישעיהו ליבוביץ על הנושא בספר שתנועת יש גבול הוציאה הנקרא גבול הציות ושם המאמר הוא 'האדם הלוחם ומדינתו' לכל אדם יש ערך עליון, ערך מרכזי וכו' לאחד זה ערך האדם כמו הסרבנים השמאליים ולשניים ערך העפר כמו הסרבניים הימניים. והתשובה לי לשאלה שלך, אם הסרבנים הימניים ינקטו באותה דרך שהסרבנים השמאליים עושים זאת אומרת, אקט פאסיבי ולא אקטיבי, אקט לא אלים, מתוך המצפון שלהם זה יהיה לגיטימי, לפי דעתי לא נכון אבל זה לגיטימי ואשמח אם הצבא לא יעשה להם דווקא וישלח אותם למקום אחר. תמיכה בפה מלא אני לא אוכל למסור לך כי אני לא מסכים עם הדיעות שלהם אבל אני כן חושב שהצבא והמדינה צריכה למשל לדאוג לשירות אחר כמו שהיא דואגת למשל לשירות מיוחד לנשים דתיות קרי שירות לאומי אני חושב שהיא צריכה להרשות לסרבני גיוס גם לשרת את החברה בשירות לאומי.
 
למעלה