מבואסת

[מישהי177]

מבואסת

נוצרה עוד בעיה בחיים שלי והיא שאני מרגישה שבזבזתי חמש שנים על תואר ראשון בפסיכולוגיה שאני לא בטוחה שייתן לי משהו בעתיד הקרוב. הממוצע שלי כרגע (נשאר לי עוד מבחן אחד כדי לסיים את התואר) עומד על 84 ואני לא יודעת מה יהיה לי לעשות עם זה אם ארצה להמשיך לתואר שני כלשהו. הדרישות מאוד גבוהות לתואר שני והתחרות קשה ויש מלא אחרים שהממוצע שלהם יותר גבוה והם עומדים בדרישות, אז איזה סיכוי יש לי נגדם?
אני מתוסכלת, אני מצד אחד שמחה שאני מסיימת תואר אבל מצד שני לא יודעת מה לעשות איתו. אני מאוד רוצה לעשות איתו משהו, אבל חוץ מתחום משאבי האנוש שבכלל לא מעניין אותי אין מה לעשות עם התואר הזה ואין לי סיכוי להתקבל לתואר שני. אני במצב ביש, לא יודעת מה לעשות.

 

[ommerl]

מה לעשות עם תואר ראשון בפסיכולוגיה:

אני חושב שאת שואלת את השאלות הלא נכונות. את ממש לא במצב ביש. סיימת תואר ראשון בפסיכולוגיה. גם אני סיימתי את התואר בפסיכולוגיה ולכן אני יודע שזה הרחיב לך את האופקים והעמיד בפניך אתגרים לא מעטים והצלחת לעמוד בהם. עצם זה פיתח אצלך יכולות ומיומנויות שיעזרו לך בחיים באופן כללי בכל תחום. לא בזבזת את הזמן שלך בכלל בכלל!

יש משרות שדורשות בוגרי תואר ראשון בכל תחום (פשוט בתור תנאי סף). יש משרות לבוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה. הדברים האלה דורשים חיפוש וזה יכול לקחת זמן אבל זה קיים.

אני בטוח שגם יש אפשרות לשפר ציונים ואולי להתקבל לתואר שני. את לא חייבת להתקבל לפסיכולוגיה קלינית. יש עוד ענפים בפסיכולוגיה שלא דורשים ממוצע 99.9...

בלי קשר לכל זה, אני מציע לך להחליף את השאלות שאת שואלת את עצמך. במקום לשאול "מה אני יכולה לעשות עם התואר" אני מציע לך לשאול שאלות כמו: "מה אני רוצה לעשות בחיים?" "מה השינוי שאני רוצה להביא לעולם?" "מה אני אוהבת לעשות?" "איזה נושא מרגש אותי במיוחד?" "מה אני רוצה לתרום לאנשים?" "איך יראה עולם מושלם בעיניי?"

המקום הנכון שלך הוא לא בהכרח קשור לתואר. זה יכל להיות ממש כל דבר. מסלול החיים שלנו הוא עקלקל והרבה פעמים עושים זיג זג ופניות חדות. הרבה אנשים מאוד מאוד מוצלחים עברו מסלול חיים כזה. קחי לדוגמה את ארנולד שוורצנגר שהתחיל בבודי בילדינג, אחר כך הפך לכוכב קולנוע ומשך המשיך לפוליטיקה והפך למושל קליפורניה (הכי רחוק שאדם שלא נולד בארה"ב יכול להגיע בפוליטיקה לפי החוקה האמריקאית).

ויש עוד הרבה דוגמאות של סלב שעשו מסלול כזה, מלא זיגזגים. ויש לי גם מכרים אישיים שעשו מסלולים כאלה.

החיים הם מעבדה אחת גדולה. סיימת עכשיו תואר וזה מדהים בפני עצמו. עברת מסלול ארוך וקשה ועמדת באתגרים שהוא הציב לך והרחבת את האופקים שלך.

הדבר הבא לא חייב להיות המשך ישיר של התואר. זה יכול להיות כל דבר שעולה על דעתך ואפשרי בטווח הזמן הקרוב. זה יכול להיות גם משהו שהוא הצעד הראשון לעבר מטרה בטווח הזמן הארוך (זה כמובן הדבר העדיף באופן כללי).

 

[פנתרית סגולה]

 

[אופירA]

מצב ביש?? סיכוי נמוך להתקבל לתואר שני זה מצב ביש?

מה ביש במצב הזה?
אף אחד לא יכול להשיג כל מה שהוא רוצה בחיים שלו. אבל הוא יכול לבנות המון חיים ממה שהוא כן מצליח להשיג.

אני מצטרפת להמלצה שכבר קיבלת: לחשוב מה את רוצה לעשות/להיות.

לגבי התואר השני, אין לדעת כמה סיכויים יש לך, אלא בדרך אחת ויחידה: להגיש בקשה להתקבל לתואר שני ולגלות אם תתקבלי או לא.
הקונספירציות שיש בראש של אנשים שמרגישים שבזבזו 5 שנים בלימודי התואר הראשון אינן בהכרח המציאות בשטח. נסי ותופתעי, או שלא. אבל תנסי!

וקודם כל, חשבי עם עצמך - את מעוניינת ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה? (או שמרגישה חייבת, כי בשביל מה עשיתי תואר ראשון?...)