מאמר מעניין

חן M

New member
אהבתי את המאמר

הוא מדגיש את מה שנאמר כבר,לדעתי צריך להמשיך את השרשרת ולגרום לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע שונים. רופאים,פיזיותרפיסטים,תזונאים,מדריכי כושר,מטפלים בעיסוי. הבעייה הגדולה והאמיתית בשיתוף פעולה כשזה נוגע להמון גורמים מקצועיים, היא שכמות אנשי המקצוע בכל התחומים הללו שהם באמת אבל באמת ברמה הגבוהה ביותר יחסית נמוכה,ובדרך כלל גביית התשלום שלהם תיהיה גבוהה, כך שגם אם יהיה שיתוף פעולה אז לא בטוח שללקוח יהיו את המשאבים הכספיים לקבל את כל הטיפול לו הוא זקוק בכמה מישורים.
 

pelpal

New member
המאמר מציג פן אחד במורכבות

המאמר בסך הכל מציג את אחד הכיוונים המשמעותיים ביותר לפתרון לטובת החולה - תקשורת תקינה בין חברי הצוות המטפל, אמון, כבוד הדדי וכו', שבלי ספק יבואו לידי ביטוי בתרומה לטובת המטופל. ישנם מישורים נוספים, למשל תפיסות שונות בבסיס כל אחד מהמקצועות - האורטופד מחפש התערבות מהירה יותר עם אפקט משמעותי בטווח קצר, בעוד שהפסיותרפיסט לרוב משיג את השינוי בטווח ארוך יותר. - האורטופד מטיל את רוב האחריות לשינוי על עצמו בעוד שהפיסיותרפיסט מטיל הרבה מהאחריות לשינוי על המטופל. כמובן שלא מדובר בכולם.. אבל נראה לי שזהו הכיוון הכללי. עוד מישור, יכול להיות המיצוב והזהות העצמיית של כל מטפל (רופא;פיזיותרפיסט). קל ונוח להתעצבן על אורטופד בעל כתב חרטומים, זה מתגמל. לפעמים מרגישים משמעותיים יותר עקב כך; לפעמים מרגישים "חזקים יותר", "משמעותיים יותר", ובלי ספק שיש אפקט משמעותי יותר לכך שהאיבחון והתווית הטיפול מתבצעת על ידך כפיזיותרפיסט. היות ואני לא פיסיותרפיסט, כל האמור לעיל הוא רק התרשמות כמובן, אז אתן ואתם מוזמנים כמובן לסתור ולמחות.. (-: בכל מקרה, תקשורת היא השלב המשמעותי הראשון בדרך. פורומים מקצועיים משותפים, ישיבות צוות, מפגש עוד בשלב ההכשרה, הכשרה הוליסטית כפי שבאה לידי ביטוי בהרבה מקומות ועוד.
 

קישקוש

New member
נושא חשוב וכאוב.

במכון שלנו דווקא היה נסיון לשפר את הקשר עם הרופאים באזור. מנהלת המכון נפגשה איתם וסיפרה להם על המכון שלנו (סוגי טיפולים, התמחויות, קבוצות טיפוליות, קבוצות התעמלות בתשלום וכו'). בנוסף- כל פיזיותרפיסט הצטרף למרפאת האורטופד (זה שנמצא אצלנו בקופה) לשעתיים של צפיה (היה מעניין!). סה"כ הקשר השתפר (הם יודעים גם לשלוח לטיפול קבוצתי כשצריך), אבל עדיין לא מספק (עדיין מפנים מקרים כרונים לטיפול פרטני מנואלי או מפנים ילדים/נשים בהריון לטיפול בגלים קצרים..). מה שמפריע לי זה אורטופד שרושם הוראות מדויקות לפיזיותרפיסט. לא מדברת על פרוטוקולים אחרי ניתוחים (שגם אז, לדעתי, יש מקום לידע ולשכל הישר שלנו) אלא על אורטופד שרושם לנו באילו טכניקות לטפל. לדוגמא: יש אורטופד שמפנה לטיפול ע"פ שיטת מייטלנד או אורטופד אחר שמפנה את כל מקרי הכתפיים לטיפול בצמוד לפרוטוקול של רוקווד. אפילו נתקלתי באורטופד שממש כעס כשלא טיפלנו לפי ההוראות שלו, כשע"פ הבדיקה שביצענו ההוראות בכלל לא היו רלוונטיות.. אין ספק שיש מה לעשות ולשפר בנושא.. דפנה.
 

חן M

New member
עכשיו את עולה על נקודה מעניינת

מהם תחומי הסמכויות של האורטופד? האם הוא רק מאבחן? האם הוא זה שקובע ומכתיב את אופי הטיפול ושיטות השיקום? מהם תחומי הסמכויות של הפיזיותרפיסט? האם גם הוא מאבחן?האם הוא יכול לקבול את הממצאים של האורטופד? וכו'...
 

MichaelVega

New member
ערפול ובעיה משפטית

ממה שאני יודע- מבחינה משפטית הרופא הוא הסמכות העליונה. כלומר, למשל אם הרופא נתן הנחיה לבצע תרגילים לחיזוק הארבע ראשי ללא כיפוף הברך לאחר פציעה ואני כפיזיותרפיסט חושב שניתן לעבוד על חיזוק תוך כיפוף הברך וישנה החמרה של המטופל והוא מחליט לתבוע את קופת החולים. אני כפיזיותרפיסט בבעיה. השאלה מה קורה - כשלמשל (וזה מקרה שקרה לי) הרופא שולח מטופל עם אבחנה של trochanteric bursitis והנחיה לטיפול באולטראסאונד מקומי עם וולטרן כשבעצם אני מוצא שזאת בעיה שמקורה בגב תחתון ומטפל בהתאם. האם יש עם זה בעיה משפטית? כמובן שאפשר להתייעץ עם הרופא. זה כמובן לרוב בעייתי מטעמים של זמן. מה גם שבדר"כ הטלפון שרשום בהפניה הוא טלפון של הקליניקה הפרטית שלו שפתוחה שעתיים בשבוע בשעות שאתה לא עובד.
 
למעלה