מאמר השוואתי מקיף בנושא תרופות
זה במיוחד לDesertVoise ולמי שמתענין בסטטיסטיקות... העבודה המעמיקה ביותר שראיתי (פורסם בספטמבר 2005): מאמר מעמיק מאוד של ועדה מאנגליה אשה בחנה יעילות, יכולת התמודדות ויתרון כלכלי של תרופות אנטי-אפילפטיות חדשות לעומת ישנות במבוגרים. המאמר מכיל 160 עמודים + 640 עמודי נספחים. המאמר כולל אנליזה של 212 מחקרים (מתוך 8095 שנבחנו ואלף שנבדקו פרטנית!), כולם בבני אדם (חלק מתופעות הלוואי הידועות נמצאו בעבודות במכרסמים). המאמר מציין את הקשיים הרבים של מידע אמין במחקרים הקשורים באפילפסיה. בשורה התחתונה די מדכא שאין תוצאות חד-משמעיות אך אופי המחקר באפילפסיה מאוד בעייתי וטרם בוצעו מספיק מחקרים על התרופות החדשות. במסקנה הכללית, אין ראיות משכנעות להעדפת תרופות חדשות על ישנות או העדפה של תרופה מסוימת. בסה"כ המחקר חיובי על התרופות הנפוצות המוכרות לכולנו ונותן המון מידע על השוואות של נושאים ספציפיים. בהיבט תופעות לוואי, לא נמצאה מובהקות סטטיסטית להעדפת תרופה מסוימת. מידע שעניין אותי אישית מתוך המחקר: באנגליה, 400 אלף חולים. 1000 מתים בשנה מאפילפסיה (באנגליה). למיקטל – נוסף על פעולה כנגד חלבון תעלת נתרן מבוקרת מתח גם מורידה כמות של המוליך העצבי, חומצה גלוטמית. תופעות לוואי למיקטל: נפוץ – פריחה, חום, תופעות דמויות סימני שפעת, עייפות, דכדוך. לעיתים נדירות בעיה בתפקודי כבד. יש דיווחים נדירים על כאבי ראש, סחרחורת, ראיה מטושטשת, הקאות, עצבנות, רעד, בחילות, רגישות לאור, חולשה. פריחות מוגברות עלייה לא הדרגתית במינון או בשילוב דפלפט. אזהרות בדבר התרופה כוללות המלצות למעקב אחר תפקודי כבד, כליות וקרישה. בהיבט תופעות לוואי, אין נתונים לגבי חלק מהתרופות החדשות ולגבי אחרים, הנתונים מאוד חסרים ולא ניתן להסיק מסקנות. באפילפסיה כללית התועלת הבריאותית (השפעה מול תופעות לוואי) של למיקטל ושל דפלפט זהות. 12 מתוך 24 מחקרים השוואתיים בין למיקטל לתרופות ישנות העדיפו למיקטל. למיקטל עדיף על קרבאמזאפין בהיבט יכולות תפישתיות ותופעות לוואי נפשיות. מתוך 39 דיווחים על הריונות עם למיקטל בטרימסטר ראשון, בארבע לידות יש דיווחים על פגמים מולדים. ע"פ ה BRITISH NATIONAL FORMULARY (שנת 2002), דפלפט היא תרופת הבחירה לאפילפסיה כללית וקרבאמזאפין להתקפים חלקיים. ע"פ ארגון נוירולוגי היושב במנצ'סטר (שנת 2001), לאפילפסיה כללית מומלץ לתת דפלפט או למיקטל כטיפול יחיד וכשלא עובד, להוסיף למיקטל או דפלפט, טגרטול, CLOBAZAM או פנולברביטל. להתקפים חלקיים מומלץ קרבאמזאפין או למיקטל כטיפול יחיד וכשלא עובד, להוסיף OXCARBAZEPINE, טגרטול, דפלפט, גאבאפנטין, או 3 תרופות אחרות. סיכום הצהרה בדבר טיפולים בתרופה בודדת: אין מספיק נתונים כדי להעריך את היעילות של אחת מהתרופות החדשות יותר לעומת הישנות. בהשוואה לתרופות ישנות (דפלפט, קרבמזפין, פניטואין), התרופות החדשות לא הראו תוצאות טובות יותר בצורה סטטיסטית פרט לנושא אחד – ראיות מוגבלות בעלי איכות נמוכה מציעים שיכולת תפישתית של חולים הנוטלים למיקטל ותרופת OXCARBAZEPINE טובה יותר בהשוואה לחולים הנוטלים תרופות מהדור הישן. מתוך סיכום בנושא הערכת יכולת תפישתית מחקר אחד הראה עדיפות קטנה, אך מובהקת סטטיסטית לדפלפט בהשוואה לטגרטול אך אין מספיק נתונים להערכה מלאה. מחקר נוסף הראה עדיפות דומה אך הסיק כי ההבדל קטן. מתוך סיכום כללי של תרופות חדשות לעומת ישנות: בסה"כ יש ראיות מאוד מוגבלות להעדפת תרופות חדשות על פני ישנות כטיפול שניוני (כלומר תוספת לתרופה עיקרית). ראיות קיימות בעיקרן אינן מובהקות סטטיסטית ויש להתייחס אליהם בזהירות. במחקר אחד שהשווה למיקטל לגאבאפנטין באוכלוסיית מפגרים, נמצאה עדיפות באיכות חיים לגאבאפנטין, אולם איכות המחקר בעייתית. אשמח לכריית נתונים נוספים מהמאמר - הוצאתי מידע מועט בלבד... אילן
