מאוכזבת מהחיים

[מיKי מאוסית]

מאוכזבת מהחיים

היי אני בת 18 וחצי ואני כל כך לא מבינה את עצמי בזמן האחרון לא מחוברת לעצמי, לא מצליחה לחזור לילדה שהייתי פעם. פתאום בבת אחת הדרדרתי. אני לוקחת הכל בחיים קשה מדי ובעיקר את הלימודים, חובה שהכל יהיה כמה שיותר טוב ומוצלח. ובנוסף המשפחה שלי היא ממש לא המשפחה שהייתי רוצה שתהיה לי. כל כך הייתי רוצה אמא חמה וטובה שתחבק אותי ותנשק אותי, ולצערי אין לי את זה. אין לכם מושג עד כמה אני צריכה שמישהו יחבק אותי, יגן עליי, ירגיע אותי.. כי אני לא מצליחה לעשות זאת בעצמי... אני לא מתכוונת להתאבד כמובן, אבל נמאס לי מהחיים שלי. אני רוצה לחזור להיות אני, להתחבר לעצמי, להירגע, להרגיש שלווה ושלמות.. והכי- אני צריכה שמישהו יחבק אותי

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

חשוב לשמור קשר טוב עם המשפחה. נסי לדבר אתם על דברים שמשותפים לכם, שגם את וגם הם אוהבים. נסי לדבר על דברים שמענינים אותך ואתכם, על רגשות משותפים וחשובים לכם. חוץ מזה כדאי שתנסי ליצור קשרים עם עוד אנשים מבחוץ ולהתענין בהם ובחייהם הרגשיים.

 

[שופנ האוורית]

היי...

אני ממש מבינה אותך..תראי....לכולם יש את הדברים שהם עברו,את הבעית עם המשפחה שלהם...אבל איך שהוא עוברים את זה,ולא מתייאשים...אני מרגישה מימה שאת כותבת שיש לך כוח....את חושבת שאולי יהיה בסדר?את חושבת שאולי מתישהוא תהיי מוקפת באנשים שאוהבים אותך....?שדואגים לך הכי הכי הכי בעולם....? בכל מקרה...אני שולחת לך חיבוק ענק למרות שאני לא מכירה אותך,אז קחי לך חיבוק

ועוד אחד

ואחד עצוב

את יודעת איך אפשר למצוא שלווה ושלמות?לי אין מושג..אבל כנראה שאהבה זה הדבר..זו המסקנה שהגעתי אליה.... ועוד חיבוק לסיום:

 

[יזמת 25]

שלום לך, לא לכל אחד יש משפחה

חמה ותומכת,ואכן את עוברת תקופה קשה, אבל אל תשכחי שכמו ברכבת הרים, אחרי הירידה תמיד יש את העלייה, אז תשארי חזקה והכל יסתדר!!!

 

[נחמה סבר]

שלום מיקי

קודם כל מקסימה וחמודה אני מחבקת אותך הרבה עכשיו. את מספרת על קושי עם אמא , מה עם אבא ? מה עם חברים ? מה עם משפחה , דודים , אחים ? את מחפשת שלווה ושלמות ולהיות מחוברת לעצמך- את פשוט מדהימה .בת 18 וחצי ומדהימה . אני לא זוכרת שזה עניין אותי כשהייתי בת 18 . ספרי לי קצת על עצמך , איפה את גרה? כמה חברים יש לך ? האם את יוצאת לבלות? מה את עושה בזמנך הפנוי ? את כותבת שאת לא מצליחה לחבק אותך ולהגן על עצמך ולהרגיע את עצמך, האם זה נכון במאה אחוז או אולי קצת פחות או הרבה פחות? זכרי שברגעים קשים המוח שלנו מתורגל לראות רק את הקושי ולהעצים את החוויה . אבל יחד עם זאת את בהחלט יודעת מה את רוצה . את רוצה שיחבקו אותך . את רוצה חום מאמא , ניסית לדבר איתה , ניסית לספר לה מה את מרגישה ? האם את נותנת לאמא לחבק אותך מתי שהיא רוצה או שכבר הרבה זמן לא נתת לה לחבק אותך? אני לא יודעת מה קורה שם בדיוק במערכת שלך עם אמא , אבל אני מכל הלב מציעה לך לשוחח איתה בפתיחות על הנושא ולשתף אותה במה שאת מרגישה . את יודעת מה עובר עלייך אבל אמא שלך לא יכולה לדעת עד שלא תספרי לה . דברי איתה מה כבר יכול לקרות? היא לא תחבק? - אז מה ישתנה? תני לה צאנס , תני לה הזדמנות לתקן את מה שיש שם כי נשמע לי ממך שאת רוצה את הקרבה לאמא אז דברי איתה . וגם אם אמא היא לא טיפוס מחבק - אז תמצאו יחד את הדרך שלכן להיות בקרבה ולתמוך אחת בשנייה. אני מבטיחה לך שיבואו ימים ואת מאוד תעריכי את הקשר ואת הנתינה של אמך - אמא תמיד נמצאת שם גם אם הדרך שלה להראות זאת קצת אחרת. אם המערכת שלך עם אמא כל כך מעורערת אולי כדאי לפנות אליה דרך גורם נוסף , אולי לדבר עם משהו אחר ולמצוא אוזן קשבת . ומתוקה קחי עכשיו את שתי ידייך וחבקי את עצמך הכי חזק שאת יכולה ולפחות ל10 דקות בלי לעזוב . - זה החיבוק הכי חשוב לך ולשלוותך. ואל תגידי שאת לא יכולה - יש לך שתי ידיים אז קדימה. את ראויה להיות נאהבת ומחובקת - ואת יכולה לספק לעצמך את שני הדברים . את מוזמנת לשוחח איתי אם את מעוניינת גם במסר . דבר נוסף שהייתי מציעה לך זה לקרוא מעט ספרים ולעשות קצת מדיטציות . אגב הספרים של סנייה רומן (יש סדרה כזו) מכילים הרבה מאוד מדיטציות ודמיון מודרך ויכולים לסייע לך להגיע אל החיבור והשקט שלך. בהצלחה יקירה וכמובן שולחת עוד הרבה חיבוקים. ------------------------------------- נחמה סבר מאמנת במימד הוירטואלי