מבולבל -עצה .
הגעתי לכאן מגוגל,מדהים הפורום הזה, אז ככה : המצב מעורפל ואולי פה אמצא תשובות אמיתיות ואובייקטיביות...אולי . היא זרקה אותי,כן עשיתי טעות,טבעתי בעבודה בכדי שיהיה טוב . היא סבלה מזה קשות.כמעט שנה שלמה . נפרדנו חזרנו לשבוע,זה לא זה..התרפסתי יתר על המידה ..נפרדנו . אנחנו בסטטוס "חברים-הפסקה" ילדותי. כל פעם שהיא מתקשרת אני מוצא דרך להיפגש איתה,לקפוץ אליה. קוראים לזה על "אש קטנה" כפי שהבנתי מהפורום הזה . ניסיתי לחתוך במכה -לא הצליח,היא עשתה סנסציה קטנה והדאיגה אותי.חזרתי להיות המתרפס...כמה הצטערתי על כך . לאחרונה קשה לה שאני ממשיך בחיים כרגיל -וזה החל רק לאחרונה. יש לי נקיפות מצפון מזה שזה מפריע לה...זו שריטה. אני יודע לאן זה יוביל אם זה יימשך כך:לסבל מתמשך,לעובדה שאין סיכוי בעולם שזה יחזור להיות כמו מקודם-ברור . במיוחד אם אני אהיה שם תמיד לתמוך בה כשקשה לה .זה אמור להיות הפסקה . ייתכן שכך יורד לה ממני ? אני הופך להיות מין חברה שלה ? למה היא תמיד שואלת אם אני עוד אוהב אותה ומרגיש אליה אותו הדבר ? סוג של מבחן בהתעללות ? למה היא מתעצבנת כשאני מבלה וחי את חיי,כשהיא עושה אותו דבר ? היא רוצה להיות איתי או להרוג אותי באיטיות ? היא טוענת שאין לה חשק לכלום,בדיוק כמו לי ? אז למה היא לא מרגישה כמוני ? היוצרות התהפכו ..היא המחליטה -היא הדומיננטית פתאום-כן הבנתי שמגיע לי .עשיתי טעות-הצטערתי כל כך הרבה זמן ...מה ? מה עוד? לא בגדתי,לא שיקרתי,לא גנבתי,שום טעות עם אות קלון.עבדתי למטרה משותפת -זו אמורה הייתה להיות הפתעה. אני יודע שאני אמור לחתוך במכה שוב.אולי אני מחפש חיזוקים למהלך מנסיון של אחרים . ומה יקרה אעשה זאתוהיא תפגע --ולא אראה אותה לעולם ..אני חושב שעניתי לעצמי כרגע בראש. בכל זאת אשמח לשמוע את דעתכם.. תודה.
הגעתי לכאן מגוגל,מדהים הפורום הזה, אז ככה : המצב מעורפל ואולי פה אמצא תשובות אמיתיות ואובייקטיביות...אולי . היא זרקה אותי,כן עשיתי טעות,טבעתי בעבודה בכדי שיהיה טוב . היא סבלה מזה קשות.כמעט שנה שלמה . נפרדנו חזרנו לשבוע,זה לא זה..התרפסתי יתר על המידה ..נפרדנו . אנחנו בסטטוס "חברים-הפסקה" ילדותי. כל פעם שהיא מתקשרת אני מוצא דרך להיפגש איתה,לקפוץ אליה. קוראים לזה על "אש קטנה" כפי שהבנתי מהפורום הזה . ניסיתי לחתוך במכה -לא הצליח,היא עשתה סנסציה קטנה והדאיגה אותי.חזרתי להיות המתרפס...כמה הצטערתי על כך . לאחרונה קשה לה שאני ממשיך בחיים כרגיל -וזה החל רק לאחרונה. יש לי נקיפות מצפון מזה שזה מפריע לה...זו שריטה. אני יודע לאן זה יוביל אם זה יימשך כך:לסבל מתמשך,לעובדה שאין סיכוי בעולם שזה יחזור להיות כמו מקודם-ברור . במיוחד אם אני אהיה שם תמיד לתמוך בה כשקשה לה .זה אמור להיות הפסקה . ייתכן שכך יורד לה ממני ? אני הופך להיות מין חברה שלה ? למה היא תמיד שואלת אם אני עוד אוהב אותה ומרגיש אליה אותו הדבר ? סוג של מבחן בהתעללות ? למה היא מתעצבנת כשאני מבלה וחי את חיי,כשהיא עושה אותו דבר ? היא רוצה להיות איתי או להרוג אותי באיטיות ? היא טוענת שאין לה חשק לכלום,בדיוק כמו לי ? אז למה היא לא מרגישה כמוני ? היוצרות התהפכו ..היא המחליטה -היא הדומיננטית פתאום-כן הבנתי שמגיע לי .עשיתי טעות-הצטערתי כל כך הרבה זמן ...מה ? מה עוד? לא בגדתי,לא שיקרתי,לא גנבתי,שום טעות עם אות קלון.עבדתי למטרה משותפת -זו אמורה הייתה להיות הפתעה. אני יודע שאני אמור לחתוך במכה שוב.אולי אני מחפש חיזוקים למהלך מנסיון של אחרים . ומה יקרה אעשה זאתוהיא תפגע --ולא אראה אותה לעולם ..אני חושב שעניתי לעצמי כרגע בראש. בכל זאת אשמח לשמוע את דעתכם.. תודה.
