מאמר- נפילת השומר: מוסר בWOW

shanytopper2

New member
מאמר- נפילת השומר: מוסר בWOW

כמו כולם, גם אני הרבה זמן שמתי לב שיש קטע שחוזר על עצמו המון בלור של WOW, וזה שמי שנבחר לשמור על משהו הופך לההיות המחריב של הדבר הזה. סרגרס, דת'ווינג, לוקן, מליגוז, ויש שיגידו אפילו ארת'ס (הלך לסטרטהולם כדי להציל אותה ובסוף השמיד אותה ואחרי שירש את תפקיד המלך השמיד את לורדרון). אני ראיתי שבעיקר אנשים מתלוננים על זה תחת הטיעון שבליזארד לא מקוריים, אבל אני רוצה להציע תאוריה אחרת, וזה שזה מכוון לחלוטין. לדעתי מדובר במוטיב חוזר שמיועד כדי לבשר לבאות. הטיעון שלי מתבסס על חלק מהקווסטים בנורת'רנד, ובעיקר לקווסטים באייסקראון. אבל קודם, נבואה קטנה: הדמויות (השחקנים) הולכים ככל שההרחבות יצאו להפוך ליותר ויותר "בעיתיים" מבחינה מוסרית עד לסיום (ההרחבה האחרונה שתצא מתישהו) בו הם יחזרו לההיות טובים ומוסריים. -------------------------- אם כח משחיט, האם כח אבסולוטי משחיט בצורה אבסולוטית? תקציר ההסטוריה של הדמויות עליהן אני מדבר, למי שלא יודע: השומר הראשון היה סרגרס. הוא היה אחד הטיטאנים החזקים והטהורים ביותר והוא היה האחראי להגן על העולמות אותם הטיטאנים בראו מפני כוחות הכאוס. במשך עידנים הוא הצליח במלחמה שלו, אבל לאט לאט התחילו לו ספקות. הוא הבין שהמלחמה נגד הכאוס היא מלחמה שאי אפשר לנצח בה לעולם באופן מוחלט, והוא הבין מזה שיש בעיה יסודית עם החזון של הטיטאנים ליקום מסודר. הוא התחיל להשתכנע שהמציאות ה"נכונה" היא של כאוס מוחלט ושהמציאות אותה הטיטאנים מנסים ליצר היא מציאות לא טבעית, חלשה, והאחראית לכל הסכסוך בין טוב ורע, ולכן הוא החליט להשמיד אותה. לשם כך הוא יצר את הלגיון הבוער תוך שהוא מגייס את כל אותם השדים אותם הוא הביס וכלא קודם לכן. כאשר הטיטאנים יצרו את אזרות', הם מצאו יצור עצום דמוי דרקון בשם גלקרונד ומהצאצאים שלו הם יצרו את השומרים של העולם. כל שומר נבחר כדי לייצג חלק אחר מהמציאות. זמן, חיים, צמחיה, קסם, והאדמה עצמה. כל אחד מהשומרים האלו לאחר מכן המשיך להתרבות וכך נוצר גזע הדרקונים המוכר, כאשר כל צבע דרקונים מקושר לאחד מהשומרים האלו. מתוך ה5 האלו, 2 הפכו לאויבים של הדבר עליו הם אמורים לשמור. נלת'ריון, שומר האדמה חשק לשמר את האדמה עצמה, בעקבות שכנוע ולחישות של האלים העתיקים הוא התחיל לראות את כל היצורים החיים האחרים כמטרד, כגורם לא צפוי, וכמיותרים. הוא התחיל לחלום על עולם בו אפילו הדרקונים האחרים לא קיימים אלא רק הוא והצאצאים שלו נמצאים והאדמה תשאר לא מוטרדת. כאשר הלגיון הבוער של סרגרס הגיע בפעם הראשונה לאזרות' נלת'ריון ראה את זה כהזדמנות שלו להוציא את התוכנית לפועל והצליח לשכנע את אחיו לתת מהכוח שלהם לדיסק בשם "the demon soul", כאשר הדיסק היה מוכן, נלת'ריון השתמש בו כדי להביס את הלגיון הבוער, אבל גם כדי להשמיד מאות מהכוחות של בעלי הברית של הדרקונים. כאשר השומרים האחרים ניסו לקחת ממנו את הדיסק הוא השתמש בו כדי להכות בהם מכה אנושה, והפך לההיות דת'ווינג. אותו דת'ווינג שעכשיו בקטקליזם הולך...