מאיה H-(

מאיה H-(

אז מה הטעם מאיה? החלפת את השם שלך, אבל עדיין פרה? אל תפחיתי מערכך כי את לא כך. אמנם, יוצא לי להיכנס לפורום פחות מאשר בשבוע האחרון, אך אני רואה את כל ההודעות פה, ולא מבין מספר דברים, ותסלחו לי אם אני מעודד אנשים לפעילויות אסורות. 1. מה גורם לך/לכם/לכן לרצות להקיא? האם זהו הרצון לירידה במשקל (פחות אוכל לתוך הגוף), או שזה הגועל מאוכל, והעובדה שהגוף לא יכול לעכל את זה בקלות? 2. אם הדיאטנית חושבת שאת צריכה לאכול כך, וכך דברים, מה הסיבה שבגללה את מקיאה את מה שאת אוכלת? היגיון בריא שלי, אומר לי שכאשר רופא אומר לי משהו, אני מקבל את דבריו בכניעה ולא מפר אותם. הרופא יודע הכי טוב מה טוב עבורי, ולכן אני מתקשה להבין מדוע את מקיאה מאיה? האם זה גורם לירידה מואצת במשקל ? ירידה שכזו בטח שלא תעזור לך, והיא תדרדר אותך בדיוק לאותו המצב שבחורה תארה כמה הודעות קודם (שכחתי את השם). ובכדי לשאול את אותה בחורה בת 17.5...אם את חושבת שאת יפה, כולם אומרים לך שאת יפה, מה ``הקאה`` יכולה לגרום לך? את יודעת, שאת רק תרדי עוד ועוד. יש לך את המשקל שבו את צריכה להימצא, וכל ק``ג מתחת לאליו עלול להיות מסוכן. אני לא זוכר אם את מתייעצת בדיאטנית או משהו כזה, אבל אני חושב שבכדי להגיע למשקל הרצוי, את צריכה קודם כל להפסיק לחשוב על ``איך שאת נראית`` וללכת על פי המתמטיקה: ``אני צריכה להשמין כך וכך קילו בכדי שהגוף ירגיש בסדר``. אחרי שזה יקרה, ותגיעי ליעד אליו את תצטרכי להגיע, את תרגישי סיפוק!! אני מבטיח לך!
 

felomena

New member
אני יעל

הולדן יקר אני יעל ואני הבחורה בת ה17.5 אתה לא ממש תבין אף פעם איך אפשר להקיא???אם לא עברת את זה רק מי שעובר מבין...אם כך תסלח לי אני לא עושה את זה בשביל להיות יפה.. אני לא עד כדי כך.. ואני גם לא חושבת שאני יפה זה התחיל עם הרצון להיות רזה ויפה...והתדרדר לדברים האחרים לחוסר שליטה ולהתמכרות.. הבנת?...אתה דיי קוטלך כאן את מאיה ואני לא חושבת שהיא צריכה את זה.. אתה טיפה בוטה ולא נעים להקשיב להודעותיך..ביי
 
יעל...

היי, אני דיי סנילי בנוגע להודעות אותן אני קורא...אז שכחתי מי את. אני כתבתי שאני לא אבין אף פעם ``איך אפשר להקיא`` ואני מודה שאין לי מושג למה זה. אני יכול לראות את ה-``התמכרות`` שבדבר, למרות שאני אינני אדם שמאמין בדבר הזה הקרוי ``התמכרות``. אם נדבר רגע על שתיה חריפה. אני שותה כל יומיים בקבוק בירה, בכדי לעזור לעצמי לישון, ולשפר את ההרגשה הטובה. אני לא ממש חושב שזה התמכרות, למרות שאני פוגע בכבד, כי אני יודע שאני לא חייב את זה לעצמי. כנ``ל לגבי ממתקים. אני נורא אוהב ממתקים, מסוגל לאכול ממתקים במשך יום שלם, אבל אם ארצה בזה, אני אפסיק. הייתי מכור לצ`אטים, הייתי 8 שעות בצ`אטים ביום, וכאשר הבנתי שזה פוגע בי, אז הפסקתי. עכשיו אני מתמכר לפורומים. כאשר אני אחשוב שזה פוגע בי, אני אפסיק. כנ``ל לגבי סיגריות. הדבר היחידי שאני רואה כ-``התמכרות`` זה סמים. אבל נוותר על הדיון המעמיק הזה כאן. אינני מכיר את בעייתך יעל, אך אני חושב שאם אנשים שאוהבים אותך יהיו איתך ויחמיאו לך, אז את לא תרצי ללכת להקיא, או אם חבר שלך יגיד לך שאם את תקיאי עוד פעם אחת הוא יעזוב אותך, אז את לא תקיאי (אם את באמת תאהבי אותו). בנוגע למאיה....מאיה השתמשה עד לא מזמן בכינוי ``מאיה ה``...ודבריי אליה כוונו כתוצאה מאכזבה על השימוש החוזר שהיא עשתה בכינוי...אני לא חושב שאף אחד שהוא שמן/שמנה יכול לקרוא לעצמו כך. ואני אחזור על עצמי, מאיה, לא משנה איך את נראית, את לא פרה. את בנאדם! יש לך רגשות, אהבה, תחושות, מחשבות! ותאמיני לי, את לא עושה ``מו``... ואת יודעת את זה :)
 
