מבולבלת
נשואה+1, בעלי ואני בני 33 מכירים בערך 10 שנים מתוכם נשואים 3.5, הייתי מגדירה את הנישואים שלנו כ"רגילים" ברור שיש עליות ומורדות כמו אצל כולם אבל בסה"כ תמיד החשבתי את עצמנו כזוג מאושר ויציב. לפני כשבועיים מצאתי במקרה מכתב סגור שממוען אליי פתחתי אותו ולהפתעתי גיליתי שבעלי פנה לרבנות לפתוח תיק לגירושין לפני חודשיים וחצי!!! ולא טרח לספר לי... כמובן ששאלתי אותו על זה ותשובתו הייתה שהוא עשה את זה ברגע של כעס והסיבה שלא סיפר לי מכיוון שקצת אחרי שעשה זאת התחרט ורצה לבטל את העניין אך גילה שעל מנת לבטל יש צורך בשני בני הזוג, והוא לא ידע/מצא את ההזדמנות הנכונה לספר לי ותכנן לספר לי בימים הקרובים... הוא הציע שנלך לייעוץ נישואים/ טיפול זוגי וננסה לפתור את הבעיות ביננו וכמובן אמר שהוא עדיין אוהב אותי. אני כבר שבועיים בהתלבטויות... לא יודעת מה לעשות... מצד אחד מרגישה כעס עליו על שפנה לרבנות מאחורי גבי בלי לנסות לדבר או לפתור את זה קודם, מצד שני מפחדת לפרק את החבילה כי אנחנו לא לבד ויש עוד מישהו שצריך לחשוב עליו. לפעמים אני מנסה לדמיין אם היינו נשואים בלבד אם היה לי יותר קל להחליט...
נשואה+1, בעלי ואני בני 33 מכירים בערך 10 שנים מתוכם נשואים 3.5, הייתי מגדירה את הנישואים שלנו כ"רגילים" ברור שיש עליות ומורדות כמו אצל כולם אבל בסה"כ תמיד החשבתי את עצמנו כזוג מאושר ויציב. לפני כשבועיים מצאתי במקרה מכתב סגור שממוען אליי פתחתי אותו ולהפתעתי גיליתי שבעלי פנה לרבנות לפתוח תיק לגירושין לפני חודשיים וחצי!!! ולא טרח לספר לי... כמובן ששאלתי אותו על זה ותשובתו הייתה שהוא עשה את זה ברגע של כעס והסיבה שלא סיפר לי מכיוון שקצת אחרי שעשה זאת התחרט ורצה לבטל את העניין אך גילה שעל מנת לבטל יש צורך בשני בני הזוג, והוא לא ידע/מצא את ההזדמנות הנכונה לספר לי ותכנן לספר לי בימים הקרובים... הוא הציע שנלך לייעוץ נישואים/ טיפול זוגי וננסה לפתור את הבעיות ביננו וכמובן אמר שהוא עדיין אוהב אותי. אני כבר שבועיים בהתלבטויות... לא יודעת מה לעשות... מצד אחד מרגישה כעס עליו על שפנה לרבנות מאחורי גבי בלי לנסות לדבר או לפתור את זה קודם, מצד שני מפחדת לפרק את החבילה כי אנחנו לא לבד ויש עוד מישהו שצריך לחשוב עליו. לפעמים אני מנסה לדמיין אם היינו נשואים בלבד אם היה לי יותר קל להחליט...