מבולבל

[שרי42]

מבולבל

חשתי באהבתך נמסתי ברכותך נסערתי בפראותך נפעמתי מחוכמתך נעמו לי מילותיך שנאתי התפרצויותיך אהבתי שתיקותיך ויותר מכל חשתי בילבולך הופעת מולי במלוא קומתך הגברית ילד קראתי לך ואתה מחייך ומביט יש בך כל כך הרבה אהבה לתת לא תמיד יודע אייך ללא מורא ישר קומה צא לאהבה חדשה

 

[GUGI**גוגי]

זה

יפה מה שכתבת!! זה בנדם אמיתי מהחיים או סתם משו שבא לך לכתוב על סתם מישו מהדמיון?

 

[שרי42]

ורק שתדע....

כל מה שאני כותבת נכתב תמיד מתוך חוויות אישיות, או על מישהי/ו שאני מכירה והשיר הזה נכתב דווקא לפני כמה שנים....רק שמשום מה הוא נדבק לי לכמה דמויות עכשויות

 

[שבור]

ואולי

ואולי הוא לא רוצה אהבה חדשה ואולי הוא יודע איך אבל פשוט מחכה לנכונה בקיצור , מה את מותחת עליו ביקורת ? וחוצמזה , תיזהרי בסוף תתאהבי בילד רק לפני זה שלחי אותו אליי , אני כבר אחליף איתו כמה מילים

 

[שרי42]

ואולי....

אני לא מותחת ביקורת...ואולי זה המשך לשיחה שהיתה לי איתו ואולי ואולי ואולי... זה טיבם של שירים...הם מעלים שאלות, תהיות, רצונות, מאווים מה לא? ובכלל, מותר לי לעלות על הכתב מה אני חושבת לא?

 

[אור-לך]

שרי

זה פשוט מדהים אותי איך כל פעם את מדברת מליבי... אין מילים...פשוט אמרת הכל!!! אור.

 

[שרי42]

שמחה שמצליחה לגעת...תודה

 

[יערית]

מילים מילים....

כמה עוצמה יש במילים, הבהרת כאן משהו שרבות עוברות בוודאי(אני לפחות אחת מהן..) אהבה חדשה? אני בספק....חושבת שאולי הפחד הוא שלנו בלבד... הבילבול הוא בא מחוסר מודעות בלבד! יפה כתבת שרי. יערית.

 

[אור-לך]

ואולי...

הבלבול בא מעודף מודעות... חשבת על זה?