הולדן שלום רב

התגובות שלך הן בוטות ובקורתיות מדי לפורום שכזה. פורום זה נועד לתמוך באנשים ובטח ובטח לא לשפוט אותם. אם אין לך בעיה ואתה לא באמת בא לתמוך ולתת עידוד לאנשים כאן אז אולי עדיף שלא. ניב
 
הולדן

לא תמיד ההגיון עובד פה... אם אתה רוצה להבין למה אנחנו מקיאות, אז תפתח ספר רפואה או אנציקלופדיה וחפש בעיות אכילה...בולמיה ואנורקסיה. אני במקרה נכללת תחת השם השני. אני אנורקסית כבר 9 שנים, ובשלב מסויים התחלתי להקיא. למה? מכל הסיבות שציינת. כשהייתי צעירונת אמרתי לכולם: עזבו, אני בסדר. הכחשתי את המחלה. אחר כך גם נילחמתי בכל מי שאמר לי אחרת. אם זה דיאטנית, רופא, או כל דבר אחר. אז מה אם הרןפא אמר לי שאני לא יכולה לשקול 35? עובדה, אני יכולה! שנים אחרי, אני מצטערת שלא הקשבתי לחברה טובה שלי, כשכבר הייתי מאושפזת, שאמרה לי: ``מאיה, תברחי מזה הכי מהר שאת יכולה. כי אחר כך, זה כבר לא פשוט``. כבר הייתי בשלב שזה לא היה פשוט, אבל אני חושבת שאם הייתי יודעת לאן זה יכול להוביל, אני רוצה לקוות שהייתי עוצרת. אותה חברה שאמרה לי את זה היום באדמה. ואני מנסה להגיד לבנות אחרות את הצוואה שלה. לנסות לצאת מזה כל זמן שאפשר. בגלל המחלה דפקתי לי כל כך הרבה דברים, וכל מסלול החיים שלי השתנה. ואני לא רוצה שזה יקרה לאחרות. למרות כל הדברים היפים שאני אומרת, אני עדיין חולה. כלומר, דימוי הגוף שלי מעוות. ההבדל הוא שלמדתי לקבל את זה. ואני כבר לא אומרת שמי שאומר לי אחרת הוא סתם שקרן. למרות הכל, זה לא קל. וצריך המון תמיכה. אני רוצה לקוות שהפורום הזה מספק את התמיכה למי שצריך. לא ביקורת - תמיכה. והלוואי ובנים ובנות אחרים לא ילכו בדרכי כי יבינו שזה לא יוביל אותם למקום טוב. אם אתה רוצה להצטרף לתמיכה, יש פה המון כאלו שצריכים שיזכירו להם שיש בשביל מה ויש בשביל מי. ולהצביע על הדברים הטובים והחיובים. בלי להעביר ביקורת. ואם כן, אז רק ביקורת בונה, ורק למי שיכול לקבל אותה. שלך מאיה הפרה בקשר לפרה - אני מרגישה כך. ופה מותר לי להגיד את זה. אז כל היום אני מתאפקת, ופה מוציאה. ואין פסול בזה. וחוץ מזה - אני קיבוצניקית ואין לי שום דבר נגד פרות. לך יש?
 
למעלה