גלובליזציה לעניים.
מאמר בהחלט מעניין. עם מילים, מסתבר, אפשר לעשות כמעט כל דבר. אבל כדי להציג את הגלובליזציה כטובה לעניים - בשביל זה צריך כישרון והרבה חוצפה. על מה מדובר פה בעצם? הפסקת סובסידיות לחקלאים במדינות המערב, על מנת לאפשר יצוא של מדינות העולם שלישי אל המדינות העשירות. הקורא התמים נאלץ להכריע בין טובתם של עובדי האדמה המסובסדים באירופה (ראה ערך קבוצת לחץ), לבין הילדים הרעבים באפריקה. האם זו באמת המשוואה? ובכן, ממש לא! הסכנה הטמונה בגלובליזציה היא ההתחזקות חסרת הפרופורציות של תאגידי ענק בינלאומיים. בשיטת השוק החופשי, כידוע, כסף עושה כסף והממון זורם למעלה. הזרימה הנ"ל נמשכת כבר עשרות שנים והיא הולכת ומתחזקת ככל שעובר הזמן. אחד הנתונים המדהימים ביותר מצביע על כך שמתוך מאה הגופים העשירים בעולם כיום, פחות מחצי הם מדינות - יותר מחמישים הם תאגידים פרטיים! תארו בנפשכם איזה כח מרוכז כבר היום בידיהם. הכח הזה, הוא שמוביל החלטות מהסוג עליו מדובר במאמר, והוא משפיע על תחום בחיינו. ומה קשורים לכאן התאגידים? שימו לב לפסקה הבאה: "מה שהמדינות העשירות יקבלו בתמורה לוויתורים בתחום החקלאות - אם הם יושגו - יהיו הקלות בתחומי ההשקעות, גישה נוחה יותר לשווקים, וכללים שקופים יותר בכל הקשור למכרזים ממשלתיים" זאת אומרת, הפסקת הסובסידיות לחקלאים מוצגת כויתור מצד המדינות העשירות. תמורתו הן דורשות "הקלות בתחומי ההשקעות וגישה נוחה לשווקים". מה עשינו פה? על החקלאות במדינות העולם השלישי ישתלטו התאגידים (שקיבלו גישה נוחה לשווקים), ירוויחו הון תועפות מכח העבודה הזול, מהסטנדרטים הנמוכים של תנאי התעסוקה ומחוסר היכולת של השלטונות המקומיים לאכוף פיקוח על נזקים סביבתיים. ומה יעשו עם התוצרת? ייבאו למערב כמובן! הרי שם הוסרו הסובסידיות - ואיך יוכל איכר צרפתי להתחרות בילדים אפריקאים שעובדים בשכר רעב? אם זה נשמע לככם כמו תאוריה קונספירטיבית מופרכת שימו לב לנתונים הבאים: 70% מהיקף המסחר הבינלואומי נמצא בידיהם של 40,000 תאגידים בין-לאומיים ו250,000 סניפיהם ברחבי העולם. יותר מ-30% מהיקף המסחר הנ"ל הינו פנים תאגידי, כלומר בין סניפים שונים של אותה החברה! לדוגמא, סניף של תאגיד X מגדל אורז בהודו ומוכר אותו לסניף הגרמני של אותה החברה. האם אפשר להציג עסקה כזו כמסחר בין הודו לגרמניה? האם תושבי הודו ירוויחו משהו? האם תושבי גרמניה ירוויחו משהו? צריכה להישאל השאלה, אם כן, מי בכל זאת דוחף מהלכים מסוג זה? אם זה רע לתושבי המערב ורע לתושבי המדינות העניות, אז למה בכלל מתכנסים 120 מכובדים באתר נופש במכסיקו ומעבירים כאלה החלטות? פה באמת יש קרקע פוריה לתאוריות קונספירציה. כמו בכל חקירה, אפשר לחפש את המניע, את האינטרס - ואותו נימצא בלי קושי רק במקום בו יושבים אותם מיליארדרים בעלי התאגידים. כאשר החלטות כאלה מוצגות כאינטרסים של מדינות, זו דוגמא מובהקת לקשר בין הון לשלטון, ולנציגים שבוגדים בשולחיהם. הרבה מידע חשוב ומעניין אפשר למצוא באתר "
בדידות", האתר הגדול ביותר של מתנגדי הקפיטליזם הגלובלי בישראל. תקראו!