מאוכזת מעצמי...

[שמש 23]

מאוכזת מעצמי...

אני לא יודעת איך לעזור לעצמי... אני סטודנטית שנה ב,23 שתמיד היו לי בעיות חברתיות.וכרגע אין לי חברה קבוע שאני מסתובבת איתה בהפסקות.אני מרגישה כ"כ נורא! אני גדלתי בבית קשה, יותר נכון עם אמא שרק נותנת עלי ביקורת שלילית ואחות שאנחנו לא מדברות. שנה שעברה הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית חצי שנה והוצאתי דברים שהיו בלב, והרגשתי שאין טעם לדבר צריך לעשות, הבעיה שאני רואה שקשה לי לעשות. המצב הוא שאני מכירה הרבה אנשים הכרות של שלום שלום,ולא יותר אבל תכלס אין לי חברות, אף אחת לא ממש מתעניינת בי, אני לא צריכה כ"כ הרבה תשומת לב, קצת, רק אני קוצפת ומבקרת אותן והם לא באות אלי, אני מרגישה בגלל שעכשיו אני רגישה אז אין לי יותר מידי על מה לדבר איתן מלבד לימודים, יש לי רגשי נחיתות כמו שאני רואה, אבל אני רוצה לשנות זאת מה שבפועל אני לא מצליחה, נמאס לי לדבר אבל אין לי תוצאות. איך לעזאזל היה לי טוב בחיים? מסתבר שקשה לי להתחבר עם אנשים, לקבל אותי ככה? איך אני השתנה- הרבה הרגלים רעים יש לי כבר במוחי ולכן אני לא יודעת מה לעשות.... מקווה שאולי ניצוץ יבוא לי ממככם אשמח לשמוע כל דיעה בנושא איך המצב החברתי שלכם? גם אתם מרגישים בודדים? שמש

 

[לולה בולה1]

היי שמש יקרה!

יש אנשים שיותר קל להם ליצור חברויות ויש כאלה שקצת יותר קשה להם. ליצור חברויות משמען להיות מעניינת ומתעניינת, אין דבר כזה שאין על מה לדבר, תפתחי עיתונים ותקראי תהיי מעודכנת בכל מה שקורה בפוליטיקה או בעולם הבידור והאופנה או רכילויות למינהן וזה אחלה נושא לשיחה להתחלה, תחפשי מישהי שפחות או יותר מתאימה לך ותבקשי ממנה שאולי תלמדו ביחד לקראת הבחינה או שתעשו ביחד שיעורים כי את קצת מתקשה בחומר וככה לאט לאט גם תוכלי להציע לה לצאת לשתות כוס קפה אחרי הלימודים ואלי אפילו ביום שישי. בקשר לאמא שלך שמעבירה עלייך ביקורת תגידי לה שאת לא מעוניינת לשמוע את הביקורת שלה ואם אין לה משהו טוב להגיד אז שלא תגיד בכלל! אני מאחלת לך בהצלחה לפעמים אנחנו צריכים להתאמץ יותר כדי להשיג את הדברים החשובים לנו באמת! מקווה שעזרתי

 

[exterior]

אהלן שמש,

ההודעה שלך נגעה לליבי, מה גם שאני במצב דומה לשלך.... אם את רוצה לדבר עוד/ מעוניינת באוזן קשבת, את מוזמנת לפנות אליי במסרים. בהצלחה, ואל יאוש

 

[עוד אחת מהחברה]

היי שמש

אני קצת חדשה ונכנסתי במקרה וקראתי את הודעה שלך אז יש לי עצה או כמה בשבילך כיודע קל לתת עצות אבל אולי זה יעזור אז קודם כל תזמני חברים אליך הביתה או תגררי יצאה לכיוון אחר קפה פאב סטנדפ דבר שני בקשר לנושאי שיחה אני לא מאמינה לך שאין לך על מה לדבר איתם ושלא עולים נושאים שאת יכולה לדבר עלהם אני בטוחה שיש לך מה להגיד אז תגידי גם עם זה נראה לך לא קשור תאמני לי אנשים מקשרים הכול לכל דבר מהנושא ציפורנים אפשר להגיע לשיחה על חומס בקשר ללבד בהפסקות קני קפה שבי באיזה פינה בולטת וקראי ספר טוב שמעניין הרבה אנשים צופן ד'וונצי לדוגמא ספר של סטיבן קינג ותדאגי שהוא יהיה בולט תאמני לי חצי שעה יש כבר משהו שיפתח איתך שיחה על הספר ומכוון שעוד לא סימתי את הספר השיחה תגלוש לנושאים אחרים ותדברי ועם אין לך מה להגיד תוספי בהומר " שאלה מצויינת אני שמחה ששאלת את השאלה אני אבדוק את הנושא ואחזור אלייך עם תשובה " בקול מצחיק וציני זה עובד סמכי עלל בנושא הזה בכול אופן הכי חשוב שתזכרי זה להשתחרר ולהפסיק לתת לעצמך כל כך הרבה ביקורת אני אומרת תמיד " אל תיקח את החיים ברצינות לא יוצאים מהם בחיים " אבל זה רק אני אני מקווה שעזרתי לך קצת אגב אני אתנצל על השגיעות הכתיב במהלך התשובה אני דסגרפית נשיקות חיבוקים וביי

