Cheryl - Only Human
שמעתי אותו במצטבר בערך פעם וחצי. עדיין לא החלטתי מה אני חושב. בעיני בסופו של דבר אחשוב שהאלבום הזה הוא אוסף של שירי פופ סבירים לכל הדעות אבל לא חזקים מספיק, וכך גם הסינגלים ששוחררו (למעט Only Human המהמם), רק שבניגוד לאלבומיה הקודמים, השירים הטובים באמת מרגישים קצת פרווה. כמה נקודות שמטרידות אותי לבינתיים:
למה Firecracker בדלוקס? גילרז אלאוד סטייל ואחד הבולטים כאן, בשום אופן לא טוב כמו הבונוס האדיר מהאלבום הקודם, Last One Standing, אבל עדיין.
Tattoo הוא גם בונוס חביב, כמו אחיו הלייד-באק והטוב פחות של Under the Sun.
ההתחלה של האלבום שאפתנית ומהממת - האינטרו די מרגש, הספיץ' יפה והמוזיקה שהוסיפו ברקע לגמרי מכניסה לאווירה, ואז בא Live Life Now שהוא אולי השיר שבו שריל כיוונה הכי גבוה מוזיקלית - אלקטרוני ומפוצץ, רצועת אווירה טובה לגמרי, הייתה יכולה להיות מטופלת טוב יותר על ידי Danja למשל או אחד המפיקים של מדונה, אבל עדיין אני מעריך אותה על הנסיון.
האלבום מקבל תפנית ג'נרית עם It's About Time, Crazy Stupid Love ו- Waiting for Lightning שהוא אם כל הג'נריות. בלדה מעצימה, כביכול גדולה ויפה, אבל משעממת ולא זכירה.
Only Human הוא השיר הכי טוב באלבום, כפי שציינתי.
Stars קטע פופ סביר לחלוטין שהיה יכול להשתלב יפה ב- A Million Lights. האחרון. Throwback, שמגיע אחריו, מעט פחות טוב ממנו אבל שניהם די דומים.
ל- All in One Night יש פוטנציאל להפוך לפייבוריט אישי שלי בהמשך, הוא אפלולי ושפיצי קצת יותר מבחינה הפקתית ומזכיר את Ghetto Baby המוצלח מהאחרון. כרגע עדיין אין קליק ביני לבינו, אבל מי יודע.
Goodbye Means Hello זוכה להמון שנאה ברשת, ואני באמת לא מבין למה דווקא הוא. שיר חמוד, מחבב את ההפקה. לא רע.
I Don't Care משתלב יפה באלבום, בדומה ל- Crazy Stupid Love. שני שירים לא טובים מספיק אבל באלבום הם בסדר גמור.
עדיין לא החלטתי מה אני חושב על Coming Up for Air.
Yellow Love, Fight On ו- Beats N Bass שסוגרים את המהדורה הסטנדרטית של האלבום שבלוניים עד מאוד ולא מתבלטים באלבום, בשום צורה. Fight On שיר העצמה שבלונה ומעייף, Yellow Love פופ חמוד אבל לא מעניין מספיק, Beats N Bass שיר פופ חלש שתיימר להיות קליל וכיפי אבל נופל בניסיון. ההפקה השתפרה אבל מה זה משנה כשהשירים פרווה?
היחיד שעדיין לא ציינתי הוא I Won't Break, ויש סיבה לכך. עדיין לא החלטתי מה אני חושב עליו. עוד בלדת שבלונה.
 
אלבום שלא מחדש כלום. המון שירי העצמה מיד-טמפו שבלוניים וגם סתם פופ אירופאי, שני הכיוונים לא עושים לי כלום. יש כאן שיפור ברור בצד ההפקתי. האלבום מרגיש ''בטוח'' ומפוקס יותר וגם עשוי טוב יותר מוזיקלית, אבל היא נפלה בשלב איסוף הרצועות. כמעט הכל כאן זה light-pop חסר בשר ומאוד לא מתוחכם, שפחות לטעמי. יש אנשים שיאהבו. לא אלבום גרוע, פשוט חלש. מבאס אותי שזה הכיוון שהיא בחרה אחרי שהאלבום האחרון היה הכי טוב שלה בזכות השירים השפיציים יותר (Screw You, Call My Name, Under the Sun ועוד). כאן המחסור בשפיץ ברור מאוד.
