Apikachu L
New member
מאמר פרק יד'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
טוב, זה פרק לא רע וחשוב שמספר כמה עובדות נוספות על מיוטיסמון שלא ממש ידענו או הבנו.יש כאן כמה דברים לגבי כוחו של האופל והשימוש בו.אני ממש מיתחננת שתגיבו אם קאראתם(=לא תגיבו כי אף אחד ממילא לא קורא למה אני טורחת ביכלל?
) פרק יג' – "באהבה, בשינאה ובמלחמה לא חסרים חוקים, אבל הרוב לא יודעים את זה..." בשני הפרקים האחרונים שקראתם התעוררה בעיה, פשוט שני הפרקים האלו הם פרק אחד – ובגלל שהפרק הקודם קיבל בטעות את שם הפרק הזה אבל שמו האמיתי "הוא גלימה שחורה מסיכה אדומה".פשוט שיניתי את שם הפרק על מנת למנוע בילבולציה הוא הלך לו כך, וידע שיראה אותה , הוא ידע והרגיש את זה, הוא הרגיש את הנוכחות שלה. הוא פנה בפניה הקרובה וראה משהו לא צפוי . הילדה הלכה התנודדה קצת ונראתה זוועה, ודיברה אל משהיא בשם אימא שלא הייתה קיימת פתאום היא הבחינה בו וקראה "טאי, טאי אני כל כך שמחה ליראות אותך" מיוטיסמון מיצמץ בהפתעה וממש נחרד כשהילדה צלעה לעברו וקפצה עליו וחיבקה אותו "טאי, אני ממש התגעגעתי אליך" אמרה קארי והדביקה לו נשיקה על הלחי . זה כבר היה יותר מידי בשבילו . אפילו שהוא אהב אותה הוא גם שנא אותה באותה מידה והוא הרגיש מוזר בעניין. "קארי, אנחנו הולכים עכשיו " אמר לה "בטח, טאי, לאן" אמרה קארי וירדה ממנו אבל היא עמדה בקושי למרות שלא ניראה שהיא שמה לב לזה. מיוטיסמון נאנח ובחן אותה היו לה שני פצעים שחורים על זרועה ואחד על רגלה. והוא ידע מה מקורם וידע מה עלולות התוצאות . "את לא יכולה ללכת במצבך" אמר לה "טאי, אני מרגישה מצוין, אף פעם לא הרגשתי טוב יותר!" אמרה הטיפשה, טוב הסכם הוא הסכם והוא באמת לא התכוון להרוג אותה והייתה לו מלחמה לא קטנה לעשות והוא ניזקק לשלושתן בשבילה אז הוא פשוט אחז אותה מאחורי ראשה ובירכיה והרים אותה. "טאי עזוב אותי, טאי באמת! " טוב נו, היא באמת מעצבנת במצב הזה, וברגע הזה הוא לא ממש אהב אותה, בעצם הוא שנא אותה יותר מכל דבר אחר בעולם, כמעט. "סתמי את הפה, ממילא אני צריך לסבול את הנוכחות שלך כאן אז את עוד מעצבנת אותי" הוא לא הבין למה הוא לא הורג אותה. בעצם הוא לא הבין את רגשותיו . מצד אחד הוא אהב את השלישיה באופן נוראי, מצד שני הוא שנא אותה באותה מידה. וזה בילבל אותו. מה גם שפרט לכך שלפעמים הוא הרגיש כך ולפעמים כך לעיתים הוא הרגיש את שני הדברים כלפיהן וזה היה נורא עוד יותר. הוא ידע שהדבר היחיד ששומר על שפיותו זה הדבר הזה אבל עדיין הוא לא היה מרוצה מכך. הוא הביט בה , העיניים שלה נמלאו דמעות והלסת שלה רעדה . היא הייתה כל כך… טוב את זה הוא לא יכול היה להגדיר . הוא הרגיש הוא שהוא רוצה להכות ולנשק אותה באותו הזמן (שוב שינויי רגשות לא צפויים) ובאופן הקיצוני יותר. "ט…ט…טאי…י , אתה , אתה…" דמעה נפלה לריצפה , טאי, השם הזה מוכר לו מאיזה מקום, הוא אימץ את תאי זיכרונו. משהו שקשור לתבוסה הראשונה שלו, עם הנבואה ההיא על המלאכים שירו חיצים לעבר אהובי יקיריהם … אה כן הילד ההוא , עם הדיג'ימון מגה, גריימון מלחמתי, איך בני האדם קוראים לזה? אח, כן הילד הוא האח שלה. הוא החליט שלא יעמוד בזה יותר, נימאס לו מההתנהגות המוזרה הזו, ניראה לו לפעמים שההולכים באור הם לא שפויים, והם בעצם היו כאלה במידה מסויימת אבל מצד שני, הם לא היו כאלה. הוא ארג סביבה רשת אופל ומיידית היא נרדמה, אף על פי שבעצם זה רק ניראה ככה. הוא לקח אותה לאיזה חדר ושם אותה בפינה חשוכה כדי שלא ישימו לב שהוא שם, הוא לא צריך בהיות באויר. הוא אחז באופל ושינה את הרשת שעליה , זה היה מארג מאותו סוג אבל שונה במקצת, והוא העדיף שלא תעשה לו בעיות, לא יהיה ממש נעים עבורה כשהיא תתעורר, הוא ציחקק ברישעות וברגע שהוא התכוון להסוות את הפינה ההיא הוא הבחין במשהו מעניין, אחד הפצעים דימם, טוב הוא ממילא צמא . הוא יצר כוס אופל שחורה ומילא אותה. הוא בחן את הנוזל האדום בסיפוק מה.