המאמר מציג פן אחד במורכבות
המאמר בסך הכל מציג את אחד הכיוונים המשמעותיים ביותר לפתרון לטובת החולה - תקשורת תקינה בין חברי הצוות המטפל, אמון, כבוד הדדי וכו', שבלי ספק יבואו לידי ביטוי בתרומה לטובת המטופל. ישנם מישורים נוספים, למשל תפיסות שונות בבסיס כל אחד מהמקצועות - האורטופד מחפש התערבות מהירה יותר עם אפקט משמעותי בטווח קצר, בעוד שהפסיותרפיסט לרוב משיג את השינוי בטווח ארוך יותר. - האורטופד מטיל את רוב האחריות לשינוי על עצמו בעוד שהפיסיותרפיסט מטיל הרבה מהאחריות לשינוי על המטופל. כמובן שלא מדובר בכולם.. אבל נראה לי שזהו הכיוון הכללי. עוד מישור, יכול להיות המיצוב והזהות העצמיית של כל מטפל (רופא;פיזיותרפיסט). קל ונוח להתעצבן על אורטופד בעל כתב חרטומים, זה מתגמל. לפעמים מרגישים משמעותיים יותר עקב כך; לפעמים מרגישים "חזקים יותר", "משמעותיים יותר", ובלי ספק שיש אפקט משמעותי יותר לכך שהאיבחון והתווית הטיפול מתבצעת על ידך כפיזיותרפיסט. היות ואני לא פיסיותרפיסט, כל האמור לעיל הוא רק התרשמות כמובן, אז אתן ואתם מוזמנים כמובן לסתור ולמחות.. (-: בכל מקרה, תקשורת היא השלב המשמעותי הראשון בדרך. פורומים מקצועיים משותפים, ישיבות צוות, מפגש עוד בשלב ההכשרה, הכשרה הוליסטית כפי שבאה לידי ביטוי בהרבה מקומות ועוד.