גילי בוקר טוב../images/Emo24.gif
שלום לך יקרתי, מה שלומך?? תראי שאלת אותי איך עושים את זה , אני אומר לך מה שאני יודעת,אני אומר לך מה שאני הייתי עושה: בואי נתחיל דבר דבר, בתקווה שתביני את כוונתי: נתחיל במצב הביטחוני: נכון, המצב הביטחוני חרא, על הפנים, מתסכל, ומפחיד, ומאכזב..לדאבוני אין באפשרותינו לעצור את זה,(ואני מתכוונת לנו, את ואני) גם אני מפחדת מהמצב, גם אני מפחדת לטייל, ולעלות לאוטובוסים,יש לי ילדים שיותר מכל דבר אחר בעולם מפחדת שלהם יקרה משהו, אבל תגידי לי את זה שנפחד, וזה שנחייה כל הזמן עם טיימר ביד זה יעזור לנו??? לא!! על כן אני חושבת שבמקרה הזה, הדבר שישמור אותנו לפחות בשפיות, זה אופטימיות, גם אם את לא מאמינה בה , תנסי להאמין. זה יחזק בנו לפחות את השפיות,כי אוי ואבוי לנו שאם גם את השפיות נאבד, ואז באמת לא יהיה טוב. נמשיך עם חברים/חברות: נכון, חברים/חברות מאכזבים אותנו הרבה מאוד, אך אניחושבת שדוקא אלו שאיכזבו אותנו, הם לא חברים כלל..והרי לך סיפור נחמד: כשהייתי בת 15 עברתי מקום מגורים,כמובן שחיפשתי לי חברה אחת שתהיי לי בכדי שיהיה לי יותר קל להתאקלם..מצאתי חברה..ונהיינו חברות, בלינו יחד, שיחקנו יחד, ישנו אחת אצל השניה, היינו בורחות מבית ספר יחד, ישבנו יחד בכיתה, בקיצור היינו חברות טובות..סיימנו את הלימודים, והתגייסנו, היינו ביחד בצבא, כל יום התראנו בשעה 05.30 ברכבת בכדי לנסוע לבסיס, גם כשנפרדנו בבסיסים, היינו יחד, ישנו ביחד בבית החיל,נסענו ברכבת והכל.אחרי הצבא..יצאנו ביחד זוגות, המשכנו להשתולל והכל.. התחתנתי, היא התחתנה..והמשכנו בקשר..ילדתי, היא ילדה , והמשכנו בקשר..היו ארועים של המשפחות שנפגשנו כי לכל ארוע הוזמנתי..עמדתי בפני גירושים..והקשר התחיל להתפורר, פחות טלפונים, פחות מפגשים, פחות ופחות..היום אין לנו קשר בכלל, התחתנתי שוב ולא הזמנתי אותה, מאחר והקשר נותק עוד לפני..סיפרתי לך משהו על קצה המזלג..יש עוד הרבה..אבל עוד מעט הדף נגמר לי..אל תשאלי אותי למה?? כי אין לי תשובה.. הקשר פשוט נותק, וזה מאוד מאוד מאכזב אותי עד היום, אני אפילו בכיתי.. לא פעם..אבל......למדתי משהו בחיים שלי..והמשכתי הלאה..היא עדיין נמצאת בלב שלי ואני מאוד אוהבת את החברה הזאת (אפילו יום אחד בביה"ס החלטנו לעשות קשר דם, את בטח מכירה את זה? שטויות של ילדים)..היום יש לי הרבה מאוד חברים, וחברות..אני נשואה באושר..ולמדתי את עצמי, לדעת גם להפסיד..אם היא ניתקה איתי את הקשר..זה לא אומר שאני לא בסדר, זה לא אומר שאני עשיתי משהו רע.. החלטתי, שאם היא עשתה זאת משמע שאינה ראוייה להיות חברתי..כי אני יודעת מה אני גם עשיתי בימים שהיו לה קשים.. (ואני לא אכנס לזה עכשיו).. ונעבור להורים: נכון, הורים לא פעם מאכזבים, הורים חושבים שהם הכי צודקים בעולם..הם חושבים שמה שהם עברו בחייהם, אנחנו גם נעבור, אז הם מציקים, ולא מבינים..אבל...יחד עם זאת..הורים זה הדבר הכי נפלא בעולם (הורים,וילדים)..הורים זאת לא בחירה אלא מתנה..ויהיו אשר יהיו..הורים דואגים לנו, למרות שמראים לנו שאנחנו לא בסדר, שעשינו איזה שטות תמיד הם יגידו "את רואה אמרתי לך"..אבל בנינו, מה היינו עושים בלעדיי ההורים שלנו?? והנה עוד דוגמא..בעבר הייתי בזבזנית, כל שקל הוצאתי, ההורים שלי כל הזמן הציקו לי ואמרו לי תפסיקי לבזבז.. זה לטובתך..חשבתי שהם מנסים להשתלט עליי עד שיום אחד אמא שלי התחילה לחסוך לי כסף, מהמשכורת שלי.(כל חודש נתתי לה מרצוני 500 ש"ח..) והנה יום אחד נקלעתי לבעיה רצינית מאוד..אמא שלי נתנה לי בוכתה של כסף (ממה שאני חסתי) והנה המצב הסתדר לי..ואז הבנתי, שלמרות שהם קרציות לפעמים הם בסה"כ דואגים לי..הורים זה דבר נפלא ויהיו אשר יהיו..הם מתנה וצריך להעריך אותם..יש גילאים של גיל המרדנות ועל כן הכל נראה שחור..חיבים להיות אופטימים ולקבל דברים בחיים אם גם לא נאה לנו. ועכשיו בני זוג: נכון, בן זוג או בת זוג קשה לבחור..היינו רוצים בשבילנו את הבני זוג הכי מושלמים בשבלנו..בנושא הזה יש לי הרבה מה לאמר אבל אין לי כבר מקום בדף..כל מה שאני יכולה לאמר כעת..זה שאנחנו מתנסים הרבה בחיים שלנו עד מתי שאנחנו באמת מרוצים, ובאמת מאושרים. אכזבות מבני זוג יש הרבה...והפיתרון לכך זה פשוט לדבר ולהבהיר דברים איך שנקרא להלבין דברים..אם הבן זוג שלי איכזב אותי במשהו עליי לדבר איתו, ולאמר לו עד כמה נפגעתי ממנו מהתיחסתו אליי..אם הוא משנה את התנהגותו ולא חוזר עליה בשנית, משמע שאיכפת לו ממני, ואם הוא לא משנה את התנהגותו, משמע שלא איכפת לו, ברגע זה אני מסיימת את הקשר שלי איתו, וממשיכה הלאה, כמה שזה כואב..אל בסוף אהיה מאושרת שלא המשכתי איתו. גילי כתבתי הרבה אבל אני מקווה שהבנת אותי.. שלך ניקול*
