מאמר מרתק על Return On Customer

מאמר מרתק על Return On Customer

את המושג ROI כולם כנראה מכירים. אבל מה לגבי ROC? ROC הוא מושג ומדד מהפכניים שהתעשייה לא ממש אימצה עדין, וחבל שכך. ROC זה Return On Customer. בגדול מדובר על התמקדות בטווח הארוך תוך הסתכלות על בסיס הלקוחות של החברה והערכת שוויה ועתידה בהתאם לעומת ההתמקדות בטווח הקצר המחויבת מהסתכלות הבורסה על הישגי החברות בכל רבעון. מאוד ממליץ לקרוא את המאמר של ניר דונת בנושא אותו צירפתי למאמרי הפורום. אשמח גם לשמוע תגובות על המאמר ועל הנושא בכלל.
 

papal

New member
מאמר מאוד מעניין!

אם הבנתי נכון את הדברים, המשמעות היא שכשמעריכים לטווח הארוך צריך לקחת את הלקוח ואת היכולות שלו אל מול החברה ואת היכולות של החברה אל מול הלקוח, בחשבון כשמעריכים שווי ולתכנון עתידי. השאלה היא האם זה לא יכול להשפיע על לקוח פוטנציאלי. האם כל לקוח ירצה שההערכה תתבצע על פרמטרים כאלה? לפעמים זה יבוא דווקא לרעתו ולא לטובתו....
 
לא ניתן לרצות את כל הלקוחות כל הזמן

מדד ROC – Return On Customer - אליו מתייחסים במאמר, בא לתת קריטריון נוסף לקבלת החלטות בארגון לפי ראיה אסטרטגית המתחשבת בתרומת כלל הלקוחות בטווח הארוך. במילים אחרות החלטות שיגדילו את ה-ROC בטווח הארוך הן טובות לארגון והחלטות שיקטינו את ה-ROC הן לרעת הארגון. מזה נובע שישנן החלטות שנכנונות לארגון אבל אינן טובות ללקוחות ספציפים. דוגמא: לקוח המבקש פיתוח ספציפי למוצר מסוים שרק הוא משתמש בו. ייתכן שמאמצים הדרושים לניהול אותו פיתוח/גרסא מייצרים תקורה שאינה משתלמת לארגון ולכלל הלקוחות בטווח הארוך ועל-כן כדאי לדחות בקשה שוב, למרות שבראיית הלקוח הפרטני היא משתלמת. דוגמא נוספת הפוכה ובעיה נפוצה בהיי-טק בארץ: רוב הארגונים שנתקלתי בהם יעדיפו את הלקוח הגדול והחד פעמי על פני הלקוח הקטן והמתמיד. כדאי יותר להשקיע בלקוח קטן או בינוני המשלם כל שנה מיליון דולר במשך עשור מאשר להשקיע בלקוח ענק המבצע קנייה חד פעמית של 5 מליון דולר. יש להעריך את תרומת הלקוח על פני הטווח הארוך ולא רק על פני הרבעון הקרוב כפי שנהוג על פי תכתיבי שוק ההון. שאלה אחרת ומעניינת לא פחות זה כיצד ליידע לקוח בצורה נכונה כי צרכיו אינם יכולים להיות מסופקים. לקוח שלא ירגיש מספיק חשוב יכול לקום ולעזוב וגם לזה יש מחיר שכדאי להתחשב בו בתחשיב.
 

הזוייה

New member
נראה טוב, אבל אני רואה לנכון

שסיסמאות שבאות בכל הזדמנות במילים אחרות, לא תמיד עוזרות בפועל. תמיד יש את הרצון להרוויח כסף ומצד שני לרצות את הלקוח ולשמר אותה, גם אם זה גורם לעסק להוריד מחירים. התחרות מאד גדולה בשוק. כל ארגון לומד להכיר את הלקוחות שלו ולבנות לו בסיס חזק לשמר אותם. הדרכים הן מגוונות, הלקוחות אוהבים שמתחרים עליהם וקיימת חנופה. הקלות הבלתי נסבלת בישראל להרשות לעצמנו לאבד לקוחות טמון בעיקר בגישה, לא במתנות שמרעיפים על הלקוחות. כגון בקשות מיוחדות של לקוחות שהופכים לנזופים בגלל שאותו איש טכני, או איש שירות לא ממש בא לו להתאמץ ולשדרג את היכולות שלו.ואז מאבדים לקוחות. שלא נדבר על עלויות הפיצוי שהחברה כל חודש מבזבזת בגלל חוסר אמפתיה וגישה חיובית. האסטרטגיה לשמר לקוחות היא בגישה, בשירותיות, ברצון ובחשיבה עסקית שמצד אחד גורמת לרווחי הבעלים ומצד שני גורמת ללקוח להיות מרוצה. אני אומרת שצריך להוריד מהלקסיקון את המילה לא. או את המשפט- אי אפשר ואז דברים נראים הרבה יותר פשוט.
 
מתי כן להגיד "לא"!

בכתיבתך את מתייחסת לבעיית שרות לקויה. בכל זאת ישנים מצבים שבהם צריך לדעת להגיד "לא". ספק/ מנהל לקוח צריך לדעת כיצד לדחות בקשות מהלקוח לפעילויות שאינן רווחיות לארגון בטווח הארוך. נתקלתי בהרבה מנהלים שפשוט לא ידעו להגיד את המילה "לא". המחיר בטווח הארוך: הארגון יימנע מלתת שרות סביב הבקשה והנזק שייגרם ללקוח יהיה גדול מהתועלת. שימי לב, השיקול העיקרי הוא טובת הלקוח לטווח הארוך. דוגמא: אחד מלקוחות העבר שלי ביקש הרבה מאוד פיתוחים ספציפים שלא היו חלק מהמוצר. הארגון היה מאוד שמח לתת מענה לדרישות הלקוח כיוון שבטווח הקצר הפעילות היתה מאוד רווחית. יום הגיע והלקוח ביקש לשלב גרסא חדשה. המחיר והזמן שהיו כרוכים בשילוב כל אותם פיתוחים ספציפיים מהעבר לא היו כדאיים לאף אחד מהצצדים, והתוצר הסופי היה בהתאם לזה באיכות ירודה. לסיכום: מנסיון שלי אסור להגיד "לא" בצורה בוטה, אבל כן צריך לעתים להוביל את הלקוח יד ביד ולהסביר לו מדוע הוא יפסיד אם הוא יקבל את בקשתו. הסתייגות: לפעמים חברה תבחר לספק צורך כזה או אחר גם אם הוא לא רווחי משיקולים אסטרטגיים. כלמור, שוב הטווח הארוך הוא זה שצריך לקבוע.
 
למעלה