מבולבלת.
שלום לכולם.
תמצית הסיפור- ילדה בת 9.5, רזה מאוד, מאובחנת עם בעיית קשב וריכוז.
היתה מטופלת עד לפני שנה בריטלין LA 20 מ"ג והיתה מאוזנת איתו.
עקב "מלחמות" קשות מידי בוקר עם בליעת הריטלין (לא מצליחה לבלוע כדור וזה מר לה), עברנו למדבקות ריטלין- דיטרנה.
נכון להיום: נוטלת כל יום מדבקה של 20 מ"ג. בבית אני אכן רואה שהילדה מרוכזת ומצליחה להכין שיעורי בית (עדיין זקוקה לעזרתי, אך מצליחה לשבת), אין לה תאבון- לא אוכלת ארוחת צהריים- וזה תומך בכך שהמדבקה אכן עוזרת לה.
מצד שני, בבית ספר מורה טוענת שהילדה מתקשה לשבת, החלו בעיות חברתיות, רגישות יותר- נעלבת מכל דבר (למשל תעלב ממבט של ילד אחר או תגזים ותגיד למשל, שכולם כתבו על הלוח ורק לה מחקו את מה שכתבה, וזה ישר גורם לה לבכות), חוזרת לרב בוכה הביתה, המורה קשוחה מאוד, צועקת עליה כל הזמן, מה שמוזר הוא- שארוחת עשר בבית ספר היא אוכלת. זה קצת מוזר כי המדבקה אמורה להוריד את התאבון.
מה לעשות??? נראה לי מוגזם לעלות מינון תרופה ל- 30 מ"ג היא שוקלת רק 21 קילו והיא בת 9.5!!!
קיים פער גדול בין מה שהמורה אומרת לבין מה שאני רואה מהצד בבית. אפילו הייתי אצלה בכיתה והעברתי שיעור (בתחום מקצועי שלי) כדי להתרשם מהילדה בכיתה וראיתי שהיא יושבת בכיתה בלי שום בעיה. במחברות שלה- הכתב מסודר וניכר שהיא מאוד משתדלת ומשתפת פעולה כמיטב יכולתה.
האם צריך להגדיל מינון? האם המורה קשוחה מידי ולילדה אין בכלל בעיה? איך ילדה אמורה להתמודד עם מורה שכל יום צועקת עליה ומורידה לה ביטחון עצמי?
כשאני מדברת עם ילדות בכיתה ושואלת על הנעשה בכיתה , אני מקבלת תשובה : "המורה כל הזמן צועקת עליה , אפילו אם היא מקנחת אף, היא תצעק עליה..."
שלום לכולם.
תמצית הסיפור- ילדה בת 9.5, רזה מאוד, מאובחנת עם בעיית קשב וריכוז.
היתה מטופלת עד לפני שנה בריטלין LA 20 מ"ג והיתה מאוזנת איתו.
עקב "מלחמות" קשות מידי בוקר עם בליעת הריטלין (לא מצליחה לבלוע כדור וזה מר לה), עברנו למדבקות ריטלין- דיטרנה.
נכון להיום: נוטלת כל יום מדבקה של 20 מ"ג. בבית אני אכן רואה שהילדה מרוכזת ומצליחה להכין שיעורי בית (עדיין זקוקה לעזרתי, אך מצליחה לשבת), אין לה תאבון- לא אוכלת ארוחת צהריים- וזה תומך בכך שהמדבקה אכן עוזרת לה.
מצד שני, בבית ספר מורה טוענת שהילדה מתקשה לשבת, החלו בעיות חברתיות, רגישות יותר- נעלבת מכל דבר (למשל תעלב ממבט של ילד אחר או תגזים ותגיד למשל, שכולם כתבו על הלוח ורק לה מחקו את מה שכתבה, וזה ישר גורם לה לבכות), חוזרת לרב בוכה הביתה, המורה קשוחה מאוד, צועקת עליה כל הזמן, מה שמוזר הוא- שארוחת עשר בבית ספר היא אוכלת. זה קצת מוזר כי המדבקה אמורה להוריד את התאבון.
מה לעשות??? נראה לי מוגזם לעלות מינון תרופה ל- 30 מ"ג היא שוקלת רק 21 קילו והיא בת 9.5!!!
קיים פער גדול בין מה שהמורה אומרת לבין מה שאני רואה מהצד בבית. אפילו הייתי אצלה בכיתה והעברתי שיעור (בתחום מקצועי שלי) כדי להתרשם מהילדה בכיתה וראיתי שהיא יושבת בכיתה בלי שום בעיה. במחברות שלה- הכתב מסודר וניכר שהיא מאוד משתדלת ומשתפת פעולה כמיטב יכולתה.
האם צריך להגדיל מינון? האם המורה קשוחה מידי ולילדה אין בכלל בעיה? איך ילדה אמורה להתמודד עם מורה שכל יום צועקת עליה ומורידה לה ביטחון עצמי?
כשאני מדברת עם ילדות בכיתה ושואלת על הנעשה בכיתה , אני מקבלת תשובה : "המורה כל הזמן צועקת עליה , אפילו אם היא מקנחת אף, היא תצעק עליה..."