מאסטר שף - זכרון ילדות

  • פותח הנושא kriz
  • פורסם בתאריך

kriz

New member
מאסטר שף - זכרון ילדות

היום הפרק אמור להיות סביב זכרון ילדות.

מה הייתם מבשלים?

אני תמיד תקועה עם רעיונות על משימות ילדות כי ת'כלס אני לא ממש זוכרת דברים מהילדות שלי. ואוכל של בית זה אוכל שאני אוכלת גם היום כך שממש קשה לי לחשוב מה הייתי מבשלת
 
לנו היו כמה מאכלים משפחתיים

פנדה: מערבבים בקערה שמנת, קקאו וסוכר. אמי נהגה להכין בטוסטר חצאי פיתות עם זעטר, שמן זית, גבינה צהובה ועגבנייה. אבי היה מכין לנו חביתה עם אבקת מרק פטריות בפנים. בערבים נהגו הרבה פעמים להכין לנו ארוחת מטחינה, חביתה וירקות ונדמה לי שגם פיתות.
 
מאכלי ילדות...

אצלינו האבא בישל,לא רצינו כמעט שום דבר מהאוכל של אמא...

לארוחת שבת,הוא היה מכין תבנית שבה תפוחי אדמה ועוף,יחד.מתובל די פיקנטי. היתה לו תקופה של חריף-עד-מאוד,שבגללה,עד היום מהטראומה,אני נמנעת לחלוטין ממאכלים חריפים,אפילו חריפים במתינות.

בנוסף,הוא היה מכין לנו קערה ענקית שבה- אשל,גבינה לבנה,ותותים. מין הסתם גם סוכר היה שם.(לא לארוחות שבת,אלא סתם ככה באמצע השבוע).

היתה לו גם תקופה של עמבה... שממנה מעולם לא טעמתי,ואני רק זוכרת שהריח שלה נתפס בבית בעקשנות. ריח שאני לא אוהבת כלל.

שורה תחתונה: תבנית של תפוחי אדמה ושוקי עוף,בפפריקה מתוקה וחריפה,וכמובן שמן.
 

הדסהש1

New member
אצלינו בבית אמא היתה מבשלת אוכל מעורב

הלזניה והמוסקה...הקרפלך הממולאים עם המרק הנהדר
את הבצק היתה עושה לבד...במתוקים זה היה המעמול
שעד היום הבנות שלי זוכרות...אצל חמותי היה עלי הגפן הממולאים
 
הזכרת לי...

סבתא שלי,בישלה עלי גפן נהדרים,אבל הכי הכי אהבתי,זה את דג הבורי.

ואני אחת שבעקרון בכלל לא אוהבת דגים!. הוא בושל ברוטב של פלפלים. פעם ניסיתי לשחזר,ומרוב התלהבות לרוטב,לא שמרתי על יחס נכון בין דג למרכיבי רוטב,ולא יצא טוב...
 

ady18

Well-known member
אצלי

היה הרגיל
אמא אהבה המון ממולאים
הלזניה
מרק העוף במיוחד היה אליפות
אבל במשהו קצת יותר מענין קציצות עוף \בקר עם גזר בתוכו ברוטב עגבניות סמיך....
 
סיריוסלי?


אימא שלי היחידה שדבקה בשניצל תירס מהימים שרק הגו אותו והיה בו יותר ניילון משניצל?
וצ'יפס של אמריקן צ'יפס של המיקרו? או קורנפלקס עם סוכר (
כן פעם היו מוסיפים סוכר לקורנפלקס
)
למען האמת אימא שלי בין הראשונות שהיו להן מיקרו כי אני לא זוכרת בהתחלה שלאחרים בכלל היה ואני לא הבנתי איך אמורים לחמם אוכל בתנור

שלא לדבר שביום שאבא היה מופקד על ארוחת ערב היינו אוכלות סלט גזר עם חצי חבילת סוכר כי "ככה זה הקינוח בקיבוץ"

בחגים סבתא שלי בישלה אוכל רומני קצת יותר משפחתי ממה שצילה מבשלת, שם כיכבו הפפריקה והשום,
בעיקר השום בכמות שלא היתה מביישת אף רומני,
אבל לקח לי הרבה שנים עד שאכלתי את הסלאיטה או את מרק השעועית עם הקבנוס, כי אלו טעמים נרכשים,
אם כבר אני צריכה לזכור משהו כאוכל ילדות, זה שבת בבוקר כשישנים אצל סבתא וסבא,
ויש ביצת עין עם סלט ירקות שיש בו יותר בצל ושמן מכל דבר אחר, לחם שחור חתוך לקוביות עם מרגרינה בלובנד וסלמי ונקניק יין איטלקי עם כוס קפה שחור,
ואנחנו שתינו רק שוקו עם המון סחלה שוקו למטה שסבתא שלי הכריחה אותנו לסיים

בקיצור אין לי מושג מה הייתי מכינה במשימה הזו
סחטיין על ההורים שלכם שהיו מבשלים

אימא שלי מאוד השתדלה אם להיות כנה, אבל שם זה נשאר
 
לגבי הפיש אנד צ'יפס של ג'וש-

אני לא בטוחה שעדיף היה לא להגיש כלל.

