מאיפה מתחילים?

[תמר442]

מאיפה מתחילים?

הי,
אני חדשה פה בפרט ובפורומים בכלל, לא כל כך מתחברת לקטע, אבל לפי מה שקראתי זה המקור לכל השאלות, אז תודה מראש (גם אני שואלת דברים שבטח שאלו לפניי - לא מצליחה לחפש מידע)
אני רווקה, בת 44, בהסכם הורות עם מישהו לצורך הבאת ילדים - יש לנו ילד אחד בן שנה שהגיע לאחר שני טיפולי IVF
לאחר הלידה, התחלתי שוב בטיפולים ולצערי זה לא הולך ואני כנראה צריכה לעבור לתרומת ביצית
אז רציתי לדעת:
1. איך בוחרים מכון? כמה זה עולה? איזה החזר מקבלים ממכבי?
2. אם יש פה מישהי שיש לה ילד ביולוגי וילד מתרומת ביצית - איך מתמודדים עם השוני הזה? אחד הפחדים שלי הכי גדולים שאני ארגיש אחרת כלפי ילד שהוא מתרומת ביצית

תודה,
תמר

 

[קרמבו וניל10]

ברוכה הבאה!

מנסה לענות, לפחות באופן חלקי.
לגבי השאלה הראשונה - בחירת המסלול נעשית בשלב ראשון ע"י סקירת המסלולים השונים, היתרונות והחסרונות של כ"א מהם עבורך. מידע על המסלולים השונים תוכלי למצוא בקובץ הקו המשווה בין המסלולים (תחת הלשונית כלים ומידע - הודעות נבחרות), שם גם נמצא "המדריך למתחילה". בתור רווקה מסלול הדסה - צ'כיה סגור בפניך, אך יש להם מסלול אחר באוקראינה. בנוסף, הייתי ממליצה לך לקרוא קצת בפורום על ההתנסויות האישיות שהבנות שיתפו לגביהן.
העלויות - לתרומה בארץ - סביב 10,000 ש"ח (צריך לקחת בחשבון שמשך ההמתנה ארוך יותר. אם אני לא טועה סביב השנה) ולתרומה בחו"ל - סביב 30,000 ש"ח.
לגבי החזרים - נדמה לי שמכבי מחזירים 12,000 ש"ח, אבל יכול להיות שאני לא מדייקת.
לגבי השאלה השנייה - מבינה את החשש שלך. יש לי ילד מביצית שלי וכרגע בהריון עם עוברית מתרומה. אני לא מרגישה שאני יכולה לענות על זה באופן מלא עדיין. יש פה נשים ותיקות ממני, במצב דומה, שתיארו תחושות עזות לילדי התרומה שלהן, כאלה שאינן שונות או פחותות מאלה שהן חשות כלפי ילדיהן הגנטיים (בתחתית העמוד הזה היה לפני כמה ימים דיון בנושא).
באופן אישי, למרות שאני אחת הבנות פה שלא נוטה לדווח על כך שהעיסוק בתרומה נעלם ממחשבותיי ורגשותיי ברגע שהריתי – אני כן יכולה לספר לך על הרגשה של היקשרות הולכת וגוברת לעוברית שמתפתחת בתוכי, כזו שיש לה גם איזה אופי ייחודי וחזק יותר, דווקא בגלל הדרך המורכבת שעברתי עד שהגיעה אלי. בנוסף, אני מאמינה שההיקשרות לכל ילד היא שונה במובנים מסוימים. מניחה שזה היה נכון לגבי גם אם היה מדובר בשני אחים מביציות שלי או בשני אחים מתרומה. הטמפרמנט והאופי השונים, הראשוניות החד-פעמית של הילד הראשון, הניסיון שמתלווה להולדת הילד השני - כל אלה בטוח משפיעים, ובונים קשר שהוא קצת שונה. בטוחה שיש נקודות שהבן שלי נוגע בהן בעוצמה כזו שייחודית רק לו (לאו דווקא בגלל הדמיון הגנטי אלי, אלא מתוך האופי שלו והאופי של הקשר בינינו) כמו שיש נקודות שאני בטוחה שהיא תצליח לרגש ולגעת בי כמו שאף אחד אחר לא יוכל (כאמור, מתחילה לחוש אותן כבר עכשיו).
שיהיה בהצלחה!

 

[תמר442]

תודה רבה

לקח לי קצת זמן להגיב... זה בערך הזמן שלקח לי להתלבט ולהשלים שאין ברירה ואני צריכה ללכת לכיוון הזה.
תודה על המידע, מניחה שיהיו לי עוד שאלות בקרוב ומקווה בשבילי ובשביל כולן שבשנה הקרובה יהיו לכולנו הרבה בשורות טובות