מבולבלת.. ../images/Emo4.gif
זו הודעה שכתבתי בפורום אחר לפני מספר ימים - היא מדהימה. פשוט מדהימה... נפלתי חזק. אופריה. כל מה שרציתי לכתוב היה לי כבר במח - אבל כתבתי את המילה מאוהבת והכל ברח. אני יודעת, אני יודעת שבעוד מספר ימים הכל יפול ויגמר. זה לא שאני אפסיק לאהוב אלא שהמציאות תיכנס. אבל לא איכפת לי - אני מאוהבת. הלכנו שבוע שעבר למסיבה, לא בתור זוג אבל ביחד - היא הייתה מדהימה, השגיחה עלי שלא אהיה לבד, נתנה לי יד ללא הפסקה, פינקה ושמרה. כל אחד יודע שאני לא טיפוס של מסיבות.. כולם בשוק איך היא הצליחה לשכנע אותי ללכת למסיבה ועוד לרקוד! אבל זה הקסם שלה - הכישוף. כמובן שחייבת להיות בעיה. אין לי מושג מה עמדתה. אני יודעת שהיא כל הזמן אומרת לי שהיא מתה עלי (אוי, האושר כשמילים האלו יוצאות לה מהפה) אני יודעת שהיא כל הזמן נוגעת בי כאילו במקרה.. מחפשת את ידי. אני יודעת שהיא כל הזמן אומרת שדברים קטנים מזכירים לה אותי. אבל אני לא מעיזה לעלות את הנושא... עדיין מקווה שאולי הזרם בנינו יגבר ולא רק אני ארגיש אותו. ובנתיים כל מה שנשאר זה להכין את עצמי לנפילה... עכשיו, אומנם לא הגיעה עדיין הנפילה אבל יש בלבול עצום
המוח שלי לא מפסיק לחשוב על זה. קשה לי לישון בלילה. הלב שלי דופק מהר כל פעם שאני חושבת עליה - וזה קורה כל הזמן. הוא דופק יותר מהר כשהיא מדברת איתי. אני לא מבינה איך האנשים שמסביבי לא קולטים את מה שקורה - אני נדלקת כל פעם כמזכירים את השם שלה או כשהיא מדברת איתי. אבל אני מבולבלת בגללה - היחס שלה- היא בנאדם מאוד חברותי ואוהב. היא כל הזמן נוגעת ומחבקת ואני לא מכירה את זה.. עם החברות שלי אני לא ככה. היא כל הזמן אומרת שדברים מזכירים לה אותי ואפילו כשהייתי בחופש מהעבודה כשהיא קיבלה הודעה מהמשרד היא חשבה שזאת אני (למרות שהיא ידעה שאני בחופש)... היא התקשרה אתמול בערב למרות שהייתה חייבת לצאת לעבודה והלהתארגן והיה לנו קשה לסיים את השיחה. אני יכולה לתת עוד אלפי דוגמאות
אני כל הזמן אומרת לעצמי - היום אני אדבר איתה. אגיד לה.. אולי רק ארמוז לה - אבל אני מפחדת. אני לא רוצה להפסיד אותה אפילו רק בתור חברה אני לא רוצה להפסיד. סליחה על האורך ועל אי הסדר - המוח שלי כ"כ מבולגן, אני לא מצליחה לחשוב כמו שצריך.
זו הודעה שכתבתי בפורום אחר לפני מספר ימים - היא מדהימה. פשוט מדהימה... נפלתי חזק. אופריה. כל מה שרציתי לכתוב היה לי כבר במח - אבל כתבתי את המילה מאוהבת והכל ברח. אני יודעת, אני יודעת שבעוד מספר ימים הכל יפול ויגמר. זה לא שאני אפסיק לאהוב אלא שהמציאות תיכנס. אבל לא איכפת לי - אני מאוהבת. הלכנו שבוע שעבר למסיבה, לא בתור זוג אבל ביחד - היא הייתה מדהימה, השגיחה עלי שלא אהיה לבד, נתנה לי יד ללא הפסקה, פינקה ושמרה. כל אחד יודע שאני לא טיפוס של מסיבות.. כולם בשוק איך היא הצליחה לשכנע אותי ללכת למסיבה ועוד לרקוד! אבל זה הקסם שלה - הכישוף. כמובן שחייבת להיות בעיה. אין לי מושג מה עמדתה. אני יודעת שהיא כל הזמן אומרת לי שהיא מתה עלי (אוי, האושר כשמילים האלו יוצאות לה מהפה) אני יודעת שהיא כל הזמן נוגעת בי כאילו במקרה.. מחפשת את ידי. אני יודעת שהיא כל הזמן אומרת שדברים קטנים מזכירים לה אותי. אבל אני לא מעיזה לעלות את הנושא... עדיין מקווה שאולי הזרם בנינו יגבר ולא רק אני ארגיש אותו. ובנתיים כל מה שנשאר זה להכין את עצמי לנפילה... עכשיו, אומנם לא הגיעה עדיין הנפילה אבל יש בלבול עצום