לחרוך את האדמה, לצלק אותה, ולשנות אותה לתמיד. אחיו מליגוז היה השומר של הקסם ועשה עבודה מעולה עד שדת'ווינג הרס כמעט לחלוטין אותו ואת הצאצאים שלו. דבר זה גרם למליגוז לאבד את השפיות שלו ולהכנס לדכאון מוחלט. עד לאחרונה יחסית הוא פשוט נשאר במאורה שלו בנקסוס ושמר על פסיביות מוחלטת. לאחרונה אבל הוא קצת חזר לתפקד ולשפיות...אבל לאו דווקא לטובה. מליגוז הסתכל על העולם וראה שבני התמותה משתמשים בקסם בצורה לא אחראית. אם הם ימשיכו בצורה הזאת המציאות עצמה לא תחזיק מעמד וכל העבודה של הטיטאנים תהיה לשוא, אז הוא החליט לפעול. דרך הפעולה? לצוד ולהרוג כל משתמש בקסם. בעצם הוא הפסיק לההיות השומר של הקסם, והפך לאויב הגדול ביותר של כל קוסם. לוקן היה גם הוא נבחר של הטיטאנים, שומר על אלדואר, הכלא של האל העתיק יוג סארון, והאחראי הראשי למצב של העולם. ובעקבות הלחישות האינסופיות של יוג סארון השתגע, התחיל לשרת את יוג סארון, והחליט לפעול על מנת להשתלט על אלדואר ולפעיל תוכנית שמטרתה להרוס את אזרות'. ארת'ס...טוב, קצרה היריעה בשביל באמת לפרט עליו (ואם אתם לא מכירים את הסיפור שלו לכו שחקו וורקראפט 3), אבל הנקודה שחשוב לציין כלפיו היא שצריך להבין שהוא בגד בדבר עליו הוא אמור לשמור הרבה לפני שהוא מצא את פרוסטמורן. החרב רק היתה החותם הסופי להשחטה שלו, אבל היאוש והפניה לדרכים שאינן דרכים התחילה הרבה לפני זה. ----------- הגיבורים שלנו... בהתחלה (ונילה) אין ספק שהגיבורים שלנו הם גיבורים של ממש. הם הולכים להלחם נגד אויבי העולם ונגד טרוריסטים, מטהרים את העולם ממפלצות מסוכנות, ועוזרים לחשוף שחיטויות בצמרת השלטון של הפקשן שלהם. אפילו אחרי הביקור באאוטלנד וההתחכחות בשדים ששם אין התדרדרות אמיתית במוסר של הדמויות, והן חוזרות לאזרות' כגיבורים מוכרים ומפורסמים. אבל אז מגיעים לנורת'רנד. המלחמה בנורת'רנד היא מלחמה נוראית. לא רק שהיא מול שתי חזיתות (מליגוז והליץ' קינג), אלא זאת גם מלחמה של ייאוש. ההורד והאליינס זורקים את הסיכוי לשלום לפח ופונים אחד נגד השני, הגיבורים הופכים למענים ורוצחים של שבויים, ובאייסקראון....באייסקראון הגיבורים נאלצים לא פחות מאשר להשתמש באסטרטגיות של הסקורג' עצמו..אולי אפילו גרועות יותר (אני עדיין מזועזע באופן אישי מקווסט בו צריך להשתמש באבומיניישן בתור סוג של מחבל מתאבד ולפוצץ אותו כדי להרוג משרתים של הסקורג'). הכל רק בשביל לנצח את הליץ' קינג. אבל האם המטרה מקדשת את האמצעים? עכשיו שהליץ' קינג נפל, האם שם הסיפור נגמר? ------ קטקליזם: מַהְפָּךְ, תַּהְפּוּכוֹת, תְּנוּדָה; שִׁטָּפוֹן, מַבּוּל (לפי מורפיקס) אנחנו יודעים כבר שבקטקליזם יהיה דגש גדול הרבה יותר על PVP. בנוסף, לפי חלק מהקווסטים והבוסים שכבר נחשפו חלק נכבד מהPVE הולך לההיות נגד היסודות עצמם. אבל אני שואל, מה יקרה עם אבירי האבון בלייד? מה יקרה עם בולבר בתור ליץ' קינג החדש? הסקורג' לא הולך להעלם ככה סתם. האם ההתדרדרות המוסרית של הגיבורים הולכת להמשך? מתי תהיה ההשמדה של סטרטהולם שלנו? מתי אנחנו נשמע את הלחישות של האלים העתיקים? האם אנחנו כבר בדרך לשם? ואם כן, איך נחזור?
 

