מבולבלת -עזרה

מבולבלת -עזרה

לאחרונה סיימתי קשר ארוך עם האקס שלי , סיימתי את התואר וגם יצא שהתפטרתי מהעבודה שבה עבדתי המון זמן ... עזבתי את העבודה כי היה גם ככה נמאס וחשבתי שמצאתי משהו טוב יותר העניין הוא שבסוף מצאתי את עצמי בלי העבודה ובלי העבודה החדשה ... אני מוצאת את עצמי שוב מתחילה מנקודת האפס ... בלי חבר , בלי עבודה ,גרה עם ההורים והאמת יש לי כמה חברות טובות רק שכל אחת בתוך הסירה שלה ... אז ככה שחברות בסירה שלי אין לי ממש כרגע ... אני ניראית דיי טוב אבל אין לי מוטיבציה להכיר גברים חדשים כי נמאס לי מכל הסצינה של הברים ואופציות אחרות כרגע אין לי כי כמו שכבר ציינתי כרגע אני מובטלת ... וזה מן מעגל כזה שבאלי להעלם ... אני מוצאת את עצמי נזכרת באקס ומצד שני יודעת שאני לא רוצה אותו ... ופתאום הכל הופך לורוד לעומת המצב שלי כרגע איך אפשר להתרומם ולצאת מהמצב הזה אין לי חשק לסרטים מיותרים .. מה אתם אומרים ? מה הייתם עושים ?
 

nutmeg

New member
סדרי עדיפויות

זה מה שהייתי עושה במקומך. הייתי מחליטה מה הכי דחוף עכשיו והולכת רק עליו בתור התחלה. נגיד - אם אני הייתי במצבך הייתי מחליטה שהכי חשוב זה עבודה. אדם מובטל שקם בבוקר, העבודה שלו זה לחפש עבודה. זה מה שהייתי עושה יום יום עד שהייתי מוצאת. שולחת קורות חיים לסוכנויות, מדברת עם אנשים, סורקת עיתונים, מתקשרת וכו'. אם הייתי עייפה מזה הייתי מוצאת לי דבר או שניים כיפיים לעשות בעצמי. בלי חברים. אדם שרוצה להתחיל להרים את עצמו מאיפה שהוא נמצא, חובה שיידע לבלות עם עצמו זמן איכות - כי אחרת באמת קשה. אדם שלא יודע להיות עם עצמו כל הזמן חושב שצריך חברים כי נדמה לו שחברים יהיו התשובה המוחצת לכל העניינים שיש לו לעשות. במקרים קשים, כשאין חברים, גם לא עושים את הדברים שלא צריך בשבילם חברים (כמו לחפש עבודה, להתחיל להתפרנס, לצאת מבית ההורים ולהיות עצמאי). מהניסיון שלי - רק ככה יוצאים מזה בלי סרטים מיותרים. סרטים מיותרים זה כשאת מחברת דברים שלא קשורים אחד לשני ומאמינה שזו המציאות שלך. כמו למשל הגעגוע לאקס הוא לא געגוע לאקס אלא לאיך שאת היית אז - עם עבודה, חיי חברה וכו'. זה לא הוא - זו את. ואת יודעת מה הקטע המוזר? ברגע שתוכלי לעמוד על הרגלים שלך בעצמך פתאום יהיו לך חברים. למה? כי יותר כיף להיות חבר של מישהו שעומד על הרגליים שלו ושלא מפיל את הצרות והצרכים שלו עליך. קסם על ים כינרת.
 

RichardSmith

New member
עצתי

להשתדל למצוא עבודה, כמה שיותר קרוב לתחום שבו עשית את תוארך. לגור עם ההורים זה לא אסון אבל במידה ויש עבודה מספיק מכניסה, לעבור לגור לבד זה פשוט הכרחי. את לא בנקודת האפס, עשית דברים, יש לך ניסיון, כישורים. המצב שלך יותר טוב מהמון אחרים. אדם
 

shellyland

New member
לפי הניק שלך את בת 25.

זה לא שחזרת לנקודת האפש, אלא שעוד לא יצאת ממנה. ולא היתה לך סיבה לצאת ממנה. את צעירה. הכל עוד לפנייך. נצלי את הזמן הזה להתנסויות וטעויות, כי אלה בדיוק השנים בהן את יכולה בבת אחת לשבור את כל הכלים ולהתחיל מהתחלה. עוד מעט יבוא אטיוד ויכתוב לך פה כל מיני שטויות. אל תקחי אותו ברצינות.
 
למעלה