מאיר והיתנתקות

[LBA33]

מאיר והיתנתקות

מה לדעתכם מאיר היה חושב על ההיתנקות, `על ארץ מוותרים רק בלב`? או אולי הוא היה מצטרף למסע של אריאל זילבר חברו משכבר, מה אתם חושבים?

 

[חיה מחזון דניאל]

יש לו "כתב גנוז" שנוגע בדיוק לנושא

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1047&a=1694&c=113&sc=0&ssc=0

 

[איל היודע ביודעין]

ומדרש יונתי

"אדמה אתה לוקח, גאולה לא נותן" http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1047&a=55316&c=114&sc=337&ssc=0

 

[גשם מקומי]

נו צריך לעשות ככה ואז ככה

קודם עושים ככה

 

[גשם מקומי]

וגם כתב כזה, באדיבות שירז

הנה פה: חדשות. גיליון יום העצמאות אתה לוקח חבל וקושר את קצהו האחד בפסגת החרמון ואת קצהו השני לעוגן שאתה משליך בים אילת ועוזב אותו לרוח ים, לרוח מדבר ואתה מקבל גבול שנע כערסל לכאן ולכאן אי אילו אלפי שנים. גבול זה תרומת האנושות למעטפת פני האדמה. מי שמסתכל על גבולות מלמעלה לא מבין אותם ביחס למעטפת פני האדמה ולא יבין אותם גם אחרי שיעדכנו אותו בכל ההסכמים. הדם שנשפך בכל משב רוח מוסיף פחד לאי ההבנה. גבול לא צריך להיות יותר מאשר קו תשלום המסים. עד כאן רמת גן מכאן ואילך גבעתיים והאוטובוס חוצה את הקווים המדומים בשוויון נפש והעשן שהוא פולט לא נעשה מתוק בנחירי תל אביב או בפתח תקווה. ובטח שיש להרצליה יחוד משלה ועוד מעט תוציא ראשון לציון את כל מה שיש לה על רחובות ותשפוך את זה על נס ציונה... ללמד אותך שהמרחב היותר גדול נמצא בלבו של זולתך ופיסת ההכרה שהוא נותן לך בדעתו בדעותיו במחשבתו היא היא חופש התנועה שלך ואין גבול שלא נפרץ ואין חומה שלא קורסת מול חתיכת הכרה של הזולת, ואין עומק אסטרטגי שישווה לחתיכת הכרה ביכולת ספיגה, בזמן התראה, אין טיל ואין מטוס שיכולים למרחבים האדירים האלה של חתיכת הכרה. לכן טוב למשל להחזיר את שער מנדלבאום כדי לחזור ולעבור בו בשלום באין מפריע כמו איזה שהוא תענוג שוב ושוב בחסות ההכרה של זולתנו, כאילו שלא היו כאן מלחמות. כי מה כבר יוצא לה לירושלים השלמה מהחומות בלבבות? ואיזה טעם מוצא ראש העיר להיות שטיח המכסה בדלים עשנים, נעצים וגולות? ראש העיר שחוברה לה? יחדיו? חוברה יחדיו. גם טוב להחזיר לבקבוק כמה מילים שפרצו מתוכו. ולפני שירתקו / שיצמידו אותך עם חגורת-בטיחות למיטה, הסר אותה כבר עכשיו, ביושבך במושב הקדמי. כמו גדול. כמו חופשי. כמו עצמאי בשטח.

 

[גשם מקומי]

ופעם שלישית גלידה

המרומים העירומים\ מאיר אריאל לאלה שהלכו זמן רב רדומים אחרי רעיונות ואנשים מדומים ומוצאים את עצמם היום מרומים-עירומים אל תבכו שהלכתם שולל אל תצטערו על מה שלא היה בכלל רק על טעות חייכם נסתם הגולל שמחו שחלל הנפש התרוקן אפשר לנקות לסדר לתקן שהציפור תשוב ותבנה בו קן אל תפסיקו להאמין לא צריך ניתוח לשינוי המין מה שהייתם הייתם שמאל או ימין ממילא שמות מדומים ממילא מדומה הכישלון אסור לכם להסתגר בחידלון הסיטו וילון הרימו תריסים פיתחו חלון תחושו בעצמות תקווה זעירה מין המתיקות של הרפתקאה נדירה חגיגות של חירות הבחירה שוב עולם מציג לפניכם שפעת חמדותיו למצוא חן-חן בעיניכם סוף סוף הכל חפצים ביקרכם זה רווח נקי זו ממש גאולה הנה פרקתם את עולה של המועקה החלולה כל הרעיונות האמונות היפים והיפות כל משאות הנפש החלומות ההשקפות נעלמו מאליהם הכמיהות השאיפות נפלו בידי מפירי אמונים שעשו בהם מעשים מגונים והותירו מאחור מאמינים מרומים אוי אוי אוי אבל הולך ונסגר הולך ונחתם זמן של עריצים ושל עריצותם אסטרטגיות וטקטיקות שלהם איתם כן ממש מול עינינו באריזה שקופה נארזת ונקשרת בסרט תקופה על שמותיה פרצופיה וטירופה ונשלחת כלאחר כבוד אל מקום לא הדר לו ולא הוד במחוז אין חפץ בו בארץ נוד טוב שגורל בשבלכם רוצה משהו אחר בשבלכם מוצא פרייאר מי שלא רוצה לצאת פרייאר ולא יוצא אתם המרומים העירומים רחם פעורה לזרע תמים היוולדו לכם מחדש ברחמים כמו משהו שעוד אין לו שם שקורה וקורם ומתגשם משהו טוב מאוד מתרשם ספינה שטה ירח מתמלא מצב נסתר חותר למצב נגלה למעשה כבר עכשיו בהתפעל בהתפלא

 

[גשם מקומי]

איל, נראה לי שדג גדול בלע את השיר

הזה בתוך החבית....יכול להיות?

 

[איל היודע ביודעין]

מה פירוש?

 

[גשם מקומי]

פרוש:

פרוש הוא שאני צריך להחליף את משקפיי יען לא מצאתי קודם את השיר, ועכשיו כן....

 

[גשם מקומי]

אבל נראה לי שמעל הכל, הוא היה אומר:

בקצה המערב, על תפר המזרח שני גברים עומדים במרחק יריה לשברירי שניה, הזמן הדק נמתח מישהו מהם מבקש דחיה שמעני נא חבר, שמעני אך הפעם בוא נשרוק אוויר על קצות האצבעות אכן זה מתחשק לפרוק את כל הזעם רק שלא נראות לי התוצאות ניצבים קשוחים זה מול זה לעימות מתוחים ודרוכים לשריקת הגורל, מי ימות? בוא לא נשלוף חבר, שמעני אך הפעם בוא נתיז מילים על קצות הסבלנות נוטפות אצבעותי חשמל, חזיז ורעם רק שלא נראת לי הריקנות ניצבים קשוחים זה מול זה לעימות מתוחים ודרוכים לשריקת הגורל, מי ימות? בוא לא נלחץ חבר, ולא נשפוך, ודיי החולשה עכשיו חזקה מתמיד אולי אני טועה, טעיתי בחיי רק שזה נראה לי בלי טיפת עתיד ניצבים קשוחים זה מול זה לעימות מתוחים ודרוכים לשריקת הגורל, מי ימות? מתוחים ודרוכים לשריקת הגורל, מי ימות?