lomevinclum

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

מירטל

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

קודם כל ולפני הכל : כל הכבוד על הרעיון של להתייחס למוסר ולכתוב על זה מאמר , ממש מעניין לקורא. הערות נודניקיות שחייבות להכתב : משחית ( במובן של הורס את מי שהוא שייך אליו) נכתב ב- ת, ובהמשך לזה, לא מעלים אף פעם מאמר כהודעה של תפוזבל, אני מניחה שהגמדיה תשמח לארח אותך ובמקרה היותר גרוע, גם בלוג יהיה בסדר, רק בשביל האפשרות הפשוטה של לחזור ולתקן טעיות כתיב. ולנקודה -אני לא מסכימה איתך: אכן, יש לנו את המוטיב של אדם שבה להגן על משהו ובסופו של דבר מחריב אותו הודות לכוח שניתן לו עליו. כן, בהנחת יסוד, אם יש לך עדיין את השומרים בעלי העוצמה יהיה קשה להתמודד איתם ( אבל אז לא צריך גיבורים). הסיגנון של WOW הולך ונעשה אפל יותר ומסוכן יותר כי האוכלוסיה שהוא פונה אליה מתבגרת ( סיכמנו כבר שרוב השחקנים הם אנשים שמשחקים במשחק שנים?), וגם כי, בצורה אבסורדית משהו, אתה מלגה יותר ויותר על העולם והוא הולך ונראה פחות סימפטי. נקודה מאוד לאבקרפטיאנית ( ויש הרבה התייחסיות ללאבקרפט במשחק). אגב, אני אשמח לקרוא על ארת'ס. מכיר מקום טוב?
 

אנימור

New member
כותב המאמר אכן מוזמן להעלות את המאמר

המעניין הזה ככתבה בגמדיה :) נשמח להוות במה נוספת לכתוב! וכמובן שיש אפשרות עריכה מתקדמות, שילוב תמונות וכו'. לגבי ארת'אס, את(?) מוזמנת לקרוא בפורום "מורשת" בגמדיה כתבה מעניינת, שכתב אחד מחברי הקהילה אודות ארת'אס.
 

אנימור

New member
אגב, אני חושב שגם בתפוז יש אופציה של

מאמרים. אפשר לבקש מפאנטי להכניס את זה כמאמר ואז אולי תהיה גם אפשרות עריכה (אם יהיה צורך בכך).
 

Fanty S

New member
הוספתי את זה להודעות הנבחרות,

כדי שיוכל להתפתח דיון והוא יהיה נגיש לקריאה לאורך זמן. אם שני יעדיף את זה בתור מאמר אז אני אעביר את זה.
 