 

[ans83]

אהבתי ת'מוטו שלך..../images/Emo8.gif

 

[גמבה חמודה מאד]

ואני חשבתי שאני היחידה

אני בת 34, נ+2, ואף פעם (או לפחות מגיל 17) לא היתה לי חברה טובה. היו לי 3 חברות ממש טובות כל החיים וזהו. השאר היו רק "שלום שלום" ופטפטת, "סמול טוק". וגם היום. בעצם היום אין לי בכלל חברות טובות שאני יכולה להתייעץ איתן או לספר להן דברים, אני מספרת כמעט הכל רק לאחותי, אימי או בבלוג. אני מכירה אמהות של ילדים מהכיתה של הבת שלי (בת 6), אבל עם רובן זה רק שיחות שעל ילדים ועבודה ושטויות. יש אחת, גדולה ממני ב6 שנים, שאני מדברת איתה על דברים יותר אישיים, כמו כמה בעלי לא עוזר לי ודיאטות, אבל זה פעם בשבוע, אם בכלל. יצרתי קשרים עם 2 בחורות דרך האינטרנט, שיש לילדים שלהם בעיות כמו של הבן שלי (תקשורת), ונפגשתי איתן כמה פעמים, אבל מדברים רק על הילדים ובישולים ובי"ס ולא מעבר. האמת ששנים לא היתה לי מישהי שממש הרגשתי איתה נוח, שהיה קליק, היתה לי חברה מגיל 14, בצבא הקשר נותק כי היא שלחה לי מכתב מעליב, חידשתי את הקשרים כי הייתי בודדה מאד, אבל לפני שנתיים היא שוב ניתקה איתי קשר (ואין לי מושג למה, היא פשוט הפסיקה להתקשר לחלוטין, למרות שלא רבנו או משהו). אז ככה שאני היום בלי חברות. לפעמים זה משגע אותי, בעיקר כי אני רוצה חברה לילדים, מפגשים עם אנשים אחרים, טיולים או כל מיני פעילויות משותפות. לפעמים בעלי עולה לי על העצבים ויש לי מחשבות וחלומות וכל מיני ימים קשים, ופרט לאמא שלי ולאחותי אין לי למי לספר. לפעמים זה לא חסר לי, ועם יד על הלב, רוב הפעמים אני לבד וזה לא מזיז לי, אולי כי התרגלתי. התאכזבתי גם ככה מכ"כ הרבה אנשים בחיי (בעיקר נשים ובנות), נתתי מעצמי הרבה והן לא, אם זה טלפונים, ביקורים, מתנות. היתה לי חברה כל כך טובה מגיל 11 עד 12. בחופש הגדול של גיל 12 עזבנו לעיר אחרת וקבענו שהיא תבוא אליי לכמה ימים אחרי המעבר. כמה חיכיתי לזה, והנה מגיע היום והיא לא מגיעה. כשהתקשרתי אליה היא אמרה שהיא שכחה שיש לה טיול עם הצופים. כמה נפגעתי אז, שלא תדעי. אפשר לומר שמאז אני לא סומכת על אנשים כמעט, קשה לי ליצור קשר אמיתי, אני מפחדת להתאכזב. במשך השנים, פטתי או לא, היו לי חברים מהאינטרנט, 2 בנות ו5 בנים. לא מישראל, אבל היינו מתכתבים, מצ'וטטים, פה ושם דיברנו בטלפון. הבעיה שאחת התאהבתי (למרות שאני לא דו מינית) ועם הבנים זה היה כזה מתח מיני לפעמים, וזה לא התאים לי, הרגשתי רע עם זה, כי אני נשואה וכו. חוץ זמה אני לא עובדת כיום, לא הולכת לחוגים, ככה שפרט לבעלי ולילדים ולהורים אני ממש מבודדת. לפעמים זה קשה, לפעמים זה לא מורגש. אבל שורה תחתונה, שאני נורא רוצה לפגוש מישהי שאפשר לדבר איתה ולהיות חברה של ממש שלה.

 

[go JoJo]

גמאני...

מרגישה בודדה, אבל אני מקווה שאצלי זה רק תקופה, כמו משבר כזה. יש לי עוד כל כך הרבה להגיד לך אבל זה ייקח שעות אז תסתפקי בזה שיש מאות ואלפי ומילינוי אנשים שיש לך עוד הזדמנות להכיר ולהתחבב ואין עלייך שום סטיגמות!

 

[שמש 23]

שלום לכולם

מאוד ריג ש אותי התגובות שלכם מצבי יותר טוב עכשיו כי יצאתי עם מישהו שבועיים וזה נגמר אבל בל זאת התאוששתי. אמרתם פה דברים חכמים ומכונים שאני אשתדל לעשות אותם - מה שבתוח לקחתי אותם לתשומת ליבי!!! תודה רבה לכם! אתם 10! שמש