מאיפה להתחיל?

[בובוני25]

מאיפה להתחיל?

הילד שלי בן שנתיים וחצי,בכור ואני בתחילת הריון.אני כותבת עכשיו אחרי סיטואציה מאוד קשה שעברתי איתו.בצהריים לאחר שחזר מהמעון הכל היה בסדר.פתאום הוא הוציא את כל הקלטות מהמגירה. אחרי שסיים לשתות זרק את הבקבוק על הרצפה.לקחתי אותו לאמבטיה להחליף בגדים והוא נתן לי סטירות.פשוטו כמשמעו.מאז עברנו הרבה צרחות גם מכיווני וגם מכיוונו,אמרתי לו שעד שהוא לא אוסף את הקלטות אנחנו לא יורדים לגינה.זה לא עזר.שכבתי על הספה כי ראיתי שהצעקות האלה עושות לי כאבים בבטן וכאמור אני בתחילת הריון ואז הוא בא ומשך לי בשערות והתחלתי לבכות...

 

[בובוני25]

נגמר לי המקום

כי אני כותבת מהפלאפון.חשוב לציין שזה לא פתאומי וזה לא שהוא כזה רגוע תמיד הוא כן ילד שובב אבל היום זה עבר כל גבול.כמובן שבכיתי בהיסטריה ואני מקווה שלא גרמתי נזק לקטנציק בפנים.בגן הוא מלאך,מתנהג למופת ועושה מה שאומרים לו.ההיפך מהבית.אשמח אם תעזרו לי כי אני ממש שבורה.

 

[מללנ]

דבר ראשון לקחת הרבה אוויר

הבן שלך פשוט מנסה לבדוק גבולות . גבולות חשובים מאוד להתפתחותו. כך הוא לומד מהי התנהגות מקובלת מה מותר ומה אסור הגבולות נוטעים תחושת ביטחון שההורה מסוגל לשמור עליו וזה משמעותי להתפתחותו ולכן על מנת שלא להגיע לסערת רגשות כפי שתארת אם בפעם הבאה הוא עושה דבר מה שנראה לך לא מתאים תאמרו לו שאסור. תרחיקי אותו. תסבירי נכון, זה קשה וצריך המון סבלנות יכול להיות שאת גם לא מרגישה טוב בגלל ההריון וזה לגיטימי. ואולי כדאי לבקש עזרה מאחרים. אבל תמיד לזכור שזהו שלב בהתפתחות ועדיף להסביר כמה פעמים ולאסור עליו דברים לא מקובלים מאשר לשחזר סצנה של בכי מולו כפי שתארת וחוסר אונים אם זה מנחם, את לא היחידה שעוברת שלב זה ובסוף כולם גדלים טוב, נו , אז יש צרות אחרות . בהצלחה

 

[tomer2007]

../images/Emo24.gif נשמע שעברתם סיטואציה לא קלה..

לגבי איסוף הקלטות - כשאת מבקשת ממנו לעזור או לאסוף צמיד תעשי את זה יחד איתו - שלא ירגיש שפוקדים עליו אלא שהוא שותף לסידור לגבי האלימות - פה את חייבת להציב לו גבול ברור - בלי צעקות אלא בקול שקט ותקיף תגידי לו שאסור להרביץ, זה כואב לאמא ושיבקש סליחה . אם הוא ממשיך להשתולל ולא מקשיב - תושיבי אותו על כסא ותגידי לו שהוא יושב שם עד שהוא נרגע (כמובן תשארי בסביבה ותראי שהוא לא יורד. אם הוא יורד מהכסא תחזירי אותו לשם ותחזרי על ההסבר הקצר למה הוא שם ומתי הוא ירד) יכול להיות שהוא מרגיש את עייפה מההריון או שאת לא במצב רוח טוב וזה גורם לו גם לצאת קצת מפרופורציה - הרי הילדים שלנו הם המראה שלנו - ותוסיפי על זה את החתירה לעצמאות ואת גיל שנתיים הנפלא ואולי זה מסביר קצת את הכאוס.. בגדול - יש הרבה חומר באינטרנט על התמודדות עם בני שנתיים...אני תכף אראה אם יש לי משהו בנידון לצרף לך... תנסי להיות רגועה עד כמה שאפשר ולבחור לך אתהמלחמות.אפילו שאני מאוד מבינה אותך שזה בטח קשה עם ההריון והמצב הפיזי והנפשי שהוא גורר...

 

[בובוני25]

תודה לכולכן!/tapuzforum/images/emo140.gif