אילו לא היה מגיש כלל,היו השופטים עלולים להגיד שזו גישה תבוסתנית,ושעדיף להגיש משהו,מאשר פשוט לא להגיש צלחת.

ג'וש בחור מאוד עדין,ואחד הפייבוריטים שלי- בגלל האישיות שלו,וגם בגלל שהוא כזה 'שברירי'. ממש ריחמתי עליו,כשרושפלד רשף עליו.

נ.ב- נקודה למחשבה לעצמי... האם רושפלד נטפל אל הפייבוריטים שלי?...

כי אם לפי זה הירידות שלו מתועלות,אז מורן וצילה- צפויות לכן נזיפות ...

( מורן פייבוריטית שלי בגלל שהיא לא מרימה ידיים בקלות,וצילה בגלל שהיא אוהבת חיים ושמחה,ולא שקעה ברחמים עצמיים בעקבות ההתאלמנות )
 
מסכימה איתך...ממש לא אהבתי שיהונתן אמר לאחרים

שאין להם מה לטעום...
זה נראה לי מאוד מזלזל...
 
הייתי אופה עוגת גבינה עם נשיקות קרם מעל


זה משהו שאמא שלי הייתה תמיד מכינה וחוסמת את הכניסה למטבח כי היינו באים ו"גונבים" את נשיקות הקצף האלה-זה כמו נשיקות מרנג אבל בצורה קצפתית יותר.
 

kriz

New member
נו, טוב, נזכרתי בכמה מאכלים


אני זוכרת שבכל יום חמישי היה אצלנו בבת פסטה אדומה וכבדים בצד
. עד היום לחשוב על לאכול פסטה וכבד עושה לי חשק לעזוב הכל ולרוץ לשולחן

אמא שלי הייתה מכינה את רוטב הפסטה הכי פשוט שיש - מרסק עגביות ותבלינים אבל זה היה טעים אש!!! כל מי שאכל התאהב. עכשיו בעלי מתבאס שאני זו שמכינה את זה כי זה לא כמו של אמא שלי. מקווה שיום יבוא ואמא שלי תרגיש טוב יותר ותוכל שוב להכין את הפסטה הזאת.

עוד זכרון ילדות לי זה שהיינו יושבים בסלון, סביב תנור ספירלה (עם ספירלה אחת) והיינו מכינים עליו צנימים


אגב, המטצ'ומה שאשר עשה עשתה לי חשק כי גם אצלנו מכינים את זה. רק שאצלנו זה יותר אדום ועם יותר רוטב,כך שהיינו טובלים חלה ואוכלים... יאמי!!!!
 
ננסה לחשוב על זה ככה-

קוגל,זה ערבוב איטריות עם סוכר ,קינמון,וצימוקים...

כך שקקאו,זו רק גירסה טיפה נועזת לאיטריות אשכנזיות... :)
 

לביAה

New member
ביום שישי!

אטריות צהובות, רחבות.
עם קקאו.

אבל אני יותר בעניין של 'אורז עם חלב'.
(ביום שישי..)
 
זיכרון ילדות והבנה קולינרית מאוחרת

שלום
כן, כמו כל הילדים (במיוחד בתקופת הצבא) חשבתי שהבישול של הבית אצלי הכי
ברם התבגרתי ויצאתי לעולם, ואח"כ גם הלכתי ללמוד טבחות בדן גורמה.
ואז הבנתי שמדובר במשהו שכולם עוברים אבל לא כולם מבינים.
הבישול ההוא, אף שחשבנו שהוא הכי בעולם, היה בישול לא איכותי!
שיטות הבישול (טכניקה) התיבול ועוד כולם היו צריכים להתבצע אחרת.
בניסיון, אכן ה-"אחרת" הניב תוצאות יותר טובות.
אז העניין של הילדות: זהו זיכרון קסום, אך בהבנה ומבחן מקצועי - במקרה שלי זה לא החזיק מים.
 
למעלה