למאיה המקסימה! ../images/Emo24.gif
התגובות שקיבלת מדהימות בעיני. הם ממצות הכל בכל מכל. אבל בכל זאת, אולי יש באפשרותי להדגיש כמה דברים קטנים, באמצעות כמה מלים נוספות... אז ככה: *** הבלבול: *** אני חושב שהשאלה שבכוחה להפיג את הבלבול, הינה "מה אני רוצה". לא מה אפשר, מה כדאי, מה המציאות מציעה, מה "נכון" וכולי, אלא "מה אני רוצה". השאלה הזאת תוליד תשובה כנה ופשוטה. והתשובה הכנה והפשוטה הזאת תפזר את הבלבול לפחות חלקית. כפי שאני מבין זאת, אם את בחרת את הרצון שלך, אין זה הרצון שלך. יש הבדל בין מה שאת רוצה, לבין מה שאת רוצה לרצות, או חושבת שכדאי לרצות, או נכון לרצות, או מעשי לרצות. מה - את - רוצה ? *** ההחלטה ה"נכונה" *** את רוב ההחלטות הנפלאות ביותר בחיי החלטתי במצב שכלל לא "רק" בהירות (ההיפך מבלבול), אלא גם ידיעה ברורה בנוגע ל: מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה. אז... מאיוש, מדוע את רוצה את מה שאת רוצה? יש לכך סיבה, בטוח. את רוצה את זה כי את חושבת שזה... מה? את רוצה את זה כי לדעתך זה... מה? לפעמים אני מתבלבל בקטעים כאלה, אבל מה שעוזר לי לזהות את הסיבה זה כלל פשוט: אם בלעדי זה אני כבר לא רוצה את זה, זאת הסיבה לרצון הזה. ה"סיבה" איננה התירוץ או ההצדקה לרצון שלך. את לא צריכה לא תירוץ ולא הצדקה. זכותך לרצות כל מה שאת רוצה, ככה סתם, בלי שום סיבה. אבל בכל זאת יש סיבה לכך שאת רוצה את מה שאת רוצה. מה שאת רוצה מהווה עבורך דרך ל... משהו. מהו ה"משהו" הזה? *** להרגיש טוב... *** כשהבלבול הופך לבהירות, ההחלטה ה"נכונה" נוטה להפציע ולהביא עימה הרגשה טובה. זה ברור מדוע את מבולבלת: המציאות מזמנת לך מספר אופציות, שאף אחת מהן לא במובהק עדיפה, כי אופציה אחת מכילה סיכון ואופציה אחרת מכילה בזבוז פוטנציאלי... מאיה, אני חושב שהנקודה הכי מכריעה עבורי במצבים כאלה היתה תמיד להבין משהו נורא נורא נורא חשוב ומכריע, שהבנתו גורמת לי תמיד להתרחבות עצומה בחזה ולקבלת החלטות שטובות לי באמת. וה"משהו" הזה הינו: כאשר אני אמור לבחור בין כמה אופציות נתונות, עלי לזכור שהן לא האופציות היחידות. ה"תפריט" של המציאות הציג בפניי כמה אופציות, אבל זאת אשליה. יש עוד אלף אופציות שלא חשבתי עליהן; יש בנות-כלאיים; יש אפשרויות בתוך אפשרויות; תבשילים שונים ומשונים של אותה מציאות. ובעיה נוספת עם רשימות ה"או - או" האלה, היא שהן נוטות משום-מה להגיע עם לו"ז מלחיץ. אז זהו, שאין פה שום לו"ז מלחיץ! את הקובעת היחידה! אלה הם חייך-שלך! בחירותייך שלך! הלו"ז שלך! את קובעת את הלו"ז! אם הלו"ז מלחיץ, החליפי אותו!!! אז זהו. התגובה שלי לא חשובה יחסית לתגובות המדהימות שקיבלת כאן, אבל היא כמו תזכורת קטנה נוספת, מעין תבלין מחשבתי אחרון, שבא כדי לומר לך: מאיה - מה את רוצה? מאיה - למה את רוצה את זה? מאיה - רשימת האפשרויות העומדות בפנייך הן רשימת-סרק שאת לא חייבת לה כלום... זו לא הרשימה האמיתית... המציאות היא כמו לוח חלק, שלך ובשבילך... החלום הזה הוא שלך - ושלך בלבד... תהני ממנו... שלך באהבה, בן