זה במיוחד לDesertVoise ולמי שמתענין בסטטיסטיקות... העבודה המעמיקה ביותר שראיתי (פורסם בספטמבר 2005): מאמר מעמיק מאוד של ועדה מאנגליה אשה בחנה יעילות, יכולת התמודדות ויתרון כלכלי של תרופות אנטי-אפילפטיות חדשות לעומת ישנות במבוגרים. המאמר מכיל 160 עמודים + 640 עמודי נספחים. המאמר כולל אנליזה של 212 מחקרים (מתוך 8095 שנבחנו ואלף שנבדקו פרטנית!), כולם בבני אדם (חלק מתופעות הלוואי הידועות נמצאו בעבודות במכרסמים). המאמר מציין את הקשיים הרבים של מידע אמין במחקרים הקשורים באפילפסיה. בשורה התחתונה די מדכא שאין תוצאות חד-משמעיות אך אופי המחקר באפילפסיה מאוד בעייתי וטרם בוצעו מספיק מחקרים על התרופות החדשות. במסקנה הכללית, אין ראיות משכנעות להעדפת תרופות חדשות על ישנות או העדפה של תרופה מסוימת. בסה"כ המחקר חיובי על התרופות הנפוצות המוכרות לכולנו ונותן המון מידע על השוואות של נושאים ספציפיים. בהיבט תופעות לוואי, לא נמצאה מובהקות סטטיסטית להעדפת תרופה מסוימת. מידע שעניין אותי אישית מתוך המחקר: באנגליה, 400 אלף חולים. 1000 מתים בשנה מאפילפסיה (באנגליה). למיקטל – נוסף על פעולה כנגד חלבון תעלת נתרן מבוקרת מתח גם מורידה כמות של המוליך העצבי, חומצה גלוטמית. תופעות לוואי למיקטל: נפוץ – פריחה, חום, תופעות דמויות סימני שפעת, עייפות, דכדוך. לעיתים נדירות בעיה בתפקודי כבד. יש דיווחים נדירים על כאבי ראש, סחרחורת, ראיה מטושטשת, הקאות, עצבנות, רעד, בחילות, רגישות לאור, חולשה. פריחות מוגברות עלייה לא הדרגתית במינון או בשילוב דפלפט. אזהרות בדבר התרופה כוללות המלצות למעקב אחר תפקודי כבד, כליות וקרישה. בהיבט תופעות לוואי, אין נתונים לגבי חלק מהתרופות החדשות ולגבי אחרים, הנתונים מאוד חסרים ולא ניתן להסיק מסקנות. באפילפסיה כללית התועלת הבריאותית (השפעה מול תופעות לוואי) של למיקטל ושל דפלפט זהות. 12 מתוך 24 מחקרים השוואתיים בין למיקטל לתרופות ישנות העדיפו למיקטל. למיקטל עדיף על קרבאמזאפין בהיבט יכולות תפישתיות ותופעות לוואי נפשיות. מתוך 39 דיווחים על הריונות עם למיקטל בטרימסטר ראשון, בארבע לידות יש דיווחים על פגמים מולדים. ע"פ ה BRITISH NATIONAL FORMULARY (שנת 2002), דפלפט היא תרופת הבחירה לאפילפסיה כללית וקרבאמזאפין להתקפים חלקיים. ע"פ ארגון נוירולוגי היושב במנצ'סטר (שנת 2001), לאפילפסיה כללית מומלץ לתת דפלפט או למיקטל כטיפול יחיד וכשלא עובד, להוסיף למיקטל או דפלפט, טגרטול, CLOBAZAM או פנולברביטל. להתקפים חלקיים מומלץ קרבאמזאפין או למיקטל כטיפול יחיד וכשלא עובד, להוסיף OXCARBAZEPINE, טגרטול, דפלפט, גאבאפנטין, או 3 תרופות אחרות. סיכום הצהרה בדבר טיפולים בתרופה בודדת: אין מספיק נתונים כדי להעריך את היעילות של אחת מהתרופות החדשות יותר לעומת הישנות. בהשוואה לתרופות ישנות (דפלפט, קרבמזפין, פניטואין), התרופות החדשות לא הראו תוצאות טובות יותר בצורה סטטיסטית פרט לנושא אחד – ראיות מוגבלות בעלי איכות נמוכה מציעים שיכולת תפישתית של חולים הנוטלים למיקטל ותרופת OXCARBAZEPINE טובה יותר בהשוואה לחולים הנוטלים תרופות מהדור הישן. מתוך סיכום בנושא הערכת יכולת תפישתית מחקר אחד הראה עדיפות קטנה, אך מובהקת סטטיסטית לדפלפט בהשוואה לטגרטול אך אין מספיק נתונים להערכה מלאה. מחקר נוסף הראה עדיפות דומה אך הסיק כי ההבדל קטן. מתוך סיכום כללי של תרופות חדשות לעומת ישנות: בסה"כ יש ראיות מאוד מוגבלות להעדפת תרופות חדשות על פני ישנות כטיפול שניוני (כלומר תוספת לתרופה עיקרית). ראיות קיימות בעיקרן אינן מובהקות סטטיסטית ויש להתייחס אליהם בזהירות. במחקר אחד שהשווה למיקטל לגאבאפנטין באוכלוסיית מפגרים, נמצאה עדיפות באיכות חיים לגאבאפנטין, אולם איכות המחקר בעייתית. אשמח לכריית נתונים נוספים מהמאמר - הוצאתי מידע מועט בלבד... אילן
