מאוכזב..אולי מעצמי
אז ככה, אני בן 18 וחצי, ואני 6 חודשים בצבא. מסגרת חדשה... ומשום מה, תמיד, לא משנה לאיזו מסגרת אני נכנס (ונכנסתי להרבה מסגרות. 8 בתי ספר עברתי בחיי..) אני תמיד אהיה הבחור השקט והביישן, שנותן לכולם לדרוך עליו.. וזה בכלל לא אני! זה לא האופי שלי! אני בכלל לא כזה... בכל מקרה...אני רוצה לצאת מהצבא...כן, קב"ן כנראה...לא טוב לי. אני בדיכאונות כמו שלא הייתי מעולם. ואני בן אדם מאוד לא דיכאוני. אבל עוד הפעם, יש את עניין האכזבה נניח ויצאתי מהצבא עכשיו... אני אמור להיות גאה בזה שעמדתי על שלי, ויצאתי, אפילו שכולם האמינו שזה לא הדבר הנכון לעשות? או שאני אמור להיות מאוכזב מעצמי, ששוב נכשלתי וויתרתי וברחתי מהבעיות שלי...? אני לא יודע מה לעשות... אני צריך שיכניסו בי טיפת היגיון אולי...כי במצבי אין בי הרבה הגיון. תודה לכל המתייחס
אז ככה, אני בן 18 וחצי, ואני 6 חודשים בצבא. מסגרת חדשה... ומשום מה, תמיד, לא משנה לאיזו מסגרת אני נכנס (ונכנסתי להרבה מסגרות. 8 בתי ספר עברתי בחיי..) אני תמיד אהיה הבחור השקט והביישן, שנותן לכולם לדרוך עליו.. וזה בכלל לא אני! זה לא האופי שלי! אני בכלל לא כזה... בכל מקרה...אני רוצה לצאת מהצבא...כן, קב"ן כנראה...לא טוב לי. אני בדיכאונות כמו שלא הייתי מעולם. ואני בן אדם מאוד לא דיכאוני. אבל עוד הפעם, יש את עניין האכזבה נניח ויצאתי מהצבא עכשיו... אני אמור להיות גאה בזה שעמדתי על שלי, ויצאתי, אפילו שכולם האמינו שזה לא הדבר הנכון לעשות? או שאני אמור להיות מאוכזב מעצמי, ששוב נכשלתי וויתרתי וברחתי מהבעיות שלי...? אני לא יודע מה לעשות... אני צריך שיכניסו בי טיפת היגיון אולי...כי במצבי אין בי הרבה הגיון. תודה לכל המתייחס