לא כל כך חשוב מי הוא המתמרמר
כל אחד יכול לכפות דעה. דתי, חילוני, גבר, אישה, שחור, לבן וכד'. אני שמחה מאוד שהתוכנית אינה כשרה. לפעמים, כשאני מנסה להסתכל עלינו מבחוץ, אני נחרדת עד כמה אנחנו חברה אתנוצנטרית בהרבה מובנים. אולם, תוכנית אוכל שנוקטת בגישה קוסמופוליטית יוצרת נירמול שאני לפעמים כל כך כמהה אליו. אני בטוחה שהרבה אנשים חוץ ממני רואים את תוכניות הבישול (ולייפסטייל בכלל) מתוך אסקפיזם. זה משהו שעוסק בסגנון חיים, בהנאה, בעינוגי הגוף. למה לדחוס את זה אל תוך הגבולות הנוקשים של מגבלות הכשרות? סיבה נוספת לכך שלא נכון לדעתי להחיל את מגבלות הכשרות על התוכנית היא, שהתוכנית מעודדת מגוון סגנונות בישול ומטבחים. מאכלי העדות, מאכלי העולם, המגמות האחרונות מעולם הקולינריה - הכל בא לידי ביטוי בתוכנית וטוב שכך. כשרות לעומת זאת היא מסורת תזונתית שרלוונטית למטבח היהודי בעיקר. להחיל אותה על מאכלים יפניים/ ערביים/ צרפתיים זה מסרס, מרוקן אותם מהקשר והתוכן התרבותי שלהם (שהשופטים כל כך שמים עליו דגש). זה בערך כמו להביא למטבח היהודי טבח סיני שיגיד שגפילטה פיש מכינים רק משרימפס, או טבח הודי שיגיד שלטקס עושים רק ממנגו. חייבים להחליט האם זו תוכנית בישול עדכנית או תוכנית בישול של שטייטל. כי אי אפשר לומר למתמודדים שלמאכלים שלהם חסר הקשר/ רגישות תרבותית, ואז להגיד שמנה אסיאתית למשל צריכה להיות כשרה.