וטעם ממנו. ואז ירק אותו, זה היה מורעל לחלוטין, כנראה שבאמת דרקוויצ'מון הרעילה אותה. טוב, הגיע הזמן. הוא סיים במהירות את יצירת מארג האופל שיסווה את הפינה. הוא התיישב על כיסא ולחץ על כפתור ניסתר. תוך כמה שניות בפתח הופיע דמידווימון. הדיג'ימון הקטן קד קידה עמוקה ואמר: "כן אדוני , במה אוכל לשרת?" "האים ידוע לך על דרקוויצ'מון?" "כן אדון, היא נוצחה והפכה לדיג'יביצה" "זה ידוע לי, אבל היכן הדיג'יביצה ?" שאל בכעס "ובכן הביצה, הביצה , היא, היא…" "כן?" "נעלמה, אדוני" "הכיצד, משרת נאמן?" "אה, או זה לא ידוע לי אדוני" "באמת?" "כן, אדון" "יש לי שאלה אליך, דמידווימון" "שאל את שברצונך , אדוני" "האים ידוע לך, משרת(וכאן קולו הפך למסוכן) מה קרה למשרת האחרון או במיקרה זה אחרונה, ששיקר לי ולא שמר את דעותיו לעצמו?" "כ…כן, אדון" "מה?" "מילדי דווימון נענשה…" קולו של הדיג'ימון רעד "ו…?" "הומתה" הדיג'ימון ממש רעד מפחד מיוטיסמון קם מהכיסא והחל לצעוד לעבר דמידווימון "האים אתה יודע מה יהיה גורלך, האם אתה העזת להפר את שבועתך" מיוטיסמון התקדם לעבר דמידווימון קולו נעשה רם יותר ממילה למילה, מצעד לצעד. מיוטיסמון עצר והביט אל הדיג'ימון . דמידווימון כרע על הריצפה ואמר בתחינה "אלף סליחות אדון, יותר זה לא יקרה, אני ממצטער…" "סתום את הפה! לא מענינות אותי הסליחות שלך. אני מעוניין במידע, עכשיו מה קרה לביצה?" "היא נמצאה אבל לא ניתן לגעת בה , לכן לא הבאנו אותה מיד" "לא ניתן לגעת בה?" "כן, היא מקרינה מין אור, אבל הוא לא בה מתוכה אלא כאילו מישהו רוצה להגן עליה" "אז אל תגעו בה, תביאו אותה בלי לגעת בה" "בלי לגעת בה?" מילמל הדיג'ימון "אה, כמובן, לא חשבנו על זה" "הבעיה היא שלא חשבתם בכלל" אמר מיוטיסמון "צא ותביא אותה וזכור, אני לא אהיה סלחני כל כך בפעם הבאה, למרות שגם הפעם תענש, תזכה להשאר בחיים." "כן אדון נכבד" הדיג'ימון קד קידה ומיהר לצאת אבל לפני שהספיק קטע אותו קולו של אדונו "בפעם הבאה תדפוק ליפני שאתה ניכנס!" "כן אדון" הדיג'ימון יצא במהירות והדלת נטרקה אחריו. מיוטיסמון ניכנס לפינה \ חדרון שבו שכבה קארי. היא התעוררה אך שכבה בלי יכולת תנועה, דבר שהמארג מנע ממנה . הוא שיחרר את המארג ויצא. הייתה דפיקה בדלת. מיוטיסמון גרם לדלת להפתח והתיישב על כיסאו. "הנה הביצה , אדון" אמר דמידווימון שניכנס. אחריו נכנסו כמה סקווירלמונים שהחזיקו ארגז . הם קדו והשאירו את הארגז על הרצפה. "צאו" הורה להם מיוטיסמון הדיג'ימונים יצאו . מיוטיסמון הזיז את הארגז לאחת מפינות החדר ואז ניכנס לפינה \ חדרון שבו שכבה קארי. היא שכבה מכווצת כולה ועטופה בגלימה ורעדה קלות. "קר?" שאל אותה היא הנהנה. הילדה נראתה במצב גרוע. והוא ידע מי תוכל לעזור לה ברגע זה. אפיקצ'ו הלכה במסדרון האפל , אחרי שהיא וגאטומון התפצלו על מנת לשפר את הסיכויים למצא את קארי במהירות היא הרגישה את הקשר פחות ופחות.פתאום היא שמעה רחש קל,וקפאה במקומה ואז הזיזה את אוזניה כדי לקלוט רחשים נוספים מאותו כיוון אבל היא לא שמעה שום דבר נוסף . היא שלפה סכין והתקדמה בזהירות רבה במורד המסדרון בלי להשמיע שום רחש. ואז מיתוך הצל משהו תפס אותה והצמיד לקיר. אך כאשר היא הרימה את רגלה כדי לבעוט בתוקף החצוף היא הרגישה מעיין שיתוק בשריריה ולא יכלה לזוז. "עכשיו את באה איתי, ברור?" אמר קול שהיא לא שמה במיוחד לזהות . האפלה עטפה אותה כהרף עין. סוף פרק יג'
טוב, זה פרק לא רע וחשוב שמספר כמה עובדות נוספות על מיוטיסמון שלא ממש ידענו או הבנו.יש כאן כמה דברים לגבי כוחו של האופל והשימוש בו.אני ממש מיתחננת שתגיבו אם קאראתם(=לא תגיבו כי אף אחד ממילא לא קורא למה אני טורחת ביכלל?