פנס
שלום לך,
לווסת רגשות זה משהו לא פשוט...זו טכניקה שצריך ללמוד...וזה קשה במיוחד לאנשים רגשיים (כמוני לדוגמה), ואכן יכולתי לנוע משמחה לעצב עמוק (במקרה שלי זה היה בהקשר של הפוסט טראומה- 'נפילה' כול פעם שהיה לי פלשבק) אבל לכול אדם יכולה להיות נטייה לקצוות אחרים.
אני חושבת שאחת הדרכים לווסת רגשות זה פשוט לתת להם מקום. לא מקום 'קיצוני' או הורס, אלא מקום חיובי וטוב: כתיבה, ציור, מוזיקה, וכדו'...לפעמים גם שיחה מלב אל לב יכולה לשחרר המון. זה כמו סיר רותח, אם לא תנמיכי את האש המים יגלשו...לכן כדאי שתמצאי לעצמך דרכים לביטוי.
מקום נוסף שבהחלט אפשר לעבוד בו על וויסות רגשי זה בטיפול. זה בהחלט נושא ששווה להשקיע בו...
אני יכולה להגיד לך שכיום יש לי חיים שלווים...וגם אם קורה משהו מרגש (לטוב או לרע) זה לא מוציא אותי מאיזון, או לפחות לא לתקופה ארוכה - לדוגמה ההתמודדות עם הירידה בשמיעה..לקח לי כמה זמן להתגבר על ההלם עם ההכרה בעובדה שנגרם נזק לשמיעה המוזיקלית שלי...אבל לא הגעתי לקיצוניות, נתתי לעצמי לחוש את האבדן ואחר כך חשבתי באופן מעשי: 'יש לי מצב נתון, מה אני עושה עם זה?'.
זה בדיוק העניין, כשאת נמצאת בסיטואציה מסוימת, קחי נשימה לרגע ותחשבי: יש לי מצב כזה, מה אני עושה אתו?- אם תתני לעצמך גם זמן לחשוב, יהיה לך יותר קל להגיע להחלטה. אני יודעת שלפעמים זה נורא קשה לביצוע, כי נמצאים בסיטואציות שדורשות תגובה מהירה, אבל עדיין, כמה שניות לאסוף את עצמך...גם לי עדיין יש סיטואציות שאני מרגישה שהגבתי מהר מדיי, ולא בהכרח בצורה הנכונה...אבל אני כול הזמן מנסה לשפר עד הגבול שאני יכולה...
כולנו אנושיות וגם אם הגעת לקצה, את לא צריכה להילחץ מזה, אלא לנסות לחשוב, מה אפשר לשפר, מה אפשר ללמוד ממה שקרה לטובת העתיד
לבשה.