התגובות שקיבלת מדהימות בעיני. הם ממצות הכל בכל מכל. אבל בכל זאת, אולי יש באפשרותי להדגיש כמה דברים קטנים, באמצעות כמה מלים נוספות... אז ככה: *** הבלבול: *** אני חושב שהשאלה שבכוחה להפיג את הבלבול, הינה "מה אני רוצה". לא מה אפשר, מה כדאי, מה המציאות מציעה, מה "נכון" וכולי, אלא "מה אני רוצה". השאלה הזאת תוליד תשובה כנה ופשוטה. והתשובה הכנה והפשוטה הזאת תפזר את הבלבול לפחות חלקית. כפי שאני מבין זאת, אם את בחרת את הרצון שלך, אין זה הרצון שלך. יש הבדל בין מה שאת רוצה, לבין מה שאת רוצה לרצות, או חושבת שכדאי לרצות, או נכון לרצות, או מעשי לרצות. מה - את - רוצה ? *** ההחלטה ה"נכונה" *** את רוב ההחלטות הנפלאות ביותר בחיי החלטתי במצב שכלל לא "רק" בהירות (ההיפך מבלבול), אלא גם ידיעה ברורה בנוגע ל: מדוע אני רוצה את מה שאני רוצה. אז... מאיוש, מדוע את רוצה את מה שאת רוצה? יש לכך סיבה, בטוח. את רוצה את זה כי את חושבת שזה... מה? את רוצה את זה כי לדעתך זה... מה? לפעמים אני מתבלבל בקטעים כאלה, אבל מה שעוזר לי לזהות את הסיבה זה כלל פשוט: אם בלעדי זה אני כבר לא רוצה את זה, זאת הסיבה לרצון הזה. ה"סיבה" איננה התירוץ או ההצדקה לרצון שלך. את לא צריכה לא תירוץ ולא הצדקה. זכותך לרצות כל מה שאת רוצה, ככה סתם, בלי שום סיבה. אבל בכל זאת יש סיבה לכך שאת רוצה את מה שאת רוצה. מה שאת רוצה מהווה עבורך דרך ל... משהו. מהו ה"משהו" הזה? *** להרגיש טוב... *** כשהבלבול הופך לבהירות, ההחלטה ה"נכונה" נוטה להפציע ולהביא עימה הרגשה טובה. זה ברור מדוע את מבולבלת: המציאות מזמנת לך מספר אופציות, שאף אחת מהן לא במובהק עדיפה, כי אופציה אחת מכילה סיכון ואופציה אחרת מכילה בזבוז פוטנציאלי... מאיה, אני חושב שהנקודה הכי מכריעה עבורי במצבים כאלה היתה תמיד להבין משהו נורא נורא נורא חשוב ומכריע, שהבנתו גורמת לי תמיד להתרחבות עצומה בחזה ולקבלת החלטות שטובות לי באמת. וה"משהו" הזה הינו: כאשר אני אמור לבחור בין כמה אופציות נתונות, עלי לזכור שהן לא האופציות היחידות. ה"תפריט" של המציאות הציג בפניי כמה אופציות, אבל זאת אשליה. יש עוד אלף אופציות שלא חשבתי עליהן; יש בנות-כלאיים; יש אפשרויות בתוך אפשרויות; תבשילים שונים ומשונים של אותה מציאות. ובעיה נוספת עם רשימות ה"או - או" האלה, היא שהן נוטות משום-מה להגיע עם לו"ז מלחיץ. אז זהו, שאין פה שום לו"ז מלחיץ! את הקובעת היחידה! אלה הם חייך-שלך! בחירותייך שלך! הלו"ז שלך! את קובעת את הלו"ז! אם הלו"ז מלחיץ, החליפי אותו!!! אז זהו. התגובה שלי לא חשובה יחסית לתגובות המדהימות שקיבלת כאן, אבל היא כמו תזכורת קטנה נוספת, מעין תבלין מחשבתי אחרון, שבא כדי לומר לך: מאיה - מה את רוצה? מאיה - למה את רוצה את זה? מאיה - רשימת האפשרויות העומדות בפנייך הן רשימת-סרק שאת לא חייבת לה כלום... זו לא הרשימה האמיתית... המציאות היא כמו לוח חלק, שלך ובשבילך... החלום הזה הוא שלך - ושלך בלבד... תהני ממנו... שלך באהבה, בן