shanytopper2

New member
מודע לשגיאת כתיב

וגרסא מתוקנת ומורחבת תעלה כנראה אחרי החג. ותראי, אני מתסכל על הסיפור של WOW מנקודת מבת ספרותית. אין טעם בלעשות מוטיב חוזר בולט שכזה אם לא יהיה בו שימוש. בנוסף להבדיל מאשר המיתוס של קת'ולהו (שאני מודע היטב להשראה, יוג סארון, קת'ון, ועוד. ) בהם העולם אמנם אפל ואכזרי אבל הגיבור לעולם לא צריך להתדרדר מוסרית, הקווסטים של נורת'רנד בכלל, ואייסקראון בפרט הם ממש התדרדרות מוסרית. כמה קווסטים צריכים לשלוח אותך "להוציא ממישהו מידע" ואז כשהוא מדבר כבר עדיין חייבים להרוג אותו למרות שהוא מתחנן שיעזבו אותו לנפשו? כמה פעמים צריך להרוג חיילים מהצד שלך "כדי שהם לא יפלו לסקורג'"? כמה משימות יש שבהן עושים דברים כמו להעלות זומבים מהמתים או לבצע פיגועי התאבדות? זה לא הפיכה של המשחק לאפל יותר, זה הפיכה של הדמויות לאפלות יותר. אז נכון, אני מסכים שכל הרעיון הוא להראות מלחמה מייאשת ושאין ברירה אלה לפנות לאמצעים האלו, אבל גם ארת'ס השמיד את סטרטהולם בגלל ייאוש, וגם סרגרס פנה לכאוס מתוך ייאוש, ואין ספק בלור של בליזארד שאלו היו מעשים מרושעים. mark my words בהרחבה האחרונה שתצא (דרגה 100?) הגיבורים יתעמתו עם התהום שהם הולכים אליה, זה הקליימקס הדרמתי המתבקש. במיוחד עם כל הרמזים המקדימים האלו.
 

מירטל

New member
ובכן. אנו חלוקים על נקודה משמעותית אחת :

אתה רואה ב WOW אלמנט סיפרותי עם התחלה, אמצע וסוף מוגדרים וידועים מראש. אני לא מסכימה עם ההגדרה הזו : WOW הוא מוצר צריכה, ולכן יש לו התחלה אמצע.... אבל סוף? כאשר הוא יתחיל לגסוס ( ז"א, כאשר תהיה ירידה דרמטית במכירות שלו שתאלץ את קברניטי בליזארד להגיד : טוב, בואו נירה לסוס הזה בראש) אף אחד לא ישקיע את הכסף ביצירת הרחבה נוספת. האם אנחנו לא הגיענו לנקודה שבה שאלות מוסריות עלולות לעלות? כן, בהחלט. האם בליזארד האמריקאית תבוא ותמתח ביקורת על שימוש בכוח הרסני כנגד אויבים עד כדי כך שאתה לא שונה מהם בהרבה? לא כל עוד הם באפגניסטן.
 

lizard

New member
לכל גיבור יש את האנטי גיבור והם חייבים להיות

שווים בכוח אחרת זה לא יעבוד. אם האוייב שלך עושה דברים אכזריים את חייבת לעשות דברים אכזריים גם כן.
 

Fanty S

New member
בהחלט מעלים מאמרים לתפוז!

קודם כל בעמוד המאמרים ניתן לערוך הודעה גם 100000 פעם. הודעות כמו ההודעה של שני הן הרבה יותר מרצויות כאן, והחשש מהצורך בעריכה לא צריך לגרום לאף אחד מכם לא לפרסם כאן את אחד הרעיונות\מאמרים\הגיגים שלו. שגיאות כתיב זה ממש לא סוף העולם :)
 

Fanty S

New member
טוגלן ../images/Emo13.gif

סחטיין על המאמר! לדעתי זה עניין טבעי. צריך לזכור שלרוב השומרים האלה יש תוכלת חיים ארוכה בהרבה משלנו, והם הרבה פעמים רואים את הגורמים לנזק שהם מנסים להגן מפניו לא לומדים להתנהג אחרת, או את המלחמה שהם מנסים לנצח בה לא נגמרת במשך עידנים. זה קשה להמשיך לדבוק באידיאולוגיות שלך כשאתה רואה שהן לא עובדות כמו שצריך, וכשיש לך נגישות לכוח כל כך רב צריך לקחת בחשבון שינויים בחשיבה. לדעתי צריכות להיות להם קנדציות, ושיחליפו אותם אחרי X שנים. ארת'ס הוא מקרה יחסית מיוחד, כי הוא צעיר, אבל הרבה מהשומרים האחרים עושים את התפקיד שלהם כבר נצח.
 
למעלה